0:00
0:00

1 הוי האנשים! יראו את ריבונכם אשר ברא אתכם מנפש אחת שממנה ברא את בת-זוגה, ומשניהם הפיץ אנשים רבים ונשים רבות. ויראו את אללה אשר בשמו תתייחסו זה לזה, ושמרו על חובתכם לקרובי משפחה, כי אללה משגיח עליכם.
2 עליכם למסור ליתומים את רכושם (כשיתבגרו), מבלי להחליף את הטוב ממנו ברע, ואל תאכלו (אל תערבו למען תגזלו) את רכושם עם רכושכם, כי פשע חמור הוא.
3 ואם פוחדים אתם כי לא תוכלו לעשות צדק עם היתומות, התחתנו עם נשים המוצאות חן בעיניכם, לשתיים, לשלוש, או לארבע. אך אם פוחדים אתם שלא תוכלו לנהוג בהן בצדק ושוויון, התחתנו עם אחת, או הסתפקו באלה אשר בבעלותכם. כך יקל עליכם שלא לקפח.
4 תנו לנשים את המוהר ברצון, אך אם הן מרצונן החופשי תוותרנה לכם על חלק ממנו, השתמשו בזה ויערב לכם.
5 אל תפקידו בידי חלשי-דעת את רכושכם אשר אללה מינה אתכם למשגיחים עליו. ואולם פרנסו אותם והלבישו אותם, ודברו עמם בצורה יפה.
6 פקחו על היתומים עד שיגיעו לגיל של חתונה, ואז אם תבחינו בכך שהם הגיעו לבגרות, החזירו להם את רכושם, ואל תבזבזו את זה לפני שהם יגיעו לגיל בגרות. על (המשגיח) העשיר להימנע מלהשתמש ברכוש היתום, אך העני רשאי להשתמש בו כמקובל. ובמוסרכם להם את רכושם, הביאו עדים, ומספיק אללה לבדו לעריכת הדין והחשבון.
7 לגברים חלק מירושת ההורים והקרובים, ולנשים חלק מירושת ההורים והקרובים, מעט או רב, חלק מוגדר.
8 אם נוכחים בחלוקה קרובי משפחה, ויתומים, ומסכנים, יש להעניק להם חלק (מן העיזבון) ודברו איתם בצורה מכובדת.
9 עליהם לחשוש לאלה אשר לו היו עוזבים מאחוריהם צאצאים חלשים (אשר היו תחת השגחתם לפני מותם) ודואגים להם, על כן יהיו יראים את אללה, וידברו דברים ישרים.
10 אלה אשר אוכלים בקיפוח (גוזלים) את רכוש היתום, אכן ימלאו בטניהם באש, אשר ייצלו בה בגיהינום הבוערת.
11 מצווה אללה לכם ביחס לילדיכם: כי חלק הבן הזכר הוא כחלק שתי בנות, ואם יש יותר משתי בנות, אז יהיו להן שני שלישים מהירושה. ואם יש בת יחידה, אז היא תקבל חצי מהירושה. באשר להורים, כל אחד מהם יקבל שישית מהירושה של בנם במקרה שיש לו ילדים. ואם אין לו ילדים, והוריו הם יורשיו, אז אמו תקבל שליש. ואם יש לו אחים ואחיות, אז אמו תקבל שישית מהירושה. כך תחלקו לאחר קיום צוואתו וסילוק חובותיו. ביחס להוריכם וילדיכם (היורשים אתכם) לא תדעו מי מהם עשוי להועיל לכם יותר. (חלוקה זו היא) קביעה מן אללה. אללה הוא היודע והחכם.
12 ולכם מחצית ירושתן של בנות-זוגכם, אם אין להן ילד. אך אם יש להן ילד, לכם רבע מהירושה, לאחר קיום צוואותיהן וסילוק חובותיהן. כמו כן מגיע להן הרבע מירושתכם אם לא יהיה לכם ילד. ואם יש לכם ילד, הן יקבלו שמינית מהירושה, לאחר קיום צוואתכם וסילוק חובותיכם. כשאין הורים או ילדים לגבר או לאשה, אך יש אח או אחות, יהיה חלק כל אחד מהם שישית, אך אם יש יותר משניים, הם יחלקו שליש, לאחר קיום צוואתו וסילוק חובותיו, ללא גרימת נזק (ליורשים), זהו צו אללה, ואללה יודע ומתון.
13 ואלה הם חוקי אללה, וכל מי שמציית לאללה ולשליחו (מוחמד) ייכנס אל גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, ולעולם יחיה בהם, וזוהי הזכייה האדירה.
14 אולם מי שמתנגד לאללה ולשליחו, ועובר על חוקיו, ישליכו אל האש (הגיהינום) ויישאר שם לנצח, ועונשו יהיה משפיל.
15 ולאלה מהנשים שלכם אשר מואשמות בזנות, הביאו נגדן ארבעה עדים. אם הם יעידו באשמתן, החזיקו אותן בבית עד יום מותן. או עד אשר אללה יקבע להן מוצא אחר.
16 אם שניים יעשו זאת, הענישו אותם, ואם יתחרטו בכנות ויתנהגו כמקובל, הפסיקו להזיק להם. אללה מקבל את חרטתם הכנה של עבדיו ורחום.
17 אללה יקבל את חרטתם הכנה של אלה העושים רעה בשגגה, והממהרים לבקש סליחה כנה מאללה, אלה אללה יקבל את סליחתם הכנה. אללה הוא היודע החכם.
18 אך לא תתקבל בקשת הסליחה של החוטאים, אשר בהגיע שעתם למות הם אומרים, “אני מביע חרטה כנה ״ ולא למתים ככופרים כי להם הכנו עונש כואב.
