Surah Ad-Dukhan in עברית
سورة الدخان · Verses: 59 · Meccan
Translation: الترجمة العبرية
-
1
حمٓ
1 חא.מים (ח.מ.) -
2
وَٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُبِينِ
2 (שבועה) בספר המבאר (את כל הדברים). -
3
إِنَّآ أَنزَلۡنَٰهُ فِي لَيۡلَةࣲ مُّبَٰرَكَةٍۚ إِنَّا كُنَّا مُنذِرِينَ
3 אכן הורדנוהו בלילה המבורך, ואכן תמיד שלחנו הזהרות. -
4
فِيهَا يُفۡرَقُ كُلُّ أَمۡرٍ حَكِيمٍ
4 בו (בלילה), מובהרים כל הדברים. -
5
أَمۡرࣰا مِّنۡ عِندِنَآۚ إِنَّا كُنَّا مُرۡسِلِينَ
5 על-פי פקודתנו, מאז ומתמיד שלחנו מסרים -
6
رَحۡمَةࣰ مِّن رَّبِّكَۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ
6 ברחמים מאת ריבונך, כי הוא הכול שומע והכול יודע. -
7
رَبِّ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَآۖ إِن كُنتُم مُّوقِنِينَ
7 ריבון השמים וכל אשר ביניהם, ואם רק הייתם מאמינים בצדק -
8
لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ يُحۡيِۦ وَيُمِيتُۖ رَبُّكُمۡ وَرَبُّ ءَابَآئِكُمُ ٱلۡأَوَّلِينَ
8 אין אלוה זולתו, המחיה והממית, והוא ריבונכם וריבון אבותיכם שמימי קדם. -
9
بَلۡ هُمۡ فِي شَكࣲّ يَلۡعَبُونَ
9 ואולם הם (אשר כפרו) משתעשעים בפקפוקיהם. -
10
فَٱرۡتَقِبۡ يَوۡمَ تَأۡتِي ٱلسَّمَآءُ بِدُخَانࣲ مُّبِينࣲ
10 לכן חכה ליום בו השמים יביאו עננים כבדים של עשן, -
11
يَغۡشَى ٱلنَّاسَۖ هَٰذَا عَذَابٌ أَلِيمࣱ
11 אשר יכסה את האנשים. וזה אכן יהיה עונש כואב. -
12
رَّبَّنَا ٱكۡشِفۡ عَنَّا ٱلۡعَذَابَ إِنَّا مُؤۡمِنُونَ
12 אז הם יגידו: “ריבוננו! הסר מעלינו את העונש, מפני שאנחנו מאמינים!”. -
13
أَنَّىٰ لَهُمُ ٱلذِّكۡرَىٰ وَقَدۡ جَآءَهُمۡ رَسُولࣱ مُّبِينࣱ
13, הכיצד תהיה להם התזכורת, לאחר שכבר בא אליהם שליח שהזהיר אותם באופן ברור, -
14
ثُمَّ تَوَلَّوۡاْ عَنۡهُ وَقَالُواْ مُعَلَّمࣱ مَّجۡنُونٌ
14 והם סובבו לו גב ואמרו: “הוא משוגע אשר למד מאחרים”. -
15
إِنَّا كَاشِفُواْ ٱلۡعَذَابِ قَلِيلًاۚ إِنَّكُمۡ عَآئِدُونَ
15 אך אפילו אם היינו מקלים עליכם את העונש לזמן מה, אתם שוב תחזרו (לכפירה ולכחש). -
16
يَوۡمَ نَبۡطِشُ ٱلۡبَطۡشَةَ ٱلۡكُبۡرَىٰٓ إِنَّا مُنتَقِمُونَ
16 ביום ההוא ננחית את המכה הגדולה, אנו ננקום. -
17
۞ وَلَقَدۡ فَتَنَّا قَبۡلَهُمۡ قَوۡمَ فِرۡعَوۡنَ وَجَآءَهُمۡ رَسُولࣱ كَرِيمٌ
17 וכבר ניסינו לפניהם את עמו של פרעה, כאשר בא אליהם שליח נכבד -
18
أَنۡ أَدُّوٓاْ إِلَيَّ عِبَادَ ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ
18 אשר אמר להם: “תנו (שחררו) לי את עבדי אללה, כי שליח נאמן אני לכם”. -
19
وَأَن لَّا تَعۡلُواْ عَلَى ٱللَّهِۖ إِنِّيٓ ءَاتِيكُم بِسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينࣲ
19 ואל תתנשאו על אללה, כי הנה באתי אליכם בהוכחות ברורות. -
20
وَإِنِّي عُذۡتُ بِرَبِّي وَرَبِّكُمۡ أَن تَرۡجُمُونِ
20 ואני בקשתי מחסה אצל ריבוני וריבונכם שלא תרגמו אותי (באבנים) -
21
وَإِن لَّمۡ تُؤۡمِنُواْ لِي فَٱعۡتَزِلُونِ
21 ואם אינכם מאמינים לי, הרפו ממני. -
22
فَدَعَا رَبَّهُۥٓ أَنَّ هَٰٓؤُلَآءِ قَوۡمࣱ مُّجۡرِمُونَ
22אז קרא אל ריבונו: אלה עם של כופרים מכחשים. -
23
فَأَسۡرِ بِعِبَادِي لَيۡلًا إِنَّكُم مُّتَّبَعُونَ
23 (והשרה לו ריבונו)”הוצא את עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם, -
24
وَٱتۡرُكِ ٱلۡبَحۡرَ رَهۡوًاۖ إِنَّهُمۡ جُندࣱ مُّغۡرَقُونَ
24 והשאר את הים חצוי, כי מאחוריכם יטבעו החיילים (של פרעה) -
25
كَمۡ تَرَكُواْ مِن جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ
25 הם השאירו (מאחוריהם) שפע של גנים ומעיינות, -
26
وَزُرُوعࣲ وَمَقَامࣲ كَرِيمࣲ
26 שדות תבואה ומשכנים מפוארים. -
27
وَنَعۡمَةࣲ كَانُواْ فِيهَا فَٰكِهِينَ
27 ותענוגות אשר היו בהם צוחקים (מרוב נועם). -
28
كَذَٰلِكَۖ وَأَوۡرَثۡنَٰهَا قَوۡمًا ءَاخَرِينَ
28 כך היה, ואנו הורשנו כל זאת לבני עם אחר. -
29
فَمَا بَكَتۡ عَلَيۡهِمُ ٱلسَّمَآءُ وَٱلۡأَرۡضُ وَمَا كَانُواْ مُنظَرِينَ
29 ולא בכו עליהם השמים והארץ, ולא ניתנה להם שהות. -
30
وَلَقَدۡ نَجَّيۡنَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ مِنَ ٱلۡعَذَابِ ٱلۡمُهِينِ
30 וכבר חילצנו את בני-ישראל מהעונש המשפיל, -
31
مِن فِرۡعَوۡنَۚ إِنَّهُۥ كَانَ عَالِيࣰا مِّنَ ٱلۡمُسۡرِفِينَ
31 מידי פרעה אשר היה מתייהר ומן המשחיתים. -
32
وَلَقَدِ ٱخۡتَرۡنَٰهُمۡ عَلَىٰ عِلۡمٍ عَلَى ٱلۡعَٰلَمِينَ
32 (ובזמנם) בחרנו בהם במודע מבין כל העולמים. -
33
وَءَاتَيۡنَٰهُم مِّنَ ٱلۡأٓيَٰتِ مَا فِيهِ بَلَٰٓؤࣱاْ مُّبِينٌ
33 וכבר נתנו להם אותות בהירים אשר היו מבחן עבורם. -
34
إِنَّ هَٰٓؤُلَآءِ لَيَقُولُونَ
34 אך אלה (שכפרו) אומרים: -
35
إِنۡ هِيَ إِلَّا مَوۡتَتُنَا ٱلۡأُولَىٰ وَمَا نَحۡنُ بِمُنشَرِينَ
35 “אנחנו נמות פעם אחת ולא נקום לתחייה, -
36
فَأۡتُواْ بِـَٔابَآئِنَآ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ
36 הביאו נא את אבותינו (שכבר מתו מזמן) אם אתם צודקים”. -
37
أَهُمۡ خَيۡرٌ أَمۡ قَوۡمُ تُبَّعࣲ وَٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِمۡ أَهۡلَكۡنَٰهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ مُجۡرِمِينَ
37 האם הם טובים יותר מאנשי “תובע” ומאלה אשר באו לפניהם, ואשר הכחדנו אותם משום שהיו כופרים מכחשים? -
38
وَمَا خَلَقۡنَا ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ وَمَا بَيۡنَهُمَا لَٰعِبِينَ
38 לא בראנו לשווא את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם. -
39
مَا خَلَقۡنَٰهُمَآ إِلَّا بِٱلۡحَقِّ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَهُمۡ لَا يَعۡلَمُونَ
39 לא בראנו אותם אלא בצדק, אך רובם אינם יודעים. -
40
إِنَّ يَوۡمَ ٱلۡفَصۡلِ مِيقَٰتُهُمۡ أَجۡمَعِينَ
40 אכן יום הדין נועד לכולם -
41
يَوۡمَ لَا يُغۡنِي مَوۡلًى عَن مَّوۡلࣰى شَيۡـࣰٔا وَلَا هُمۡ يُنصَرُونَ
41 יום שבו לא יועיל אדון לנתיניו בכלום, והמה לא יוכלו להינצל, -
42
إِلَّا مَن رَّحِمَ ٱللَّهُۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
42 אלא רק מי שירחם עליו אללה, כי הוא העזוז והרחום. -
43
إِنَّ شَجَرَتَ ٱلزَّقُّومِ
43 הנה “עץ הזקום”, -
44
طَعَامُ ٱلۡأَثِيمِ
44 מאכל הרעים, -
45
كَٱلۡمُهۡلِ يَغۡلِي فِي ٱلۡبُطُونِ
45 והוא כמתכת יצוקה הבוערת בבטן -
46
كَغَلۡيِ ٱلۡحَمِيمِ
46 בוערת כמו מים רותחים. -
47
خُذُوهُ فَٱعۡتِلُوهُ إِلَىٰ سَوَآءِ ٱلۡجَحِيمِ
47 קחו אותו ואל מעמקי הגיהינום השליכוהו, -
48
ثُمَّ صُبُّواْ فَوۡقَ رَأۡسِهِۦ مِنۡ عَذَابِ ٱلۡحَمِيمِ
48 לאחר מכן שיפכו על ראשו את עונש המים הרותחים. -
49
ذُقۡ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡكَرِيمُ
49 טעם את העונש, אתה הוא העצום המכובד -
50
إِنَّ هَٰذَا مَا كُنتُم بِهِۦ تَمۡتَرُونَ
50 הנה זה הוא אשר הייתם מטילים ספק בו. -
51
إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي مَقَامٍ أَمِينࣲ
51 אך היראים יהיו במקום מבטחים, -
52
فِي جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ
52 בגנות ומעיינות, -
53
يَلۡبَسُونَ مِن سُندُسࣲ وَإِسۡتَبۡرَقࣲ مُّتَقَٰبِلِينَ
53 ילבשו משי וקטיפה וינוחו זה מול זה, -
54
كَذَٰلِكَ وَزَوَّجۡنَٰهُم بِحُورٍ عِينࣲ
54 נוסף לכל זה, נשיא אותם ליפות העין (עם עור עדיו). -
55
يَدۡعُونَ فِيهَا بِكُلِّ فَٰكِهَةٍ ءَامِنِينَ
55 והם יתענגו בגן העדן על כל מיני פיחת, בשלווה ובבטחה. -
56
لَا يَذُوقُونَ فِيهَا ٱلۡمَوۡتَ إِلَّا ٱلۡمَوۡتَةَ ٱلۡأُولَىٰۖ وَوَقَىٰهُمۡ عَذَابَ ٱلۡجَحِيمِ
56 הם לא יטעמו עוד מוות מלבד המוות הראשון. אללה ישמור אותם מעונש הגיהינום. -
57
فَضۡلࣰا مِّن رَّبِّكَۚ ذَٰلِكَ هُوَ ٱلۡفَوۡزُ ٱلۡعَظِيمُ
57 בחסד מאת ריבונך, וזוהי הזכייה האדירה. -
58
فَإِنَّمَا يَسَّرۡنَٰهُ بِلِسَانِكَ لَعَلَّهُمۡ يَتَذَكَّرُونَ
58 אכן הורדנו אותו אליך בלשונך, למען יזכרו -
59
فَٱرۡتَقِبۡ إِنَّهُم مُّرۡتَقِبُونَ
59 המתן, אז המתן, גם הם ממתינים