سورة القصص

الترجمة العبرية

ترجمة معاني سورة القصص باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية

الترجمة العبرية

آية رقم 1
1 טא.סין.מים.
آية رقم 2
2 אלה אותות (הקוראן) הספר הבהיר.
5 ואנו רוצים לתת חסד לאלה אשר נטפלו אליהם בארץ ונעשה אותם מנהיגים ונעשה אותם היורשים
8 ואז משכו אותו בני פרעה, כדי שמאוחר יותר הוא יהיה אויב להם, ולהביא עליהם יגון, משום שפרעה והמן עם צבאותיהם היו חוטאים.
11 ואמרה לאחותו: “התחקי אחריו”, אז היא הביטה בו מקרן זווית, והם לא היו מודעים לכך.
14 וכאשר הגיע (משה) לבגרותו והיה לאיש, הענקנו לו חכמה ודעת, כי כך אנו גומלים לעושי הטוב.
15 והוא בא אל העיר בעת שיושביה לא היו מודעים, ומצא בה שני אנשים רבים, אחד מבני עדתו והשני מבני העדה האויבת, ובן עדתו בקש את סיועו נגד אויבו, אז דחף אותו משה והרג אותו. ואמר (משה): “אכן, זהו מעשה השטן, כי אויב ומתעה ברור הוא”.
16 אמר: “ריבוני! קיפחתי את עצמי, משום כך, אני מבקש שתמחל לי”, והוא סלח לו, כי אללה הוא הסלחן הרחום.
17 אמר (משה): “ריבוני! בגלל החסד אשר גמלת עמי, לעולם לא אהיה מסייע לפושעים״.
21 ואז עזב משה את העיר בפחד וזהירות, ואמר: “ריבוני! חלצני מן האנשים המקפחים”.
25 לאחר מכן, באה אליו אחת מהן, מתהלכת בביישנות ואמרה: “אבי מזמין אותך אליו כדי לגמול לך עבור אשר השקית לנו. וכשפגש אותו, והגיד לו את קורותיו, אמר (האב): “אל תירא! כבר נחלצת מן האנשים המקפחים”.
26 אז אמרה אחת מהן: “אבי! שכור אותו! כי הטוב ביותר שאפשר לשכור הוא החזק והנאמן”.
31 זרוק את מקלך!”, וכשראה משה כי מקלו מתנועע כאילו הוא נחש, הוא ברח ולא הסתכל מפחד. (ונקרא לו שוב): “הוי, משה! התקרב הנה ואל תפחד כי אתה מהבטוחים מכול רעה.
33 אמר (משה): “ריבוני! הנה אני רצחתי מהם נפש, ופוחד אני שהם ירצחוני,
34 ואחי אהרון, הוא, בעל לשון צחה יותר, ושלח אותו עמי לתמוך בי, למען יחזק את עמדתי, אני חושש פוחד כי יתכחשו לדבריי.
35 אמר (אללה): ״ נחזק אותך באחיך, ונתן לשניכם הוכחות, ואז לא יפגעו בכם, הודות לאותותינו. אתם ומי שבעקבותיכם תהיו המנצחים.
36 וכאשר בא משה עם אותותינו הברורים, אמרו: “אין זה, אלא קסמים בדויים, ולא שמענו כי הייתה כזאת בין אבותינו הראשונים”.
41 והפכנו אותם (פרעה ואנשיו) דוגמה למנהיגים (הכופרים), הקוראים לאנשים אל תוך האש. וביום תחיית- המתים לא יהיה להם מציל(מגיהינום).
42 ושלחנו אחריהם קללה בעולם הזה, וביום תחיית-המתים יהיו מן הפסולים והבזויים.
43 וכבר הענקנו למשה את הספר (התורה) לאחר שהכחדנו את הדורות הקדומים, כאותות מכוונים ורחמים, על מנת שיועילו להיזכרותם.
45 אך, לאחר מכן, יצרנו דורות שחיו ימים רבים. ולא היית משתכן בתוך בני מדיין כדי שתספר (לבני ישראל) עליהם (על בני מדיין), לולא שלחנו אותך והשרינו זאת עליך.