19 הוי אלה אשר האמינו! אסור לכם לרשת נשים כעד רצונן. ואל לכם למנוע בעדן מלהינשא וכך ליטול מהן חלק מאשר נתתם להן, פרס למקרה של זנות שהוכחה. חיו עמן כדין, ואם תסלדו מהן, יתכן כי אתם סולדים מדבר אשר אללה עשה כפתח לשפע של טוב.
20 אם תרצו להתחתן עם אישה אחרת במקום האישה שאתם נשואים לה, וכבר נתתם לראשונה קינטאר, אל לכם להשיב חלק ממנו. תרצו לקחתו על-ידי עלילות והאשמות שקריות?
21 כי איך תיקחוהו לאחר יחסי האישות שקיימתם בינכם, ולאחר ברית הנישואין?
22 אל לכם להתחתן עם הנשים אשר התחתנו עמן אבותיכם, חוץ ממה שכבר קרה מקודם, כי זה מעשה תועבה (בלתי מוסרי) ומנהג מביש.
23 אסורות עליכם לנישואין: אימהותיכם, ובנותיכם, ואחיותיכם, ודודותיכם מצד אביכם, ודודותיכם מצד אמכם, ובנות האח, ובנות האחות, ואלה אשר היניקו אתכם, ואלה שינקו אתכם מאותה אישה, ואימהות נשיכם, ובנותיכם החורגות מנשים שאתם ביחסי אישות עמן, ואם אינכם ביחסי אישות עמן אין חטא עליכם להתחתן עמן, ונשות בניכם יוצאי חלציכם, ואל תתחתנו עם שתי אחיות יחדיו, אלא אם כן זה כבר נעשה. אללה הוא הסלחן והרחום.
24 כמו כן, אסורות לכם נשים נשואות, חוץ מהנשואות אשר לקחתם בשבי(בשעת מלחמה), זה חוק אללה אשר הוריד לכם. אבל חוץ מאלה, כל השאר מורשות לכם לנישואין, בתנאי שאתם משתמשים ברכושכם כדי לשאתן בנישואים מקודשים, אך לא לשם זנות וניאוף. חובה עליכם לשלם את המוהר שקבעתם לנשים אשר בעלתם בצורה חוקית (במסגרת הנישואים), ולא יהיה חטא אם תבואו לידי הסכם מיוחד ביחס לגורל המוהר, כי אללה הוא היודע החכם.
25 מי שאין לו יכולת כלכלית להתחתן עם המאמינות בנות החורין, אז הוא יכול להתחתן עם את המאמינות אשר לכם. אללה יודע היטב מי מאמין, והמאמינים מקורם זה מזה עליכם להתחתן עמן ברשות משפחותיהן, ושלמו להן את המוהר המגיע להן כמקובל, ובתוקף קידושי נישואין ולא לשם זנות. אולם אם תזנה (אחרי הנישואין), יחול עליה רק מחצית העונש שחל על אישה אשר נישאה כאשר הייתה בת חורין. זו היא הדרך היאה לכל אחד מכם הפוחד שיצרו יגבר עליו. אך מוסב לכם שתשלטו ביצרכם. ואללה סולח רחום.
26 אללה רוצה להדריך אתכם בדרכם של אלה שקדמו לכם, ויקבל את חרטתכם הכנה, כי אללה הוא היודע החכם.
27 אללה רוצה לקבל את חרטתכם הכנה, אך אלה המשועבדים לתאוות רוצים כי תרחיקו לסטות (מדרך הישר).
28 אללה רוצה להקל עליכם, כי הוא יודע כמה רפויים נוצרו בני-האדם.
29 הוי אלה אשר האמינו! אל תבזבזו איש את רכוש רעהו ללא הצדקה, אלא אם תהיה זו עסקה מתוך הסכם הדדי, ואל תביאו כליה על עצמכם, כי אללה מרחם עליכם.
30 זה אשר עושה את כל אלה (גזילת רכוש והרג של אחרים) מתוך מרידה וקיפוח, נצלה אותו באש הגיהינום, וזה קל מאד עבור אללה.
31 אם תישמרו מפני החטאים הגדולים אשר נאסר עליכם לעשות, נכפר לכם על מעשיכם הרעים הקטנים, ונכניס אתכם למקום מכובד (בגן העדן).
32 אל תחפצו לקבל את מה שאללה העדיף לתת לאחרים. לכל איש חלק כפי מעשיו, ולכל אישה חלק כפי מעשיה, ובקשו את חסדו של אללה. אללה יודע כל דבר.
33 לכל אחד ישנם יורשים שיקבלו חלק ממה שהורים וקרובי משפחה השאירו. ואלה אשר נשבעתם להם, העניקו להם את חלקם, כי אללה עד לכל דבר.
34 הגברים הם השומרים על הנשים בהכוונתן ובדאגה לצרכיהן, מפני שאללה העדיף אחדים מהם על אחרים, וכי הם תורמים מרכושם לפרנסתן. אכן, הישרות הן האדוקות השומרות על הנסתר כדרך שישמור אללה. אך את אלה אשר אתם פוחדים שתמרודנה, הטיפו להן מוסר, והימנעו מביאה אליהן במגע, והכון קלות, ואם תשמענה בקולכם, אל תמשיכו ללחוץ עליהן, ואללה הוא הנעלה האדיר.
35 ואם תפחדו לפילוג בין השניים, שלחו בורר ממשפחתו ובורר ממשפחתה, ואם ירצו שניהם להתפייס, יביא אללה לידי הסכם ביניהם. ואללה הוא היודע והבקי.
36 ועיבדו את אללה ואל תשתפו עמו כל שותף, וגמלו חסד עם ההורים, ועם קרובי משפחה, ועם היתומים, ועם המסכנים, ועם השכן קרוב המשפחה, ועם השכן הזר, ועם המכר המלווה אתכם בבית או בדרך, ועם עוברי אורח, ועם העבדים. אללה אינו אוהב את השחצן הגאוותן,
37 אלה שמתקמצנים והמצווים על אחרים להיות קמצנים, והמסתירים את מה שאללה העניק להם מחסדו, הרי הכנו לכופרים עונש משפיל.
38 ולאלה התורמים את כספם כהתחסדות בפני האנשים, ואינם מאמינים באללה ולא ביום האחרון. ומי שלוקח את השטן כחבר, החבר הזה רע מאוד.
39 ומה היה מפריע להם לו האמינו באללה וביום האחרון, והוציאו מהחסד שאללה העניק להם? ואללה מכיר אותם היטב.
40 אכן אללה לא יגרום עוול לאיש, אפילו לא כמשקל גרגר חול, ואם תהיה טובה, הוא יכפיל אותה, ויעניק גמול אדיר.
41 מה הם יעשו כאשר נקים עד מכל אומה, והבאנו אותך (מוחמד) להעיד על אלה (המוסלמים),
42 ביום ההוא יקוו אלה אשר כפרו ודחו את דברי השליח כי תכסה אותם האדמה (ימותו), אך הם לא יוכלו להסתיר מילה מאללה.
43 הוי אלה אשר האמינו! אל תיגשו (למסגדים או) לתפילה בעודכם שיכורים, עד אשר תדעו מה אתם אומרים. ולא כשאתם טמאים (מביאה אל נשיכם) אלא אם אתם עוברי דרך, עד אשר תתרחצו. ואם חולים אתם, או בנסיעה, או אחרי עשיית צרכים, או באתם במגע עם נשים, ואינכם מוצאים מים, חפשו עפר נקי, ובעפר הנקי נקו את ידיכם ומשחו את הפנים פעם אחת, ונקו בו את ידיכם עד המרפקים, ואללה הוא החונן והסלחן.
44 הלא ראית את אלה אשר הובא להם חלק מן הספר? הם רכשו לעצמם את התעייה, ורוצים שגם אתם תתעו מן השביל של אללה.
45 אללה יודע יותר מכם את אויביכם, ודי באללה כאדון, ודי באללה כתומך.
46 (חלק) מאלה אשר התייהדו המשנים את האותות (משפטי הקוראן) מהקשרם, ואומרים (לנביא), “שמענו ומרדנו”, או ”שמע ואל תקשיב” והם אומרים “הבט בנו” בעודם מעוותים את האותות (משפטי הקוראן) במו לשונם, בניסיון לגדף את דת (האסלאם) ולהתנכל לה. אילו היו אומרים, “נשמע ונעשה” או הקשב לנו והבט בנו” כי אז היה זה טוב יותר להם ונכון יותר. אך אללה קילל אותם על כפירתם, ולא יאמינו אלא מעטים מהם.
47 הוי אלה אשר ניתן להם הספר! האמינו באשר הורדנו (הקוראן) המאשר את (האמת) אשר עמכם, לפני שנמחק פנים ונסובבם אחורנית, או נקלל אתכם כשם שקיללנו את מחללי השבת. וצו אללה תמיד מתקיים.
48 אללה לא יסלח לאלה אשר משתפים בו(עבודה זרה), ויסלח לכל מי שירצה על כל דבר אחר מלבד זה (עבודה זרה). כל המצרף שותף לאללה, הוא בעצם בדה חטא אדיה
49 האם לא ראית את אלה אשר יזכו(באמונה) את עצמם? רק אללה יזכה את מי שירצה, והם לא יקופחו בכלום.
50 ראה! איך הם בודים על אללה שקרים, ומספיק בזה חטא נורא.
51 הלא ראית את אלה אשר ניתן להם חלק מן הספר, מאמינים באלילים. הם אומרים לאלה אשר כפרו, “אלה הם מודרכים יותר מאלה אשר האמינו והם בדרך (היושר) “.
52 אלה הם אשר קילל אללה, ומי שאללה יקלל, לא תמצא לו תומר.
53 האם יש להם חלק במלכות-השמים? הרי לא היו נותנים לאנשים אפילו גלעין של תמר.
54 האם הם מקנאים באנשים (המוסלמים) על מה שהעניק להם אללה בחסדו? כבר הענקנו לשושלת של אברהם את הספר ואת החכמה, ונתנו להם מלכות אדירה.
55 ויש מהם אשר האמינו בו(בקוראן), ויש מהם מנעו אנשים מלהאמין בו, ויש בשבילם בגיהינום מספיק אש יוקדת.
56 אלה אשר כפרו באותותינו, אותם נצלה באש (הגיהינום), וכשעורם נשרף, נחליפו בעור אחר, כדי שיטעמו (לסבול מ-) את העונש, ואללה הוא העזוז והחכם.
57 ואלה אשר האמינו ועשו את הטוב, אותם נכניס לגני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, ובהם יהיו לעולם ועד. שם יהיו להם זוגות טהורות ונכניסם תחת צל נצחי.
58 אללה מצווה עליכם להחזיר את הפיקדונות שבידיכם לבעליהם, ואם לשפוט בין אנשים עליכם לשפוט בצדק. כמה הוא יפה המוסר שאללה מטיף לכם. הן, אללה הוא הכול שומע רואה.
59 הוי אלה אשר האמינו! הישמעו לאללה והישמעו לשליח ולאחראים בקרבכם. ואם תריבו בינכם על דבר-מה, שפסו אותו לפי(הקוראן, הספר של) אללה, ולפי (הסונה, המסורת של מוחמד) הנביא, אם (באמת) מאמינים אתם באללה וביום האחרון, זו היא (הדרך) הטובה ביותר, ומתאימה יותר(לפרוש).
60 הלא ראית את הסוברים לחינם כי מאמינים הם באשר הורד אליך(הקוראן) ובאשר הורד לפניך (מאללה), כיצד הם רוצים להישפט לפי המסורה של (דרך) השטן, אף-על-פי שהצטוו לכפור בו? השטן רוצה להתעותם רחוק מאוד מדרך הישר.
61 כאשר אומרים להם, בואו אל אשר הוריד אללה, ואל השליח (מוחמד), רואה אתה כי הצבועים הולכים ומתרחקים ממך.
62 איך הצבועים האלה יתנהגו כאשר יפגע בהם אסון, שבעצם ידיהם גרמו לו, הם באים אליך ונשבעים באללה, “התכוונו רק לעשות טוב ולהשכין שלום בין האנשים״.
63 אלה אשר אללה יודע את אשר בלבם, על כן התרחק מהם והטף להם מוסר, ואמור להם בנפשם דברים חזקים (משפיעים) מאוד
64 איננו שולחים כל שליח אלא כדי שאנשים יצייתו לו ברשות אללה. אילו היו באים אליך לאחר שקיפחו את עצמם ומבקשים את סליחת אללה, והשליח היה מבקש את סליחת אללה למענם, היו מגלים שאללה הוא הסלחן הרחום.
65 באמת ריבונך! הם לא יאמינו עד אשר יקבלו אותך כשופט לשפוט ביניהם בריבם, ולא ימצאו בנפשותיהם כל הסתייגות מפסק דינך ויקבלוהו בלב שלם.
66 אילו היינו מצווים אותם “הרגו את עצמכם, או צאו מבתיכם” רק מעטים מהם היו עושים כך. אמנם, לו היו עושים את הנדרש מהם, היה טוב להם וגם מחזק אותם יותר.
67 ואז היינו נותנים להם גמול אדיר מאתנו.
68 והיינו מדריכים אותם בדרך הישר.
69 ומי ששומע בקול השליח (מוחמד), אלה יהיו ממי שאללה היטיב עמם (בעולם הבא) עם הנביאים, והצדיקים, ואלה אשר היו בשביל של אללה, והישרים, וכה טובה חברתם של אלה.
70 זה החסד מאללה, ומספיק שאללה יודע (את כל מה שאתם עושים).
71 הוי אלה אשר האמינו!, התנהגו בזהירות (בצאתכם לקרב). וצאו בקבוצות או כולכם יחד,
72 יש בינכם כאלה שאינם רוצים לצאת (ללחימה), ואם תפגע בכם צרה יאמר, “אללה נסה לי חסד כי לא הייתי איתם עד”
73 ואם תקבלו חסד מן אללה, יאמר “הלוואי שהייתי אתם! והייתי זוכה זכייה אדירה”.
74 אלה המוכרים את חיי העולם הזה תמורת העולם הבא, עליהם להילחם בהקרבה למען אללה, ומי שנלחם בשביל אללה, וייהרג או ינצח, אכן ניתן לו גמול אדיה
75 מה לכם כי לא תילחמו בהקרבה למען אללה? ולעזור לאנשים ונשים וילדים הנרדפים, האומרים, “ריבוננו! הוציאנו מן העיר הזאת אשר מקפחים הם תושביה, ותן לנו מאתך מגן, והקם לנו מאתך עוזר”.
76 אלה אשר האמינו נלחמים בהקרבה למען אללה, ואלה אשר כפרו נלחמים בשביל השטן, על כן הילחמו בחבורת השטן, כי מזימת השטן היא תמיד רופפת.
77 הלא ראית את אלה אשר נאמר להם “אל תילחמו, וקיימו את התפילה ושלמו את הזכאת (צדקת חובה)”. ? ואולם כאשר הם הצטוו להילחם, הנה חבורה מהם מפחדת מבני אדם, כפי שמפחדת מפני אללה, ואף יותר מכך, ואמרו, “ריבוננו! למה גזרת עלינו את הלחימה? לו איחרת אותנו אל תקופה אחרת ?” אמור “התענוג של העולם הזה קטן מאון, וחיי העולם הבא טובים יותר ליראי אללה, ואתם לא תקופחו בכלום.
78 היכן שתהיו, המוות ישיג אתכם, אפילו אם תהיו במגדלים מבוצרים היטב.” אם יקרה להם משהו טוב הם יאמרו, “זה מאללה”, ואם יקרה להם משהו רע הם יאמרו, “זה ממך ״ אמור, “הכול מאללה”. ומה לאלה האנשים נבצר מהם להבין את אשר נאמר!!.
79 כל טובה אשר נופלת בחלקך היא מאללה, וכל רעה אשר תפגע בך, היא ממך עצמך. (מוחמד!) אנחנו שלחנו אותך כשליח אל בני האדם, ומספיק אללה עד (על הנעשה).
80 השומע בקול השליח אכן שומע בקול אללה. ובאשר למסרבים, הרי לא שלחנו אותך שומר עליהם.
81 והם אומרים ״ אנו שומעים בקולך” אבל כשהם הולכים, קבוצה מהם זוממת בחושך הלילה דברים שונים מאשר אמרה לך, ואולם אללה רושם את אשר יתכננו. אתה, אל תשים לב להם, וסמוך על אללה, כי הוא דיו כמגן עליך.
82 האם לא יתבוננו בקוראן? לו לא היה מאללה, היו מוצאים בו ניגודים רבים.
83 אם תגיע אליהם ידיעה המעוררת ביטחון (בניצחון) או אימה (מתבוסה) הם מזדרזים להעבירו מפה לאוזן, אך אילו היו מביאים אותו לשליח ולאחראים שביניהם, היו מבינים אותו ויודעים את מהותו. לולא החסד של אללה ורחמיו עליכם הייתם הולכים בעקבות השטן, חוץ ממעטים מכם.
84 הילחם בשביל אללה, ואין אתה אחראי אלא לעצמך, והאץ במאמינים. אללה ישבור את כוח אלה אשר כפרו, כי אללה חזק מהם והעונש שלו קשה יותר.
85 הממליץ המלצה טובה יהיה לו חלק בה, אך הממליץ המלצה רעה, יקבל עונש שווה לה, כי אללה משגיח על כל דבר.
86 ואם מישהו מברך אתכם לשלום, ברכו בברכה טובה יותר ממנה או החזירו ברכה דומה. כי אללה מעניק חסד (ותגמול) על כל מעשה אשר תעשו.
87 אללה, אין אלוה מלבדו, אין ספק, שהוא יקבץ אתכם ביום תחיית-המתים, כי אין דובר אמת יותר מאללה.
88 מדוע נחלקתם לשתי קבוצות בנוגע לצבועים? הרי אללה בעצמו הוציא אותם מהדרך בגלל מעשיהם, התרצו להדריך את אשר אללה התעה? ומי שאללה מתעה, אין דרך כל שהיא להדריכו.
89 הם (הצבועים) רצו שתכפרו כפי שהם כפרו ותהיו דומים להם. ואל תיקחו מהם ידידים נאמנים עד אשר יהגרו בשביל של אללה. אולם אם יסרבו (ויבגדו באללה) תפסו אותם והרגו אותם באשר תמצאו אותם, ואל תיקחו מהם ידיד נאמן או תומך.
90 אך יוצאים מהכלל הם אלה אשר חוסים באלה אשר יש לך ברית איתם, או אלה שיבואו אליכם ואין להם האומץ והרצון להילחם נגדכם ונגד בני עמם. אילו רצה אללה, היה משליטם עליכם והיו נלחמים בכם. לכן, אם הם נמנעים מלהילחם נגדכם ומציעים לכם שלום, הרי אללה לא סלל נגדם דרך (אסר שתילחמו בהם).
91 כמו, יהיו גם כאלה (צבועים) שרוצים להבטיח את עצמם מצדכם וגם מצד בני שבטם, אך ברגע שהם מוצאים הזדמנות לכפור, הם יעשו את זה. אז אם הם לא יפסיקו את מזימותיהם, ולא יבקשו שלום עמכם ואינם מפסיקים להתגרות בכם, אז תפסו אותם והרגו אותם באשר תמצאו אותם, כי עליהם נתנו לכם שלטון מוחלט.
92 אסור למאמץ להרוג מאמץ אחר אלא בשגגה. ההורג את המאמץ בשגגה ישחרר עבד מאמץ וייתן כופר-נפש למשפחתו של ההרוג, אלא אם הם יוותרו על כך כצדקה. ואם ההרוג הוא מקרב אויביכם והוא עצמו מאמץ, יש לשחרר עבד מאמין. אך אם ההרוג משבט אשר יש בינכם לבינם ברית, יינתן כופר-נפש למשפחתו, וישוחרר עבד מאמין. ומי שאין ביכולתו לשחרר עבד, יצום חודשיים רצופים, כדי שאללה יקבל את חרטתו הכנה. ואללה יודע וחכם.
93 ומי שהורג מאמין בכוונה תחילה, עונשו גיהינום לנצח, ואללה ישפוך את זעמו עליו ויקללו ויכין לו עונש אדיר.
94 הוי אלה אשר האמינו! בצאתכם לדרך בשביל אללה, בררו היטב, ואל תגידו למי שמברך אתכם לשלום, “אינך מאמין”, בבקשכם להשיג את הרווח של העולם הזה. החסד הרב שמור לכם אצל אללה. כך הייתם נוהגים (מסתירים את דתכם) בעבר, ואללה חנן אתכם בחסדו, על כן בררו היטב, כי אללה הוא הבקי במעשיכם.
95 אינם שווים המאמינים אשר נשארים בבתיהם (ואינם יוצאים בשביל אללה), חוץ מאלה שיש להם פגם (מוגבלות), והמתאמצים בהקרבה למען אללה ברכושם ובנפשם, העדיף אללה את המתאמצים בשבילו ברכושם ובנפשם על אלה הנשארים בבתיהם. אמנם אללה הועיד לשני הצדדים טובות. אך אללה העדיף את המתאמצים בשבילו על הנשארים (בבתיהם) בגמול אדיר,
96 דרגות גבוהות וסליחה ורחמים, כי אללה הוא הסלחן והרחום.
97 כאשר יקבצו המלאכים את נשמות אלה שקיפחו את עצמם ישאלו אותם, “מה עשיתם ביחס לדתכם?” יאמרו, “היינו חלשים באדמתנו”. (המלאכים)יאמרו, “האם לא הייתה אדמת אללה מספיק רחבה למען שתהגרו בה?” אנשים אלה, משכנם הוא בגיהינום, וכמה נורא המשכן הזה.
98 אך לא כך דין החלשים באמת בין הגברים, הנשים והילדים שלא יכלו לעזור לעצמם, ולא יכלו למצוא מוצא אחר מאשר להישאר בבתיהם.
99 כל אלה, יתכן שאללה יסלח להם, כי הוא סולח ומוחל.
100 כל המהגר לריצוי אללה, ימצא בארץ מקומות מחסה רבים ורווחה, וכל היוצא כדי להגר לריצוי אללה ושליחו, והמוות ישיגו בדרך, יהיה גמולו אצל אללה, כי אללה הוא הסלחן הרחום
101 וכשאתם נוסעים רחוק מבתיכם, מורשה לכם לקצר בתפילה, מחשש שיפתיעו אתכם אלה אשר כפרו בזמן תפילתכם. שהרי הכופרים הם אויב גלוי לכם.
102 וכשאתה במערכה ואתה מנהיג את המאמינים בתפילה, תן לקבוצה מהם להתפלל אתך כשנשקם עמם, וכשיסגדו תהיה הקבוצה האחרת מאחוריכם (פניהם מועדות לקראת האויב), וכשהקבוצה הראשונה תגמור את הסגידה תקום, ויחליפו עמדות, ועליהם להיזהר ולקחת את נשקם אתם. אלה אשר כפרו היו רוצים שהסיחו דעתכם מנשקכם ומכליכם, ואז יפתיעו אתכם במתקפת פתע אחת. אין עליכם אשמה אם תניחו את נשקכם תחת גשם כבד או מפאת מחלה, ואולם היזהרו. אכן אללה הכין לכופרים עונש משפיל
103 וכשתגמרו את התפילה (בתנאים כאלה), הזכירו את אללה בעומדכם, ובשבתכם, ובשוכבכם, וכשתהיו במקום מבטחים, קיימו את התפילה כרגיל. אכן התפילה נקבעו זמניה למאמינים.
104 אל תהיו רכים מכדי לעקוב אחרי האויב, כי אם אתם סובלים הרי הם סובלים כמוכם, ואולם אתם מקווים לקבל מאללה את אשר להם אין תקווה לקבל. אללה הוא היודע החכם.
105 הורדנו לך (מוחמד) את הספר (הקוראן) עם הצדק, למען תשפוט בין בני אדם כפי שאללה הורה לך, ואל תגן על הבוגדים,
106 ובקש מאללה את סליחתו, אכן אללה הוא הסלחן הרחום.
107 ואל תגן על אלה אשר בגדו בעצמם, אכן אללה אינו אוהב את הבוגד הפושע.
108 הם מנסים להסתתר מן האנשים, אך הם לא יצליחו להסתתר מאללה, מפני שהוא כל הזמן איתם, גם שהם זוממים בחשיבת הלילה דברים שהוא אינו אוהב. ואללה מאגף את כל מעשיהם.
109 הנה אתם הגנתם עליהם בעולם הזה, אך ביום תחיית- המתים מי יגן עליהם מפני אללה, או מי יהיה אדונם?
110 אולם העושה רעה וחוטא לעצמו ואחר כך מתחרט בכנות, ימצא את אללה סולח רחום.
111 העובר עבירה חוטא רק עד עצמו, ואללה הוא היודע החכם.
112 ומי שעושה חטא או עבירה, ואז מאשים בזה מישהו אחר וזכאי, ודאי יישא באשמה של חטא כבד ומובהק.
113 ולולא חסד אללה ורחמיו עליך, הייתה קבוצה מהם מתכננת להתעותך. ואולם רק את עצמם הם יתעו, ולא יפגעו בך בכלום. אללה הוריד לך את הספר ואת החכמה וילמדך את אשר לא ידעת, וחסדו של אללה עמך הוא אדיר.
114 על-פי-רוב לא תצא טובה משיחותיהם הסודיות, אם יוחלט על צדקה, או חסד, או להשכין שלום בין האנשים כל העושה זאת במטרה לרצות את אללה נעניק לו גמול אדיר.
115 כל מי שמקשה על השליח לאחר שהובהר לו דרך הישר, ויבחר בשביל שאינו של המאמינים, אותו נוביל בדרך שבחר לעצמו, ונצלה אותו באש הגיהינום, וסופו יהיה הגרוע ביותר.
116 אללה לא יסלח על כל שיתוף עמו(עבודה זרה), אך הוא יסלח כל חטא חוץ מזה למי שהוא רוצה. ומי שמשתף עם אללה משהו, ממשיך לתעות.
117 אלה עובדים מלבד אללה את האלילים הנקבות, אך למעשה הם אינם עובדים אף אחד מלבד את השטן, המורד,
118 אללה הטיל עליו קללה. ואמר (השטן): ״ אכן אני(מבטיח ש) אקח לעצמי (כעבדים),חלק קצוב מעבדיך,
119 ואתעה אותם, ואעורר תקוות שווא בלבבם, ואצווה אותם לכרות את אוזני הבהמות, ואצווה אותם לשנות את בריאת אללה”. מי שלוקח לו את השטן כאדון במקום אללה סופו אובדן מוחלט ובהיר.
120 (השטן) מבטיח ומעורר תקוות שווא בלבבותיהם, אך הבטחותיו הן רק רמאות,
121 אלה משכנם הוא הגיהינום, שממנו לא ימצאו(דרך) להימלט.
122 ואלה אשר האמינו! ועשו את הטובות, אותם נכניס לגני עדן שנהרות זורמים מתחתיהם, יישארו בהם לנצח. אכן הבטחת אללה אמת, ואין דובר אמת יותר מאללה.
123 אין זה קשור בתקוותיכם ולא תקוות אנשי עם הספר. מי שעושה רע ייענש, ולא ימצא לו מגן ולא תומך נגד אללה.
124 ומי מעושי הטובות, זכר או נקבה, אשר מאמינים, כל אלה ייכנסו אל גן העדן, ולא יקופחו בכלום.
125 היש בעל דת טובה יותר מאשר זה שהכניע (התמסר) את עצמו לאללה כשהוא מיטיב, ואשר היה בעקבות אמונת אברהם ישר הדרך(הניף), אשר אללה בחר בו וקירב אותו?
126 לאללה כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, והוא מקיף (ושולט ב) כל דבר.
127 הם מבקשים אותך לפסוק בעניין הנשים, אמור: “אללה יפסוק לכם בעניינן, וכן מה שאתם קוראים בספר (הקוראן), בעניין הנשים היתומות אשר ברצונכם להתחתן עמן ואינכם משלמים להן מה שנפסק להן(המוהר). ובעניין היתומים הקטינים חסרי המגן, עליכם לנהוג עם היתומים בצדק. וכל טוב שתעשו בעניינים אלו אללה ידע אותו.
128 ואם חששה אישה כי בעלה סולד ממנה, או מתכוון לעזוב אותה, אין כל אשמה על שניהם אם יגיעו להסכמה ביניהם, כי ההסכמה טובה יותר (בשביל שניהם), אך הנפשות טסות לקמצנות. ואולם אם תעשו את הטוב ותהיו יראים את אללה, הן, אללה בקי במעשיכם (והוא ישיב לכם את הטוב)
129 לעולם לא תוכלו לעשות צדק בין נשותיכם גם אם תשקדו לשם כך. ואולם אל תרחיקו לכת בנטייתכם (אל האחת), כדי שלא תשאירו(את האחרת) כתלויה (לא נשואה ולא גרושה). אם תשלימו ותהיו יראים, הן, אללה הוא הסלחן והרחום.
130 אם ייפרדו בני הזוג, יעניק אללה לכל אחד מבני-הזוג מהשפע שלו, כי אללה רב-השפע החכם,
131 ולאללה כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. אנו ציווינו לאלה אשר ניתן להם הספר לפניכם, ולכם, כי תהיו יראים את אללה, ואם תכפרו, הנה לאללה כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, כי אללה העשיר והמהולל.
132 לאללה כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. ומספיק לסמוך על אללה,
133 אם רק ירצה יסלק אתכם (מן העולם) ויביא אחרים במקומכם. ואללה יכול לעשות כך.
134 כל הרוצה תגמול בעולם הזה, אצל אללה שמור תגמול העולם הזה והעולם הבא. אללה הוא הכול שומע הכול רואה.
135 הוי אלה אשר האמינו! היו מקיימים את הצדק כראוי, והעידו עדות אמת בשם אללה, אפילו נגד עצמכם או נגד ההורים וקרובי המשפחה, בין אם הוא עשיר או עני, אללה יודע מה טוב להם יותר מכם, ואל תלכו אחרי יצריכם (לוחש ברע) לסלף עדות אמת ולסטות או להתרחק ממנה. כי אללה הוא הבקי במעשיכם.
136 הוי אלה אשר האמינו! האמינו באללה ובשליחו, ובספר (הקוראן) אשר הוריד לשליחו, ובספרים שהוריד לפני (הקוראן). כל הכופר באללה, ובמלאכיו, ובספריו, ובשליחיו, וביום האחרון, תועה תעייה מרחיקת-לכת.
137 אלה שהאמינו ואחר כך כפרו, ושוב האמינו ושוב כפרו, ואחר כך דבקו בכפירה, אללה לא יסלח להם, ולא ידריכם אל השביל הישר.
138 בשר לצבועים כי יהיה להם עונש כואבי
139 אלה אשר מתייחסים אל הכופרים כבעלי ברית במקום המאמינים, האם הם מחפשים אצלם כוח? הלא הכוח כולו אצל אללה?
140 כבר הורדנו לכם בספר (הקוראן), “אם אכן תשמעו דברי כפירה באותות אללה וזלזול בהם, אל תשבו עמם עד אשר ישנו את נושא שיחתם. אם תשבו עמם תהיו דומים להם. אללה יקבץ את הצבועים ואת הכופרים בגיהינום יחדיו,
141 אלה (הצבועים) המחכים לראות מה יקרה לכם (רוע). אם אללה נותן לכם ניצחון יאמרו, “האם לא היינו עמכם?” אך כשיש חלק (ניצחון) לכופרים, הם יאמרו, “האם לא עזרנו לכם ומנענו מהמאמינים לתקוף אתכם ?”, אללה ישפוט בינכם ביום התחייה (של כל המתים), ואללה לעולם לא ייתן לכופרים שלטון ועליונות על המאמינים.
142 אכן הצבועים מנסים להערים על אללה, ואולם הוא זה אשר מתכנן נגד ם בהצלחה. וכאשר קמים לתפילה, קמים עצלנים, וזאת רק כדי שהאנשים יראו אותם. אך אין הם מזכירים את שם אללה אלא לעתים רחוקות.
143 מתנדנדים, ואינם משתייכים לאלה (המאמינים) או לאלה (הלא מאמינים). וכל מי שאללה מתעה, לא תמצא לו שביל(לאמונה והדרכה).
144 הוי אלה אשר האמינו! אל תיקחו את הכופרים לבעלי-ברית במקום המאמינים, התרצו לתת לאללה הוכחות בהירות נגדכם (שאינכם צודקים באמונתכם)?
145 אכן הצבועים יהיו בשכבה הנמוכה של אש הגיהינום, ולא תמצא להם אף תומך
146 אך לא כך אלה אשר התחרטו בכנות ואחזו(סמכו על) באללה, ודבקו והתמסרו באמונה באללה, אלה יהיו עם המאמינים(בעולם הזה ובעולם הבא). אללה יעניק למאמינים גמול אדיר.
147 מדוע שאללה יעניש אתכם אם תכירו טובה ותאמינו? אללה מכיר טובה ויודע.
148 אללה אינו אוהב את המדברים בקול רם ברבים בגנות אחרים, אלא אם כן קופחו. אללה הוא הכול שומע הכול יודע.
149 בין אם תגלו מעשה טוב או הסתירוהו או תסלחו על רעה, הן, אללה הוא הסלחן הכול-יכול.
150 אלה אשר כפרו באללה ובשליחיו והרוצים להפריד בין אללה לבין שליחיו, והאומרים, נאמין באחדים מהם ונכפור באחרים, והם מחפשים דרך ביניים (בין האמונה לכפירה),
151 אלה הם הכופרים האמתיים, ולכופרים הועדנו עונש משפיל!
152 ולאלה אשר מאמינים באללה ובשליחיו, מבלי להבדיל ביניהם, הוא ייתן להם את גמולם, כי אללה הוא הסלחן הרחום.
153 אנשי הספר דורשים ממך (מוחמד) כי תוריד אליהם ספר מן השמים. הם ביקשו ממשה דבר גדול מזה. הם אמרו למשה “הראה לנו את אללה בגלוי”. ואז פגע בהם הרעם על חטאם זה, ועל חטאם בעשיית העגל לאחר שניתנו להם ההוכחות הבהירות. וסלחנו להם על כך, ונתנו למשה שלטון מוחלט עליהם.
154 והרמנו את ההר מעליהם כשלא קיימו את הברית שכרתנו איתם. ואמרנו להם, “היכנסו בסגידה מבעד לשערי העיר” וגם אמרנו להם “אל תחללו את השבת” וכפינו עליהם על כך ברית תקיפה.
155 משום שהפרו את בריתם, וכפרו באותות אללה, ורצחו את הנביאים בלי הצדקה, ואמרו כי ”לבנו נאטם”. אבל אכן, אללה חתם את לבבם בכפירתם, ולא יאמינו אלא מעט מהם.
156 ומשום שהם כפרו באמת והוציאו דיבה חמורה על מרים (אמו של הנביא ישוע),
157 ומשום שהם אמרו ”אנו הרגנו את המשיח, ישוע בן מרים, שליח אללה.”, אך הם לא הרגו אותו ולא צלבו אותו, ורק נדמה להם, אלה אשר נחלקו אודותיו מטילים בו ספק, ואולם אין הם יודעים עליו דבר, ורק אחר דמיון שווא נוטים הם, הן, הם לא באמת הרגו אותו,
158 משום שאללה העלה אותו אליו, ותמיד אללה הוא העזוז והחכם.
159 אין בעם הספר אחד אשר לא יאמין בו(ישוע) לפני מותו, וביום תחיית-המתים יעיד עליהם.
160 בגלל החטאים של אלה אשר התייהדו, אסרנו עליהם הרבה מאכלים טובים אשר היו מורשים להם, וכיוון שהרחיקו רבים מעל שביל אללה.
161 וכן הענשנו אותם על אשר לקחו ריבית אף־על-פי שנאסרה עליהם, ועל כך שהם גזלו את הונם של אנשים בלי צדק. לכופרים אשר בהם הועדנו עונש כואב (בגיהינום).
162 ואולם אלה מבינם אשר מושרשים ומבוססים בידע, והמאמינים במה שהורד אליך ובמה שהורד לפניך, המקיימים את התפילה, והנותנים את הזכאת (צדקת חובה), והמאמינים באללה וביום האחרון, לכל אלה נעניק גמול אדיר.
163 השרינו אליך (מוחמד), כפי שהשרינו אל נוח והנביאים שלאחריו, ואל אברהם, וישמעאל, ויצחק, ויעקוב, והשבטים, וישוע, ואיוב, ויונה, ואהרון, ושלמה, ונתנו לדוד את (ספר) הזובור (מגילות לשליחים לפני הנביא מוחמד).
164 ושליחים אחרים שסיפרנו לך עליהם מקודם, ושליחים אשר לא סיפרנו לך עליהם. ועם משה אללה דיבר ישירות.
165 שליחים אשר מבשרים ומזהירים, כדי שלא תהיה לבני האדם תלונה אל אללה לאחר (בוא) השליחים, ואללה הוא העזוז והחכם.
166 ואולם אללה מעיד על אשר הוריד אליך, הוא הוריד אותו בידיעתו, וכן המלאכים יעידו על כך, ודי באללה כעד.
167 אלה אשר כפרו והמרחיקים אנשים מעל השביל של אללה, כבר תעו תעייה מרחיקת לכת
168 וגם אלה שכפרו וקיפחו(אחרים), אללה לא יסלח להם ולא ידריכם אל דרך הישר,
169 אלא דרך גיהינום יישארו לעולם בה, וזה אצל אללה קל.
170 הוי אלה האנשים! אכן בא אליכם השליח (מוחמד) עם האות הבהיר מריבונכם, ומוסב לכם להאמין בו. כי אם תכפרו, הן, לאללה כל אשר בשמים ובארץ, ואללה יודע הכול חכם מכול.
171 הוי בעלי הספר! אל תהיו קיצונים בדתכם, ואל תדברו על אללה אלא את הצדק. אכן המשיח, ישוע בן מרים, הוא שליח של אללה, ומילתו אשר אותה הביא אל מרים, ורוח ממנו. לכן, האמינו באללה ובשליחיו, ואל תגידו, “שלושה הם”. מוסב לכם להימנע מזה, אכן אללה הוא רק אלוה אחד. ישתבח שמו וחלילה מהיות לו בן, כי לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, ודי להסתמך על אללה.
172 המשיח לא ידחה את היותו עבד לאללה ואף לא המלאכים המקורבים לאללה. כל הנמנע לעבוד אותו, ויהיה יהיר, את כולם הוא יקבץ אליו(ביום הדין).
173 ואלה אשר מאמינים ועושים את הטובות, להם הוא משלם את גמולם ומוסיף להם מחסדו, אשר למסרבים והיהירים, הוא מעניש אותם בעונש כואב, ולא ימצאו להם אדון או תומך נגד אללה.
174 הוי האנשים! כבר ניתנה לכם הוכחה מריבונכם, והורדנו אליכם אור בהיר (הקוראן הקדוש).
175 לכן, כל אלה אשר האמינו באללה וסמכו עליו, הוא יכניס אותם ברחמיו ובחסדו וידריכם אליו בדרך הישר.
176 הם שואלים את דעתך. אמור “אללה יבהיר לכם בעניין המוריש שאין לו ילדים או הורים לרשת אותו. אם יש לו אחות אחת, תקבל חצי ירושתו, והוא יירש אותה אם אין לה ילד אם ישאיר שתי אחיות, הן תקבלנה שני שלישים מהירושה. ואם השאיר אחים ואחיות, לגבר חלק כחלקן של שתי נשים. אללה מבהיר לכם זאת כדי שלא תתעו, כי אללה יודע כל דבר.”
السورة التالية
Icon