سورة طه

الترجمة العبرية

ترجمة معاني سورة طه باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية

الترجمة العبرية

آية رقم 2
2 לא הורדנו אליך את הקוראן כדי שתסבול,
آية رقم 4
4 זה הורד ממי שברא את הארץ ואת השמים העליונים,
آية رقم 5
5 הרחמן על כס המלכות לקח את מקומו.
آية رقم 7
7 גם אם תדבר בקול רם או בלחש, הוא שומע הכול, שהוי הוא יודע את הסוו ואף את הנסתו מכל.
آية رقم 9
9 האם הגיע אליך סיפורו של משה?
10 כאשר הוא ראה אש בועות ואמו לבני משפחתו: “הישארו כאן, כי הבחנתי באש בועות, אולי אביא לכם שלהבת ממנה, או אמצא על-פי האש מי שיווין אותנו”.
آية رقم 11
11 בבואו אליה, קרא אליו קול: “הוי, משה!
12 אני אלוהך! הסר נעליך, כי אתה נמצא בוואדי המקודש (אשר שמו) טווא.
آية رقم 13
13 ואני בחרתיך, על כן הקשב למה שיתגלה לך.
16 לכן, אל יתעה אותך ממנה מי שאינו מאמין בה, ההולך אחרי יצריו, למען לא תאבו
18. אמו: “זה המקל שעליו אני נשען, ואותו מנעו אני (כדי להאכיל ולכוון את צאני), וכן, אני משתמש בו גם לצרכים אחרים”.
آية رقم 19
19 אמו: “הוי, משה, השלך אותו!”
آية رقم 20
20 הוא השליך אותו, והוא הפן לנחש זוחל.
آية رقم 23
23 אנחנו נראה לך מאותותינו הגדולים יותר.
آية رقم 24
24 לך אל פרעה, כי הוא חצה את כל הגבולות.”
آية رقم 25
25 אמר משה: “אדוני! הרחב את לבי (באמונה)
آية رقم 28
28 למען יבינו את דבריי,
آية رقم 30
30 את אהרון אחי,
آية رقم 32
32 ושתף אותו בשליחותי,
آية رقم 33
33 כדי שנרבה לשבח אותך,
آية رقم 34
34 ונרבה להזכיר את שמך,
آية رقم 35
35 כי אתה המשקיף עלינו והרואה אותנו”
آية رقم 36
36 אמר: “הוי משה, הנה קיבלת את אשר ביקשת”.
آية رقم 38
38 כאשר ציווינו על אמך את אשר ציווינו עליה,
40 אחותך הלכה ואמרה, אראה לכם בני משפחה אשר יטפלו בו. וכך החזרנו אותך אל אמך, כדי שהיא תירגע ולא תצטער. אחרי שגדלת הרגת נפש, וחילצנו אותך מן הצרה, והעמדנו אותך בניסיון, ושהיה מספר שנים במדיין, אחר כך באת בזמן המיועד (לשליחות), הוי, משה.
آية رقم 41
41 אני בחרתי אותך לעצמי (כשליח ונביא)
48 נגלה לנו כי עונש יבוא על כל אשר יכחיש את אותותינו ויסטה מן הדרך הישר”.
آية رقم 49
49 אמר: "הוי, משה, מי הוא ריבונכם?”
آية رقم 51
51 אמר: “ומה הוא גורל הדורות הראשונים ?”
55 ממנה (מהאדמה) בראנו אתכם, ואליה נחזירכם, וממנה נוציא אתכם עוד פעם.
آية رقم 56
56 הראינו לו (לפרעה) את כל אותותינו, ואולם הוא הכחיש אותם ופנה עורף.
آية رقم 57
57 ואמר (למשה): “הוי, משה, האם באת אלינו לגזול מאתנו את ארצנו בקסמיך?
58 אז אנו נביא לך קסמים כמותם. קבע מועד למפגש בינינו לבינך, אשר נכבדהו אנו ואתה, במקום מתאים לכולנו.”