46 ולא נמצאת (מוחמד) בצד ההר כשקראנו (למשה), ואולם שלחנו אותך ברחמים מאת ריבונך, כדי שחתרה בעם אשר לא נשלח אליהם כל מתרה (שליח) לפניך, ואולי יזכרו.
47 (ושלחנו אותך מוחמד) על מנת שאם יפגע בהם עונשנו על חטאיהם, שלא יגידו: “ריבוננו! למה לא שלחת אלינו שליח על מנת שניצמד לאותותיך ונהיה מן המאמינים”.
49 אמור: ”אם כן, הביאו ספר מאת אללה אשר הוא מדריך טוב משניהם (הקוראן והתורה), ואז אצמד אליו, אם אנשי צדק אתם”.
50 אך, אם לא יסכימו לדבריך, אז דע, שרק בעקבות בדיותיהם ויצריהם (הרעים) הם הולכים, ואין תועה יותר מזה ההולך בעקבות יצריו (הרעים) בלי הדרכה מאת אללה? הן, אללה לא ידריך את האנשים המקפחים.
آية رقم 51
51 וכבר הורדנו אליהם בשלבים את אותות הקוראן, כדי שהם ייזכרו.
آية رقم 52
52 אלה אשר הענקנו להם את הספר (התורה) מלפניו (הקוראן), הם אכן בו מאמינים,
53 וכאשר קוראים אותו בפניהם, יאמרו: “אנו מאמינים בו. הוא הצדק מאת ריבוננו, הן, לפניו היינו מוסלמים (מתמסרים לאללה).”
54 כל אלה יזכו את בגמול כפליים על סבלנותם (ואמונתם בתורה ובקוראן) ועל כך שהם עשו בטובה במקום הרעה ועל כך שהם נותנים לצדקה מהשפע שהענקנו להם.
55 ובשומעם להגי שטות יתרחקו מהם ויגיד “לנו פועלינו ולכם פועליכם, שלום עליכם, אין אנו הולכים בדרך הכפירה של חסרי התבונה.”
59 לא היה מכתיר ריבונך את הערים לפני שהיה שולח שליח אל הגדולה שבהן, לקרוא לפניהן את אותותינו, ולעולם לא היינו מכתירים את הערים אם לא היו תושביהן מקפחים.
61 האם דומה מי שנתנו לו הבטחה נאותה שיזכה לחזות בקיומה, למי שנהנה זמנית מחיי העולם הזה וביום תחיית-המתים יהיה אחד מאלה שיתנו את הדין?
آية رقم 62
62 ביום ההוא יקרא (אללה) אליהם, ויאמר: “היכן האלילים אשר סברתם שהם שותפיי?
63 אמרו אלה אשר נחרץ עליהם העונש בצדק, “ריבוננו! אלו שהתעינו הותעו על-ידינו, כפי שאנו בעצמנו היינו תועים, אנו מתנערים ממעשיהם, הם עבדו אחרים זולתנו.
آية رقم 65
65 ביום אשר יקרא אליהם, ויאמר: “כיצד השבתם לשליחים?”
آية رقم 66
66 ביום ההוא לא יטענו דבר, ואף לא יחושו נחיצות לשאול בינם לבין עצמם.
71 אמור: “החשבתם על זה, שאם אללה יטיל עליכם חשכת עולמים בלילה ארוך עד יום תחיית-המתים, איזה אלוה מלבד אללה יוכל להביא לכם אור? האם לא תשמעו?
آية رقم 74
74 ביום שבו (אללה) יקרא אליהם, יאמר: ״ איפה האלילים אשר סברתם שהם שותפים לאללה?”
75 והוצאנו מכל אומה עד ונביאם ואמרנו: “הביאו את הוכחתכם!”, אז ישכילו להבין כי הצדק הוא לאללה, ועזב אותם אשר בדו מלבם.
80 ואמרו אלה אשר הוענקה להם הבינה: “אבוי לכם! גמול אללה טוב יותר למאמין ולעושה את הטוב, אולם יזכו לו רק בעלי סבלנות”.
83 זה מעון העולם הבא אנו קובעים רק לאלה שאינם רוצים להתייהר על פני אחרים בעולם הזה ולא להשחית, והאחרית (הגמול הטוב) ליראים (את אללה).
تقدم القراءة