ترجمة معاني سورة الكهف باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية
آية رقم 1
1 השבח לאללה, אשר הוריד לעבדו (מוחמד) את הספר (הקוראן) ולא עשה בו שום סטייה (מן הצדק),
آية رقم 2
2 יציב וקיים, כדי שיזהיר את האנשים מפני העונש הקשה אשר יבוא ממנו, ולמען יבשר למאמינים, אלה אשר עושים את הטוב כי אכן למענם שמור גמול טוב(בגן העדן),
آية رقم 3
ﯸﯹﯺ
ﯻ
3 אשר בו ישכנו לנצח,
آية رقم 4
ﯼﯽﯾﯿﰀﰁ
ﰂ
4 וגם להזהיר את אלה אשר אומרים כי אללה לקח לו בוי
آية رقم 5
5 (אף-על-פי) אין להם ולא היה לאבותיהם כל ידיעה על כך. נוראות הן המלים היוצאות מפיהם. אכן הם אומרים רק שקר.
آية رقم 6
6 ואמנם אתה עלול להעמיס על עצמך מרוב צער משום שלא האמינו באשר נאמר (בקוראן)?
آية رقم 7
7 את כל אשר על הארץ עשינו כהדר לה, כדי לבחון אותם מי יעשה מעשים טובים יותר.
آية رقم 8
ﭼﭽﭾﭿﮀﮁ
ﮂ
8 אך אנחנו גם יכולים להפוך את כל אשר עליה לעפר ואפר שומם.
آية رقم 9
9 האם אתה חושב שאנשי המערה וא-רקים (מצבת קבריהם) היו בין אותותינו המופלאים ביותר?
آية رقم 10
10 כאשר הנערים מצאו מקלט במערה ואז אמרו: “ריבוננו! תן לנו רחמים ממך, והדרך אותנו”.
آية رقم 11
11 לאחר מכן הפלנו עליהם תרדמה ואטמנו את אוזניהם במערה למשך מספר שנים,
آية رقم 12
12 ואחר כך הערנו אותם מתרדמתם למען נדע מי משני המחנות ידע לקבוע את זמן שהותם במערה.
آية رقم 13
13 אנחנו מספרים לך את הצדק על קורותיהם. הם היו נערים אשר האמינו בריבונם, ואנחנו הוספנו להם הדרכה,
آية رقم 14
14 וחיזקנו את לבבם עד שהתייצבו ואמרו: “ריבוננו הוא ריבון השמים והארץ, ולא נתפלל לאל מלבדו, כי אם נצהיר אחרת יהיה זה שקר אשר רחוק מן הצדק.
آية رقم 15
15 בני עמנו אלה לקחו להם אלים אחרים מלבדו, אבל מדוע אינם מביאים גם הוכחה בהירה לצדקת אמונתם?” ומי חוטא יותר מזה הבודה שקר על אללה?!
آية رقم 16
16 וכאשר תעזבו אותם ואת אשר יעבדו מלבד אללה, כי אז מצאו מקלט במערה, ויפרוש עליכם ריבונכם את רחמיו ויספק את כל הצרכים שלכם.
آية رقم 17
17 ותראה שהשמש כאשר עלתה, הייתה פונה מן המערה ימינה, ובשקיעתה הייתה פונה שמאלה, בעוד הנערים שוכבים בתוך המערה. זה אחד מאותותיו של אללה. מי שאללה מדריך הוא מודרך, ומי שיתעה, לא תמצא לו אדון ומדריך.
آية رقم 18
18 אתה מתאר לעצמך שהם ערים, אולם הם ישנו. אנחנו היינו הופכים אותם פעם לצד ימין ופעם לצד שמאל, בעוד שבלבם היה נח בכניסה למערה. לו ראית אותם היית סולד ובורח בבהלה ופחד.