آية رقم 59
59 אמר: “המועד הוא יום החג, ובו יקובצו האנשים בשעות הבוקר”.
آية رقم 60
60 ויצווה פרעה לאסוף את מכשפיו כולם למקום הפגישה.
آية رقم 62
62 אז התייעצו הקוסמים ונועצו ביניהם.
63 ואמרו: “אלה הם שני קוסמים הרוצים להוציאכם בקסמיהם מארצכם, ולשים קץ לדרך חייכם המושלמת.
64 לכן, התאזרו בכל תחבולותיכם ועמדו מוכנים כי מי שתהיה היום ידו על העליונה בהחלט יהיה המנצח”.
آية رقم 68
68 אמרנו: “אל תחשוש! כי הנך אתה הנעלה (המנצח).
آية رقم 70
70 (והשליך משה את מקלו ובלע את כל אשר עשו) אז סגדו הקוסמים ואמרו: “מאמינים אנו בריבונם של משה ואהרון”.
72 אמרו: “לא נעדיף אותך על פני ההוכחות הברורות שהגיעו אלינו, ולא נקבל אותך כאדון במקום זה אשר יצר אותנו. גזור עלינו מה שתגזור, כי סמכותך מוגבלת רק בחיי העולם הזה,
73 ואנו מאמינים בריבוננו כדי שיסלח לנו על חטאינו ועל הקסמים אשר הכרחת אותנו לבצע (נגד משה), כי אללה הוא הטוב ביותר והנצחי.
77 ואמרנו למשה: “הוצא את עובדיי הנאמנים בלילה ממצרים, ופתח להם דרך יבשה בים, ואל תחשוש מפני הרודפים ואל תפחד מפרעה וחייליו".
80 הוי, בני ישראל! כבר חילצנו אתכם מאויבכם, וכרתנו אתכם ברית לצד ההר הימני, והורדנו לכם את המן ואת השלו.
81 איכלו מן הטוב שהענקנו לכם, ואל תגזימו ואל תקפחו זה את זה למען לא ייפול עליכם זעמי, ומי שייפול עליו זעמי בוודאי ילך לאיבוד.
82 אולם, אני הסלחן לזה המתחרט והשב אליי, ולמאמין העושה טוב , ולהולך בדרך הישר.
آية رقم 83
83 (ואמרנו למשה) ״ הוי, משה, מדוע מיהרת לעזוב את בני עמך?”
84 אמר: “הנה הם באים בעקבותיי, ואני מיהרתי אליך ריבוני, כדי שתהיה מסופק ממני”.
85 אמר (אללה): “אנו העמדנו את בני עמך בניסיון בהיעדרך, והתעה אותם א-סאמירי (השומרוני)”.
86 אז חזר משה אל בני עמו זועם ומלא צער אמר: ״ הוי, בני עמי! האם לא הבטיח לכם ריבונכם הבטחה טובה? האם תקופת הברית עם אללה ארוכה היא? או הרוצים אתם שייפול עליכם הזעם של ריבונכם ולכן הפרתם את מה שהבטחתם לי?”
87 אמרו: “לא הפרנו את הברית מרצוננו, אך היינו עמוסים בכלי זהב אשר לקחנו מתכשיטי האנשים וזרקנו אותם, כך גם זרק א-סאמירי (השומרוני)”.
88 והוציא להם עגל בעל גוף גועה, ואחדים מהם אמרו: “זה אלוהכם ואלוה משה, ואולם הוא שכח”.
90 אהרון כבר הזהיר אותם מקודם: “הוי, בני עמי! העגל אינו אלא מבחן לכם, וריבונכם הוא הרחמן, על כן, לכו בעקבותיי וצייתו להוראותיי”.
آية رقم 92
92 (וכשחזר משה) אמר: “הוי, אהרון! כאשר ראית שהם סוסים מהדרך, מה מנע ממך
آية رقم 93
93 לבוא אחריי? מדוע הפרת את מצוותי?”
آية رقم 95
95 אמר (משה): “הוי, סאמירי (שומרוני), מה קורה אתך?”
96 אמר: “אני ראיתי מה שהם לא ראו, ולקחתי חופן של חול מעקבות השליח והטלתי אותו (על הזהב שעשיתי את העגל ממנו), וזה מה שנפשי ביקשה ממני לעשות”.
آية رقم 101
101 ולנצח יישא אותו (בגיהינום), אכן כה רע יהיה הנטל ביום תחיית-המתים.
آية رقم 102
102 ביום שבו ייתקע בשופר ונקבץ את הכופרים המכחשים כשעיניהם כחולות,
آية رقم 103
103 והם מתלחשים ביניהם: “שהינו בעולם רק עשרה ימים בלבד”.
104 אך אנו יודעים היטב את אשר יגידו, כי בעל הדעת והתבונה שבהם יאמר: “שהיתם רק יום אחד”
آية رقم 105
105 הם שואלים אותך על ההרים, אמור להם: “ריבוני יכתוש אותם לכדי אבק,
آية رقم 106
106 ויהפוך אותם לקרקע שטוחה שוממת,
108 ביום ההוא (כל הברואים) יילכו אחרי קול הקורא להם, אשר אין מנוס ממנו, וכל הקולות יונמכו מיראת הרחמן ולא תשמע אלא קול לחש.
110 הוא יודע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם, ואולם הם לא יוכלו להכיל את מלוא הדעת עליו.
113 ואכן, הורדנו אותו קוראן בערבית והבהרנו בו התראות למען ייראו (את אללה), או למען ישיב להם את זיכרונם.
آية رقم 116
116 וכאשר אמרנו למלאכים: " סגדו לאדם”, ואז סגדו, רק איבליס (השטן) סירב,
117 אז אמרנו: “הוי, אדם, אכן, זה אויב לך ולאשתך, היזהרו שלא יוציאכם מגן העדן, אחרת תהיו אומללים.
120 אך, השטן לחש לו, ואמר: “הוי, אדם! בוא ואני אראה לך את עץ חיי הנצח, ומלכות נצחית בלתי חולפת”.
121 שניהם (אדם ואשתו) אכלו ממנו ואז נגלתה להם ערוותם, והתחילו להתכסות בעלים מן הגן. כך לא ציית אדם לריבונו ושגה.
آية رقم 122
122 אולם ריבונו בחר בו וקיבל את בקשת סליחתו והדריך אותו.
آية رقم 125
125 אמר: “ריבוני! למה קיבצה אותי עיוור למרות שהייתי רואה?”.
آية رقم 126
126 אמר: “כך, כשאותותינו הגיעו אליך, שכחת אותם, לכן תישכח היום”
127 כך נגמול לכל אשר הפריז ולא האמין באותות ריבונו, אכן העונש של העולם הבא קשה ומתמיד יותר.
آية رقم 129
129 לו לא היה קיים צו קודם של ריבונך עם מועד מוגדר, היה עונשם מתקיים מזמן.
132 צווה את בני ביתך לקיים את התפילה, והתאזר בסבלנות בזה. אין אנו מבקשים ממך פרנסה, אנו נפרנס אותך, כי הגמול שמור ליראי אללה.
133 אמרו (הכופרים): “למה אינו מביא לנו אות מריבונו ?”, אך האם לא הביא להם (את הקוראן) אישור למה שנזכר בספרים (הקדושים) הקודמים?
134 אילו היינו מענישים אותם לפניו, היו אומרים: “ריבוננו! אילו שלחת לנו שליח למען נלך בעקבות אותותיך לפני שהיינו מושפלים ובזויים”.
135 אמור: “כולנו מחכים, וחכו גם אתם, אך לבסוף תדעו מי הם ההולכים בדרך הישר ומי המודרך”.
تقدم القراءة