Surah Az-Zariyat in עברית
سورة الذاريات · Verses: 60 · Meccan
Translation: الترجمة العبرية
-
1
وَٱلذَّٰرِيَٰتِ ذَرۡوࣰا
1 (שבועה) ברוחות המפזרות, -
2
فَٱلۡحَٰمِلَٰتِ وِقۡرࣰا
2 והנושאות את הנטל הכבד, -
3
فَٱلۡجَٰرِيَٰتِ يُسۡرࣰا
3 והמפליגות בנחת, -
4
فَٱلۡمُقَسِّمَٰتِ أَمۡرًا
4 והמחלקות את הצווים, -
5
إِنَّمَا تُوعَدُونَ لَصَادِقࣱ
5 כל מה שהוזהרתם בו הוא אכן אמת -
6
وَإِنَّ ٱلدِّينَ لَوَٰقِعࣱ
6 ויום הדין אכן יתקיים. -
7
وَٱلسَّمَآءِ ذَاتِ ٱلۡحُبُكِ
7 (שבועה) והשמים המתוכננים היטב. -
8
إِنَّكُمۡ لَفِي قَوۡلࣲ مُّخۡتَلِفࣲ
8 אכן אתם נחלקים בדבר, -
9
يُؤۡفَكُ عَنۡهُ مَنۡ أُفِكَ
9 אשר מהם יורחקו המורחקים. -
10
قُتِلَ ٱلۡخَرَّٰصُونَ
10 הקללה על הכוזבים, -
11
ٱلَّذِينَ هُمۡ فِي غَمۡرَةࣲ سَاهُونَ
11 אלה הם אשר שקועים בתעתועים. -
12
يَسۡـَٔلُونَ أَيَّانَ يَوۡمُ ٱلدِّينِ
12 הם שואלים, “מתי יום הדין?” -
13
يَوۡمَ هُمۡ عَلَى ٱلنَّارِ يُفۡتَنُونَ
13 זה היום בו הם ייענשו באש. -
14
ذُوقُواْ فِتۡنَتَكُمۡ هَٰذَا ٱلَّذِي كُنتُم بِهِۦ تَسۡتَعۡجِلُونَ
14,”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש” -
15
إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّٰتࣲ وَعُيُونٍ
15 אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים, -
16
ءَاخِذِينَ مَآ ءَاتَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَبۡلَ ذَٰلِكَ مُحۡسِنِينَ
16 ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים. -
17
كَانُواْ قَلِيلࣰا مِّنَ ٱلَّيۡلِ مَا يَهۡجَعُونَ
17 הם המעיטו מאוד לנום בלילות, -
18
وَبِٱلۡأَسۡحَارِ هُمۡ يَسۡتَغۡفِرُونَ
18 ועם שחר הם מבקשים סליחה, -
19
وَفِيٓ أَمۡوَٰلِهِمۡ حَقࣱّ لِّلسَّآئِلِ وَٱلۡمَحۡرُومِ
19 ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל. -
20
وَفِي ٱلۡأَرۡضِ ءَايَٰتࣱ لِّلۡمُوقِنِينَ
20 ובארץ יש אותות לבטוחים באמונתם, -
21
وَفِيٓ أَنفُسِكُمۡۚ أَفَلَا تُبۡصِرُونَ
21 ובכם בעצמכם, האם לא תתבוננו? -
22
وَفِي ٱلسَّمَآءِ رِزۡقُكُمۡ وَمَا تُوعَدُونَ
22 בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם. -
23
فَوَرَبِّ ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِ إِنَّهُۥ لَحَقࣱّ مِّثۡلَ مَآ أَنَّكُمۡ تَنطِقُونَ
23 לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר. -
24
هَلۡ أَتَىٰكَ حَدِيثُ ضَيۡفِ إِبۡرَٰهِيمَ ٱلۡمُكۡرَمِينَ
24 האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם? -
25
إِذۡ دَخَلُواْ عَلَيۡهِ فَقَالُواْ سَلَٰمࣰاۖ قَالَ سَلَٰمࣱ قَوۡمࣱ مُّنكَرُونَ
25 שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים” -
26
فَرَاغَ إِلَىٰٓ أَهۡلِهِۦ فَجَآءَ بِعِجۡلࣲ سَمِينࣲ
26 אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם. -
27
فَقَرَّبَهُۥٓ إِلَيۡهِمۡ قَالَ أَلَا تَأۡكُلُونَ
27 והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?” -
28
فَأَوۡجَسَ مِنۡهُمۡ خِيفَةࣰۖ قَالُواْ لَا تَخَفۡۖ وَبَشَّرُوهُ بِغُلَٰمٍ عَلِيمࣲ
28 הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה. -
29
فَأَقۡبَلَتِ ٱمۡرَأَتُهُۥ فِي صَرَّةࣲ فَصَكَّتۡ وَجۡهَهَا وَقَالَتۡ عَجُوزٌ عَقِيمࣱ
29 אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!” -
30
قَالُواْ كَذَٰلِكِ قَالَ رَبُّكِۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡحَكِيمُ ٱلۡعَلِيمُ
30 אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע. -
31
۞ قَالَ فَمَا خَطۡبُكُمۡ أَيُّهَا ٱلۡمُرۡسَلُونَ
31 ״ ואמר: ״ מה היא שליחותכם?” -
32
قَالُوٓاْ إِنَّآ أُرۡسِلۡنَآ إِلَىٰ قَوۡمࣲ مُّجۡرِمِينَ
32 אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים, -
33
لِنُرۡسِلَ عَلَيۡهِمۡ حِجَارَةࣰ مِّن طِينࣲ
33 כדי שנמטיר עליהם אבני חימר, -
34
مُّسَوَّمَةً عِندَ رَبِّكَ لِلۡمُسۡرِفِينَ
34 אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות” -
35
فَأَخۡرَجۡنَا مَن كَانَ فِيهَا مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
35 וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה, -
36
فَمَا وَجَدۡنَا فِيهَا غَيۡرَ بَيۡتࣲ مِّنَ ٱلۡمُسۡلِمِينَ