آية رقم 19
19 וכך הערנו אותם, כדי שיבררו ביניהם. אמר האחד: “כמה זמן עבר עליכם כאן?”, אמרו: “שהינו רק יום אחד או פחות”, אמרו (אחרים): ״ריבונכם יודע יותר מכם כמה זמן שהיתם. שלחו אחד מכם עם כסף אל העיר כדי שימצא את האוכל הטהור ביותר שבה ויביא לכם ממנו מזון, אך עליו לנהוג בעדינות, כדי שלא ירגישו בכם.
آية رقم 20
20 אם יגלו אתכם ירגמו אתכם באבנים או יחזירו אתכם לאמונתם, ואז לעולם לא תצליחו.”
آية رقم 21
21 כך גילינו להם דברים, למען יידעו כי הבטחת אללה צדק היא, ואין ספק בבוא השעה. האנשים נחלקו ביניהם בעניינם ואמרו: “בנו עליהם בניין, ריבונם יודע מי הם”, אך אלה שבידם ההחלטה אמרו: “נקים עליהם מסגד”.
آية رقم 22
22 יאמרו: “היו שלושה והרביעי היה כלבם”, ואומרים: “היו חמישה והשישי היה כלבם”, כל אלה הם ניחוש שווא בנסתר. ואומרים: ”היו שבעה והשמיני היה כלבם”. אמור: “ריבוני יודע היטב את מספרם, אינם יודעים אותם אלא מעטים” לכן אל תתנצח בעניינם, ואל תשאל איש את דעתו עליהם.
آية رقم 23
23 ואל תאמר על דבר-מה: ״ הן, אני אעשה זאת מחר”
آية رقم 24
24 אלא (אמור): “אם ירצה אללה”. והזכר את ריבונך אם תשכח. ואמור: “אולי יואיל להדריך אותי ריבוני להתקרב יותר לאמת”.
آية رقم 25
25 והם נשארו במערתם שלוש מאות שנים, והוסיפו עוד תשע (שנים).
آية رقم 26
26 אמור: “אללה יודע כמה זמן הם היו. כי לו כל נסתרות השמים והארץ, ואין שומע ורואה כמוהו. להם אין אדון מלבדו, והוא לא ישתף אף אחד בשלטונו.
آية رقم 27
27 וקרא את אשר הושרה לך מהספר של ריבונך (הקוראן). דבריו לעולם לא ישתנו, ולא תוכל למצוא מפלס מפניו.
آية رقم 28
28 התאזר בסבלנות עם אלה הקוראים (ומתפללים) אל ריבונם בוקר וערב בבקשם את פניו, ואל תישא עיניך אל אשר מעבר להם בתאווה להנאות העולם הזה ואל תישמע לאיש אשר השבתנו את זכרנו מלבו, והוא רדף אחרי תאוותו וכולו הפקרות.
آية رقم 29
29 ואמור: “הצדק הוא מריבונכם, הרוצה בה יאמין והרוצה יכפור”. אנו הכנו למקפחים אש אשר תאגפנה אותם להבותיה, ואם הם יבקשו מים לשתות, יושקו רק מים לוהטים כשמן רותח אשר צולה את הפנים. כמה נוראי הוא המשקה ההוא, וכמה רע הוא מקום מנוחתם.
آية رقم 30
30 אכן אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, אולם לא נקפח את גמולם של אלה אשר היטיבו לעשות.
آية رقم 31
31 אלה להם מיועדים גני-עדן, אשר נהרות זורמים מתחתיהם. והם יהיו מקושטים בצמידי זהב, ולבושים בגדים ירוקים ממשי וקטיפה, ושכובים על ספות מוגבהות. כמה טוב יהיה הגמול וכמה טוב יהיה מקום מנוחתם.
آية رقم 32
32 משול להם משל שני אנשים אשר לאחד מהם נתנו שני כרמי ענבים, ועצי תמר סביב להם, ושדות זריעה ביניהם.
آية رقم 33
33 שני הגנים נתנו פריים ולא מנעו דבר ממנו, והבקענו ביניהם נהר,
آية رقم 34
34 והיה לו עושר רב. הוא אמר לרעהו ביהירות: “יש לי רכוש ועוזרים יותר מאשר לך”
آية رقم 35
35 הוא נכנס אל הגן שלו ואמר: “אני סבור שהגן הזה לא ייחרב אי-פעם,
آية رقم 36
36 ואין אני חושש לשעה (יום הדין) שתבוא. אך אם אושב אל ריבוני אמצא לי שם מקום טוב יותר מזה”.
آية رقم 37
37 אולם רעהו אמר לו: “הכופר אתה באשר ברא אותך מעפר, ואז מטיפה, ואז עשה אותך לאיש?”
آية رقم 38
38 ובאשר לי, אללה הוא ריבוני, ולא אצרף כל שותף לריבוני.
آية رقم 39
39 מדוע לא אמרת בהיכנסך אל גנך: “כל אשר ירצה אללה יהיה, כי רק באללה כוחנו”? אתה רואה אותי שיש לי פחות עושר וילדים ממך,
آية رقم 40
40 אבל ייתכן שריבוני ייתן לי גינה טובה יותר מהגינה שלך, ועל גינתך ישלח עונש מן השמים ויהפוך אותה לשממה,
آية رقم 41
41 או יגרום שמימיה ישקעו באדמה ולא תוכל למצוא אותם.
آية رقم 42
42 ואכן, כל פירותיו הוכחדו, כרמיו נהרסו, ובעל הגן החל להכות בידיו בצער על כל אשר הוציא על גינתו שהפכה לשממה. אז הוא זעק: “הלוואי ולא הייתי מצרף מישהו (אלילים) לריבוני”.
آية رقم 43
43 לא היה מי שיעזור לו מפני אללה, והוא נשאר חסר אונים.
آية رقم 44
44 התמיכה היחידה היא מאללה, אלוה הצדק. הוא אכן המתגמל הכי טוב והמשיב בסוכה (לאלה שעשו טוב).
آية رقم 45
45 ומשול להם משל על חיי העולם-הזה, שהם כמים אשר הורדנו מן השמים. כתוצאה מכך הצמח של הארץ צמח והיה ירוק, מיד הוא מתייבש והרוח מפזרת אותו לכל הרוחות. אללה יכול לעשות כל דבר.
آية رقم 46
46 ההון והבנים הם תפארת העולם הזה, אך מעשים טובים נשארים קיימים, שכרם טוב יותר אצל ריבונך ותקוותם גדולה יותר.
آية رقم 47
47 ביום שנעתיק את ההרים ממקומם, ותראה את הארץ חשופה, אז נקבץ את האנשים ולא נותיר מהם אחד.
آية رقم 48
48 והם יוצגו בפני ריבונך בשורות (ויאמר להם): “הנה באתם אלינו כדרך אשר אתכם לראשונה, ואולם אתם טענתם כי לא קבענו לכם מועד.”
آية رقم 49
49 ויינתן ספר הרישום (המתעד מעשי כל אדם), ואז תראה את (הכופרים המכחשים) חרדים ממה שרשום בו ואומרים: “אוי ואבוי לנו! מה לו לספר הזה אשר אינו מעלים או מזניח דבר קטן או גדול בלי לרשום אותו?” כך ימצאו את מעשיהם לנוכח פניהם, וריבונך לא יקפח אף אחד.
آية رقم 50
50 וכאשר אמרנו למלאכים: “סגדו לאדם”, הם סגדו, ורק אבליס (השטן), היה אחד מהשדים והוא סירב למצוות ריבונו. האם תיקחו אותו ואת זרעו לאדונים מלבדי, בעודם אויבים לכם? אכן, רעים חילופים כאלה למקפחים.
آية رقم 51
51 אני לא הראיתי להם את בריאת השמים והארץ, ולא את בריאת עצמם, ולעולם לא הייתי לוקח את המתעים כמשרתים לי.
آية رقم 52
52 וביום שאנחנו נאמר למשתפים: “קראו לאשר טענתם כי שותפיי הם”. הם יקראו אליהם, אך הם לא ייענו להם, ואנו נשים חיץ ביניהם
آية رقم 53
53 יראו הכופרים המכחשים את אש הגיהינום וירגישו שהם עומדים ליפול אל תוכה, ולא יוכלו להימלט מפניה.
آية رقم 54
54 וכבר הבהרנו בקוראן הזה לאנשים משלים שונים, והיה האדם מתווכח יותר מכולם.
آية رقم 55
55 אין דבר שימנע מהאנשים להאמין כשבאה אליהם ההדרכה, ולבקש את סליחת ריבונם, אלא אם תגיע אליהם דרך הראשונים, או שיבוא עליהם עונשם קודם לכן.
آية رقم 56
56 איננו שולחים את השליחים, אלה כמבשרים ומזהירים, אך אלה אשר כפרו, הרוצים לבטל את הצדק בטענות שווא, מזלזלים באותותיי ובאזהרותיי.
آية رقم 57
57 ומי מקפח יותר מזה אשר אם יזכירו לו את אותות ריבונו, יפנה להם עורף וישכח את אשר עשו ידיו זה כבר? אנחנו אטמנו את לבבותיהם, לכן לא הבינו אותו (את הקוראן), וגם הכבדנו את אוזניהם (שמיעתם), ולכן אם תקרא להם אל הדרך הישר הם לא יודרכו לעולם.
آية رقم 58
58 וריבונך הוא הסלחן ובעל הרחמים. לו רצה להעמידם לדין על מעשיהם, הוא כבר מזמן היה מזרז את עונשם, אך כבר נקבע להם מועד אשר לא יוכלו למצוא מפלט ממנו.
آية رقم 59
59 את הערים האלה הכחדנו כאשר תושביהן קיפחו, וקבענו להכחדתן מועד.
آية رقم 60
60 וכאשר משה אמר למשרתו: “לא אפסיק ללכת עד שאגיע אל מפגש שני הימים, גם אם תימשך דרכי זמן רב”.
آية رقم 61
61 וכאשר הגיעו למקום המפגש של שני הימים, הם שכחו את הדג אשר הביאו אתם, והוא קפץ ועשה את דרכו אל הים ונמלט מהם.
آية رقم 62
62 וכאשר המשיכו (שניהם), אמר (משה) לעוזרו: “הבא לנו את האוכל, כי מצאנו במסענו הזה הרבה עייפות”
آية رقم 63
63 אמר (העוזר): “האם ראית שכאשר ישבנו למרגוע ליד הסלע שכחתי את הדג? משום שהשטן גרם שלא אזכור אותו, והוא שחה אל הים בצורה מפליאה”.
آية رقم 64
64 ואמר (משה): “זה בדיוק מה שחיפשנו”, לכן, הם הסתובבו וחזרו לדרכם.
آية رقم 65
65 אז מצאו עבד מעבדינו, אשר הענקנו לו רחמים מאתנו, ונתנו לו דעת.
آية رقم 66
66 אמר לו משה: “האוכל להצטרף אליך כדי שתלמדני תבונה ממה שאתה למדת?”
آية رقم 67
ﮘﮙﮚﮛﮜﮝ
ﮞ
67 אמר: “אתה לא תוכל להיות סבלן אתי,
آية رقم 68
68 וכיצד בכלל תוכל להתאזר בסבלנות באשר נמצא מעבר לידע שלך?”
آية رقم 69
69 אמר (משה): “אם ירצה אללה, תגלה שאני סבלן, ולא אסרב לכל אשר תגיד”.
آية رقم 70
70 אמר: “אם תתלווה אליי, אל תשאל אותי דבר, אלא אם אזכיר אותו לך (בעצמי)”.
آية رقم 71
71 ויצאו לדרכם עד שעלו על אנייה, ונקב בה חור. אמר משה: “האם נקבת חור באנייה כדי להטביע את נוסעיה? אכן נורא הדבר אשר עשית!”.
آية رقم 72
72 אמר: ”האם לא אמרתי לך, כי אתה, לא תהיה לך סבלנות אתי ?”
آية رقم 73
73 אמו: “אל תגנה אותי על ששכחתי זאת, ואל תקשה עליי יותר ״.
آية رقم 74
74 ואז הם המשיכו (בדרכם) עד שפגשו נער צעיר, והוא הרג אותו. אמר (משה): “האם הרגת נפש זכה שלא קיפחה נפש אחרת?! הרי שזה מעשה פסול!”
آية رقم 75
75 אמר: “האם לא אמרתי לך כי לא תהיה לך סבלנות אתי?”.
آية رقم 76
76 אמר (משה): “אם שוב אשאל אותך על משהו, אל תיתן לי ללוות אותך כי כבר נגמרו לי התירוצים”.
آية رقم 77
77 והמשיכו בדרכם והגיעו אל כפר, וביקשו אוכל מתושביו, אולם הם סירבו לארחם. אז מצאו בו קיר שעומד להתמוטט, והוא (העבד של אללה) הקים ותיקן אותו. אמר משה: “יכולת לקבל גמול על כך, לו רצית”.
آية رقم 78
78 אמר: “הגיעה שעת הפרידה ביני לבינך. ועתה אודיע לך את משמעות הדברים אשר לא יכולת להיות סבלן לגביהם".
آية رقم 79
79 באשר לאנייה, היא הייתה שייכת לאנשים עניים אשר עובדים בים, ורציתי לחבל בה, כי היה בעקבותיהם מלך שגוזל כל אנייה בכוח.
آية رقم 80
80 ובאשר לנער, הוריו היו מאמינים, וחששנו כי יכפה עליהם תעייה וכפירה,
آية رقم 81
81 ורצינו כי ייתן להם ריבונם במקומו בן זך וטהור יותר ממנו ורחום יותר כלפיהם.
آية رقم 82
82 ובאשר לקיר, בעליו היו שני נערים יתומים מבני העיר, ותחתיו טמון אוצר השייך להם, ואביהם היה איש ישר, על כן רצה ריבונך כי האוצר יהיה שמור לנערים שיוציאוהו כאשר יתבגרו בזכות רחמי ריבונך. לא עשיתי כל זאת על דעת עצמי, וזה הוא פירוש המעשים אשר לא התאזרת בסבלנות עליהם.
آية رقم 83
83 ישאלו אותך על ד'ו אל-קרניין. אמור: “אני אכן אספר לכם דברים אודותיו.”
آية رقم 84
84 אנחנו נתנו לו לשלוט בארץ, ונתנו לו דרך להשיג הכול.
آية رقم 85
ﭜﭝ
ﭞ
85 ואז הלך בדרך,
آية رقم 86
86 עד שהגיע אל המקום אשר בו (ראה בבירור) את שקיעת השמש, וראה את שקיעתה על מעיין חם של מים ובוץ שחור, ומצא לידו אומה, אמרנו: “הוי, ד'ו אל-קרניין! אתה החלט, או שהענישם או שתתייחס אליהם בטוב”.
آية رقم 87
87 אמר: “אנחנו בהחלט נעניש את אשר מקפח, ואחר כך הוא יוחזר אל ריבונו, והוא גם יעניש אותו עונש נורא יותר.
آية رقم 88
88 ולאשר מאמין ועושה את הטוב, מגיע גמול טוב ונתייחס אליו בטוב וביושר”.
آية رقم 89
ﮖﮗﮘ
ﮙ
89 ואז המשיך בדרך
آية رقم 90
90 עד אשר הגיע למקום זריחת השמש, ומצא אותה זורחת על אומה אשר לא ניתן להם מסתור מפני השמש
آية رقم 91
91 ואכן אנחנו בקיים בכל אשר ידע.
آية رقم 92
ﯓﯔﯕ
ﯖ
92 ולאחר מכן הוא הלך בשביל אחר,
آية رقم 93
93 עד שהגיע אל מקום בין שני רכסי הרים, ומצא שם בני-עם שכמעט לא הבינו דיבור.
آية رقم 94
94 והם אמרו: “הוי, ד'ו אל-קרניין! אכן גוג ומגוג מרבים שחיתות בארץ. האם תסכים שנשלם לך גמול כדי שתבנה חומה בינינו לבינם?”
آية رقم 95
95 והוא אמר: “מה שריבוני העניק לי מהכוח והמקנה טוב יותר ממה שאתם עומדים לשלם לי, לכן עזרו לי בעוצם ידכם, ואקים גדר בינכם לבינם.
آية رقم 96
96 הביאו לי גושי ברזל!”, וכאשר מילא את רכסי ההרים, אמרו: “נשפו!”. וכאשר להט הברזל כאש, אמר: “הביאו לי טיפות (נחושת) לשפוך עליו”.
آية رقم 97
97 ואז לא יכלו לטפס מעליה ולא יכלו לעשות בה חור.
آية رقم 98
98 אמר:״ זאת היא רחמנות מאת ריבוני, ואולם כאשר תתקיים הבטחת ריבוני, אז יפוררו וישטחו אותו, שהרי הבטחת ריבוני צדק היא”.
آية رقم 99
99 ביום ההוא נניח להם להסתער זה על זה כמו גלים, ואז תישמע התרועה של השופר ונקבץ את כולם.
آية رقم 100
ﭱﭲﭳﭴﭵ
ﭶ
100 וערכנו את הגיהינום ביום ההוא אל הכופרים כמיצג,
آية رقم 101
101 אשר היו כעיוורים ולא ראו את האותות שלי, ולא יכלו לשמוע את הקריאה לאמונה.
آية رقم 102
102 האומנם חשבו אלה אשר כפרו כי יוכלו לקחת להם את עבדיי, אדונים מלבדי? אנחנו הכנו לכופרים את הגיהינום מקום בו הם ישכנו.
آية رقم 103
ﮓﮔﮕﮖﮗ
ﮘ
103. אמור: “האם אגיד לכם מי הם אלה המפסידים ביותר באשר עמלו?”,
آية رقم 104
104. אלה הם אשר מאמציהם בעולם הזה יהיו לשווא, למרות שהם חושבים שהם עושים את הטוב.
آية رقم 105
105. הם אלה אשר כפרו באותות ריבונם ובמפגש עמו, אז המעשים שלהם הם לשווא, וביום תחיית-המתים לא נייחס להם כל חשיבות.
آية رقم 106
106 זה עונשם, הגיהינום, כי כפרו וזלזלו באותותיי ובשליחיי.
آية رقم 107
107 אך אלה אשר האמינו ועושי הטוב, בגן העדן יהיה מקום מנוחתם
آية رقم 108
ﯪﯫﯬﯭﯮﯯ
ﯰ
108 ובו יישארו לנצח ולא יבקשו תחליף.
آية رقم 109
109. אמור: “אילו היה הים דיו לכתיבת דברי ריבוני, היה הים אוזל לפני שייגמרו דברי ריבוני, ואפילו אם היינו מוסיפים עוד ימים כמוהו”
آية رقم 110
110 אמור: “אכן אני רק בן אדם כמוכם, שנגלה אלי שאכן האלוה שלכם הוא אלוה אחד, ומי שהיה מקווה לפגוש את ריבונו, אז חייב לעשות את הטוב ולעבוד את ריבונו ולא לצרף לו אף שותף”.
تقدم القراءة