ترجمة معاني سورة الأنبياء باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية
آية رقم 1
1 התקרב יום החשבון של האנשים, ואולם הם מסיחים את דעתם בסטייה,
آية رقم 2
2 כל אימת שמגיע אליהם זכר מתחדש מריבונם, הם שומעים אותו ומשתעשעים,
آية رقم 3
3 ומסיתים את דעתם ממנו. ואלה אשר קיפחו מתלחשים: “האם אין הוא אלא אדם כמותכם? האם תתעסקו בקסמים בעודכם מביסים?”.
آية رقم 4
4 אמר (הנביא): “ריבוני יודע את אשר נאמר בשמיים ובארץ, והוא הכול שומע והכול יודע”.
آية رقم 5
5 אך הם אמרו: ״ חלומות שווא, כי אם הוא בדה אותו, כי אם הוא משורר, שיביא לנו אות כפי שנשלחו הראשונים”.
آية رقم 6
6 אך, כבר כל כך הרבה ערים לפניהם לא האמינו, ולכן הכחדנו אותן. האם יאמינו הם?
آية رقم 7
7 לפניך שלחנו רק אנשים אשר גילינו להם התגלויות. שאלו את אלה היודעים אם אינכם יודעים.
آية رقم 8
8 ולא עשינו להם (הנביאים) גוף שאינו נצרך למזון, והם לא היו נצחיים.
آية رقم 9
9 לאחר מכן, קיימנו את הבטחתנו וחילצנו אותם ואת אלה שרצינו, והכחדנו את המפריזים (בחטאים).
آية رقم 10
10 כבר הורדנו לכם ספר ובו אזכרה לכם. האם לא תשכילו להבין?
آية رقم 11
11 וכמה ערים אשר היו מקפחות הרסנו, ויישבנו אותן בעמים אחרים.
آية رقم 12
12 כשהרגישו בעונשנו ניסו לברוח במהירות
آية رقم 13
13 אל תברחו, ושובו אל אשר נהניתם בבתיכם, שמא תישאלו.
آية رقم 14
ﭯﭰﭱﭲﭳ
ﭴ
14 הם אמרו: “אוי לנו! כי היינו מקפחים”.
آية رقم 15
15 והם לא הפסיקו לומר זאת, עד שעשינו אותם כחציר קצור ויבש.
آية رقم 16
16 לא בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם למשחק.
آية رقم 17
17 לו חפצנו להשתעשע, היינו עושים זאת אצלנו, אילו אכן (ולא) היינו עושים.
آية رقم 18
18 נשליך את הצדק על ההבל למען נמחקהו ונבהירהו. ואבוי לכם ממה שאתם מיחסים לאללה.
آية رقم 19
19 ולו כל אשר בשמים ובארץ, וכל הקרובים אליו (המלאכים) אינם מתייהרים מכדי לעובדו, ואינם מתעייפים.
آية رقم 20
ﮰﮱﯓﯔﯕ
ﯖ
20 הם משבחים אותו ללא הפסק יומם ולילה.
آية رقم 21
21 האם עשו (הכופרים) לעצמם אלים מן הארץ אשר יוכלו להחיות מתים?
آية رقم 22
22 אך לו היו בהם אלים מלבד אללה, כי אז היו (השמים והארץ) מושחתים. אללה ישתבח שמו, ריבון כס-המלכות, ויתעלה מעל התארים אשר בהם יתארוהו.
آية رقم 23
ﯮﯯﯰﯱﯲﯳ
ﯴ
23 אין שואלים אותו (אללה) על מעשיו, ואילו אותם ישאלו.
آية رقم 24
24 האם אומנם לקחו להם אלים מלבדו? אמור: ״ הציגו את הוכחותיכם! הנה בספר זה, זכר אלה אשר אתי וזכר אלה שהיו לפניי, ואולם רובם אינם יודעים את הצדק והם מתרחקים ממנה.
آية رقم 25
25 ולא שלחנו לפניך שליח בלי שגילינו לו לאמור: “אין אלוה זולתי, על כן עבדוני”.
آية رقم 26
26 אך, הם אומרים: “לקח הרחמן בן”, ישתבח שמו! הם (המלאכים) רק עבדים מכובדים (של אללה),
آية رقم 27
ﭬﭭﭮﭯﭰﭱ
ﭲ
27 שאינם מקדימים אותו בדיבור, ופועלים על פי ציוויו,
آية رقم 28
28 הוא יודע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם, ולא יוכלו להמליץ על מישהו בלי רצונו והם חרדים מיראתו.
آية رقم 29
29 ומי שסובר מהם ויאמר: “אני אל מלבדו” עונשו יהיה בגיהינום, שהרי כך נעניש את הכופרים.
آية رقم 30
30 האם לא ראו אלה אשר כפרו, כי השמים והארץ היו מרותקים יחד ואנו הפרדנו ביניהם, ויצרנו מן המים את כל הדברים החיים? האם לא יאמינו?
آية رقم 31
31 וקבענו על הארץ הרים נטועים עמוק לבל תנוע, ובה מעברים ושבילים להנחותם.
آية رقم 32
32 ואת השמים ייצבנו כגג איתן, אך, הם מפנים עורף לאותותיהם.
آية رقم 33
33 והוא אשר ברא את הלילה ואת היום, והשמש והירח, וכל אחד נע במסלולו.
آية رقم 34
34 ולא נתנו לאיש לפניך חיי נצח, ואם תמות, האם הם יחיו לנצח?!
آية رقم 35
35 כל נפש תטעם את המוות, ונעמידכם בניסיונו של הרע והטוב, ואלינו תושבו.
آية رقم 36
36 וכאשר רואים אותך אלה אשר כפרו, הם לועגים לך: “האם זה האיש אשר ידבר רעה על אלוהיכם?”, בעת שהם כופרים בזכר הרחמן.
آية رقم 37
37 האדם נברא פזיז. אני אראה לכם את אותותיי, על כן, אל תזרזוני.
آية رقم 38
38 והם אומרים: ״ מתי יתגשם האיום הזה, אם אתם אכן אומרים את הצדק?”
آية رقم 39
39 לו רק ידעו אלה אשר כפרו מה יקרה להם ביום שבו לא יוכלו להגן על פניהם ועל גביהם מלהבת האש, ולא יהיה להם מושיע.
آية رقم 40
40 שעת הדין תבוא עליהם לפתע והדהים אותם מבלי שיוכלו למנוע אותה ולא יקבלו השהיה.
آية رقم 41
41 כבר זלזלו בשליחים לפניך, אולם, פגע העונש שהיו מזלזלים בו.
آية رقم 42
42 אמור להם: “מי יגן עליכם בלילה וביום מעונשו של הרחמן?” אבל הם מפנים את עורפם לזכר ריבונם.
آية رقم 43
43 האם יש להם אלים אחרים אשר ינועו עליהם מפנינו? הרי לעצמם לא יעלה בידם לסייע, ואף מפנינו לא תהיה להם ישועה.
آية رقم 44
44 אמנם הענקנו לאלה ולאבותיהם הנאה זמנית עד שארכו חייהם, האין הם רואים כי אנו באים אל הארץ ומקצצים אותה מכל עבריה? האם הם יהיו המנצחים?
آية رقم 45
45 אמור: “אזהירכם רק על-פי מה שנגלה לי”, ואולם החירשים לא ישמעו את הקול הקורא כאשר יוזהרו.
آية رقم 46
46 אך, כאשר יאחז בהם, ולו חלק קטן ביותר מן העונש של ריבונך, היו אומרים: “אבוי לנו! כי היינו מקפחים”.
آية رقم 47
47 וביום תחיית-המתים נציב את מאזני הצדק, ושום נפש לא תקופח כלל, גם אם יהיה המעשה שלה כמשקל של גרגיר חרדל נביא אותו, ודי בנו אשר מחשבים.
آية رقم 48
48 ואכן, נתנו למשה ולאהרון את הספר עם אור והזכרה ליראים,
آية رقم 49
49 היראים מריבונם בסתר, וחרדים מן השעה (יום הדין),
آية رقم 50
50 וזהו זכר מבורך אשר הורדנו, האם התכחשו לו?
آية رقم 51
51 ולאברהם נתנו בינה כבר בעודו צעיר, והיינו אותו מכירים
آية رقم 52
52 כאשר אמר לאביו ולבני עמו: “מה הם הפסלים האלה שאתם עובדים?”
آية رقم 53
ﯔﯕﯖﯗﯘ
ﯙ
53 אמרו: “אנו מצאנו את אבותינו עובדים אותם”.
آية رقم 54
54 אמר: “אתם ואבותיכם הייתם שקועים בתעייה גמורה”,
آية رقم 55
55 אמרו: “הבאת לנו את הצדק או שאתה לועג לנו?”
آية رقم 56
56 אמר: “אבל, ריבונכם הוא ריבון השמים והארץ שהוא יצרם, ואני מאלה המעידים.
آية رقم 57
57 (נשבע בסתר) באללה! אני אעשה משהו נגד הפסלים שלכם אחרי שתעזבו אותם”.
آية رقم 58
58 ועשה אותם לגזרים, מלבד הגדול מביניהם, למען יוכלו לפנות אליו.
آية رقم 59
59 אמרו: “מי עשה זאת לאלילים אשר לנו? אכן, הוא אחד המקפחים”.
آية رقم 60
60 אחדים מהם אמרו: “שמענו נער אחד מדבר רעה נגדם, ושמו אברהם”.
آية رقم 61
61 אמרו: “הביאוהו לעיני כל האנשים למען יהיו עדים נגדו”.
آية رقم 62
ﭴﭵﭶﭷﭸﭹ
ﭺ
62 אמרו: ״ האם אתה עשית זאת לאלים אשר לנו, הוי, אברהם!?”
آية رقم 63
63 אמר: “חלילה! הגדול שבהם עשה זאת. שאלו אותם, אם יואילו לענות לכם!”
آية رقم 64
64 ופנו זה אל זה ואמרו: “אתם הנכם המקפחים”.
آية رقم 65
65 לאחר מכן, הודו בהרכינם ראשיהם: “הנך כבר יודע שאין הם מדברים”.
آية رقم 66
66 אמר: “האם אתם עובדים מלבד אללה את מה שלא יועיל ולא יזיק לכם במאומה?
آية رقم 67
67 אבוי לכם ולמה שאתם עובדים במקום אללה! הלא תבינו?”
آية رقم 68
68 אמרו: “שרפו אותו ובכך תסייעו לאליליכם, אם רצונכם לעשות מעשה!”
آية رقم 69
69 אמרנו: “הוי, האש! היי קרירה ושמרי על שלומו של אברהם”.
آية رقم 70
ﯟﯠﯡﯢﯣ
ﯤ
70 והם תכננו להזיק לו, אך, הכשלנו אותם.
آية رقم 71
71 ואנו חילצנו אותו יחד עם לוט והבאנו אותם אל הארץ אשר ברכנו לכל ברואי העולמים,
آية رقم 72
72 והענקנו לו את יצחק, והוספנו את יעקוב, ואת שניהם עשינו ישרים,
آية رقم 73
73 ועשינו אותם מנהיגים ישרים אשר מדריכים על-פי צווינו, והורינו להם לעשות את הטוב, לקיים את התפילות, לתרום את הצדקה, והם עבדו רק אותנו.
آية رقم 74
74 וגם ללוט הענקנו חכמה ודעת, וחילצנו אותו מן העיר שאנשיה עשו תועבה. הם היו אנשי רשע מופקרים.
آية رقم 75
75 והכנסנו אותו תחת רחמינו, והוא מן הישרים.
آية رقم 76
76 ונוח, כשהוא קרא אלינו לפני כן, ואנו נענינו לו, וחילצנו אותו ובני ביתו מן המצוקה הגדולה,
آية رقم 77
77 ותמכנו בו נגד האנשים אשר הכחישו את אותותינו, הם היו אנשי רשע, על כן הטבענו את כולם.
آية رقم 78
78 ודוד ושלמה אשר פסקו בדבר השדה שהושחת על- ידי צאן של אנשים אחרים. אנו היינו עדים לפסק-דינם.
آية رقم 79
79 והענקנו לשלמה בינה, ולכל אחד מהם הענקנו חכמה ודעת. והכנענו את ההרים ואת הציפורים שישכחו יחד עם דוד את שם אללה.
آية رقم 80
80 ולימדנו אותו (את דוד) לעשות לכם מגן להגן עליכם במלחמותיכם. הלא תכירו טובה?
آية رقم 81
81 ולרשות שלמה העמדנו את הרוח הסוערת להעברת פקודותיו בארץ אשר בירכנו. ואנחנו יודעים כל דבר.
آية رقم 82
82 ובין השטנים היו כאלה הצוללים למענו וממלאים תפקידים אחרים בשבילו, ואנו היינו מרסנים אותם.
آية رقم 83
83 ואיוב, כאשר קרא אל ריבונו: “פגעה בי צרה, ואתה הרחום שברחומים”,
آية رقم 84
84 ונענינו לו, והסרנו את הצרה מעליו, והחזרנו לו את בני משפחתו במספר כפול, ברחמינו וכאות הזכרה לעובדים אותנו.
آية رقم 85
85 וישמעאל, וחנוך, וד'ו אל-כיפל, כולם מהסבלנים,
آية رقم 86
86 והכנסנו אותם תחת רחמינו, והם מהישרים.
آية رقم 87
87 ויונה, אשר ברח בכעס וחשב שלא נצר עליו, לבסוף קרא מהאפילה (שבתוך הלוויתן): “אין אלוה מלבדך, ישתבח שמך, ואני הייתי מהמקפחים”.
آية رقم 88
88 ונענינו לו וחילצנו אותו מצרה, וכך נציל את המאמינים.
آية رقم 89
89 וזכריה כאשר קרא לריבונו: “ריבוני! אל תשאירני יחיד בלי בן יורש, ואתה הטוב שביורשים”,
آية رقم 90
90 ונענינו לו והענקנו לו את יחיא (יוחנן), וריפנו לו את אשתו. הם היו זריזים במעשים טובים, ומתפללים אלינו ברצון וביראה, והיו נכנעים לנו.
آية رقم 91
91 וזאת אשר שמרה על טהרת רחמה (מרים), ונשפנו לתוכה מרוחנו, ועשינו אותה ואת בנה (ישוע) אות לכל ברואי העולמים.
آية رقم 92
92 אכן אומתכם היא אומה אחת ואני ריבונכם, על כן עבדוני.
آية رقم 93
93 ואולם הם התפלגו ביניהם, אך לבסוף ישובו אלינו כולם.
آية رقم 94
94 העושה את הטוב והוא מאמין, אללה יקבל ויכיר את מעשיו ונרשום אותם לזכותו.
آية رقم 95
95 כל עיר אשר הכחדנו, תושביה לא יחזרו אליה.
آية رقم 96
96 כאשר ישוחררו גוג ומגוג, הם יבואו מכל עבר ופינה,
آية رقم 97
97 הבטחת הצדק קרבה, והנה אלה אשר כפרו, יביטו בבהלה ויאמרו: “אוי לנו! כי התעלמנו מזה, אכן היינו מקפחים”.
آية رقم 98
98 אתם ואלה אשר אותם עבדתם מלבד אללה, תשמשו כעצי בערה של הגיהינום שאליו כולכם נכנסים.
آية رقم 99
99 אילו היו הם אלים אמתיים הם לא היו נכנסים אליו, אך, כולם יישארו בו לנצח.
آية رقم 100
100 ושם להם אנקה, והם שם לא ישמעו דבר.
آية رقم 101
101 לא כך אלה אשר הבטחנו להם את כל הטוב. הם יהיו רחוקים מאוד מהגיהינום,
آية رقم 102
102 ולא ישמעו כל רחש מתוכו, וישכנו לנצח בגן עדן עם כל מה שחשקה נפשם בו.
آية رقم 103
103 החרדה הגדולה מיום-הדין לא תעיק עליהם, כי המלאכים יקבלו את פניהם ויאמרו: “זהו יומכם שהובטח לכם”.
آية رقم 104
104 ביום ההוא נקפל את השמיים כפי שקיפלנו את הרשומות אשר בספרים. וכשם שבראנו לראשונה כן נברא שנית, כאשר הבטחנו, כך נעשה.
آية رقم 105
105 כבר כתבנו בזבור (הספר שהורד לנביא דוד), לאחר שנכתב בלוח השמימי: “אכן את הארץ יירשו עבדינו הצדיקים”,
آية رقم 106
ﮉﮊﮋﮌﮍﮎ
ﮏ
106 זאת הודעה לאנשים העובדים את אללה.
آية رقم 107
ﮐﮑﮒﮓﮔ
ﮕ
107 לא שלחנו אותך (מוחמד) כי אם להביא רחמים על שוכני העולמים.
آية رقم 108
108 אמור: “כבר התגלה אלי, אלוהכם הוא רק אלוה אחד. המתמסרים אתם לו?”
آية رقم 109
109 ואם יסרבו, אמור: “אני מודיע בפניכם כי העברתי את כל אשר נשלחתי בו והשתווינו, אך איני יודע מה הובטח לכם, אם קרוב הוא או רחוק?
آية رقم 110
110 (אללה) הוא היודע את הנאמר בקול ואת אשר תסתירו.
آية رقم 111
111 ואיני יודע אם הצפוי לכם הוא מבחן או הנאה עד עת.
آية رقم 112
112 אמר: “ריבוני! שפוט בינינו בצדק. ריבוננו הוא הרחמן שעליו נשענים נגד כל מה שאתם בודים ומתארים.”
تقدم القراءة