36 ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים), -
37
وَتَرَكۡنَا فِيهَآ ءَايَةࣰ لِّلَّذِينَ يَخَافُونَ ٱلۡعَذَابَ ٱلۡأَلِيمَ
37 הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב. -
38
وَفِي مُوسَىٰٓ إِذۡ أَرۡسَلۡنَٰهُ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ بِسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينࣲ
38 ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות, -
39
فَتَوَلَّىٰ بِرُكۡنِهِۦ وَقَالَ سَٰحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونࣱ
39 ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”. -
40
فَأَخَذۡنَٰهُ وَجُنُودَهُۥ فَنَبَذۡنَٰهُمۡ فِي ٱلۡيَمِّ وَهُوَ مُلِيمࣱ
40 אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם. -
41
وَفِي عَادٍ إِذۡ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمُ ٱلرِّيحَ ٱلۡعَقِيمَ
41 ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית, -
42
مَا تَذَرُ مِن شَيۡءٍ أَتَتۡ عَلَيۡهِ إِلَّا جَعَلَتۡهُ كَٱلرَّمِيمِ
42 אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה. -
43
وَفِي ثَمُودَ إِذۡ قِيلَ لَهُمۡ تَمَتَّعُواْ حَتَّىٰ حِينࣲ
43 וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”. -
44
فَعَتَوۡاْ عَنۡ أَمۡرِ رَبِّهِمۡ فَأَخَذَتۡهُمُ ٱلصَّٰعِقَةُ وَهُمۡ يَنظُرُونَ
44 ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים. -
45
فَمَا ٱسۡتَطَٰعُواْ مِن قِيَامࣲ وَمَا كَانُواْ مُنتَصِرِينَ
45 ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ. -
46
وَقَوۡمَ نُوحࣲ مِّن قَبۡلُۖ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمࣰا فَٰسِقِينَ
46 ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים. -
47
وَٱلسَّمَآءَ بَنَيۡنَٰهَا بِأَيۡيْدࣲ وَإِنَّا لَمُوسِعُونَ
47 ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם. -
48
وَٱلۡأَرۡضَ فَرَشۡنَٰهَا فَنِعۡمَ ٱلۡمَٰهِدُونَ
48 ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים. -
49
وَمِن كُلِّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَا زَوۡجَيۡنِ لَعَلَّكُمۡ تَذَكَّرُونَ
49 ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו. -
50
فَفِرُّوٓاْ إِلَى ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرࣱ مُّبِينࣱ
50 לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה -
51
وَلَا تَجۡعَلُواْ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرࣱ مُّبِينࣱ
51 ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה. -
52
كَذَٰلِكَ مَآ أَتَى ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِم مِّن رَّسُولٍ إِلَّا قَالُواْ سَاحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونٌ
52 ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”. -
53
أَتَوَاصَوۡاْ بِهِۦۚ بَلۡ هُمۡ قَوۡمࣱ طَاغُونَ
53 האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים! -
54
فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡ فَمَآ أَنتَ بِمَلُومࣲ
54 לכן פרוש מהם, ואין עליך שום אשמה. -
55
وَذَكِّرۡ فَإِنَّ ٱلذِّكۡرَىٰ تَنفَعُ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
55 אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים. -
56
وَمَا خَلَقۡتُ ٱلۡجِنَّ وَٱلۡإِنسَ إِلَّا لِيَعۡبُدُونِ
56 ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי. -
57
مَآ أُرِيدُ مِنۡهُم مِّن رِّزۡقࣲ وَمَآ أُرِيدُ أَن يُطۡعِمُونِ
57 אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני. -
58
إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلرَّزَّاقُ ذُو ٱلۡقُوَّةِ ٱلۡمَتِينُ
58 אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן. -
59
فَإِنَّ لِلَّذِينَ ظَلَمُواْ ذَنُوبࣰا مِّثۡلَ ذَنُوبِ أَصۡحَٰبِهِمۡ فَلَا يَسۡتَعۡجِلُونِ
59 על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם. -
60
فَوَيۡلࣱ لِّلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن يَوۡمِهِمُ ٱلَّذِي يُوعَدُونَ
60 אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו.