ترجمة معاني سورة الجاثية
باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية
.
ﰡ
ﭑ
ﰀ
1 חא.מים. (ח.מ.)
2 זה הספר אשר הורד מאללה העזוז והחכם.
3 בשמים ובארץ ישנם אותות למאמינים.
4 בבריאתכם ובכל היצורים אשר הוא ברא, ישנם אותות לאנשים הבטוחים באמונתם.
5 ובהתחלפותם של היום והלילה, והגשם אשר הוריד אללה מן השמים כפרנסה, אשר הוא יחיה בו את האדמה אחרי מותה, ובכיוון משב הרוחות, בכל אלה ישנם אותות לבעלי הבינה.
6 אלה הם האותות של אללה (משפטי הקוראן) אשר אנו קוראים בפניך בצדק. באיזה מסר הם יאמינו אם לא בדברי אללה, ובאותותיו?
7 אוי ואבוי לכל חוטא רמאי,
8 השומע את אותות אללה נקראים בפניו וממשיך ביהירותו כאילו מעולם לא שמע אותם. בשר לו על העונש הכואב.
9 כאשר נודעים לו כמה מאותותינו, הוא מזלזל בהם. לאנשים כמוהו, צפוי להם עונש כואב.
10 מאחוריהם גיהינום, ומעשיהם לא יועילו להם בכלום, ואף לא המגינים אשר לקחו להם זולת אללה. אכן, צפוי להם עונש כבד.
11 זה הוא (הקוראן) מקור הדרכה, אך אלה אשר כפרו באותות ריבונם להם עונש אדיר וכואב.
12 אללה הוא זה אשר הכניע עבורכם את הים, כדי שישוסו בו הספינות על פי פקודתו, וכדי שתבקשו לכם פרנסה בחסדו, וכדי שהודו לו.
13 וזה הוא אשר הכפיף לכם את כל אשר בשמים ובארץ כחסד ממנו, ובזה אותות לאנשים בעלי בינה.
14 אמור לאלה אשר האמינו, לסלוח לאלה אשר אינם מצפים לימי אללה, שבו יגמול אללה לאנשים כראוי להם.
15 העושה טוב מיטיב לעצמו, והעושה רע מזיק לעצמו, ואז אל ריבונכם תושבו.
16 וכבר נתנו לבני ישראל את הספר והחוכמה והנבואה, ופרנסנו אותם במיטב הדברים, והעדפנו אותם על-פני העמים.
17 ונתנו להם הבהרות על כל דבר, ולא נחלקו ביניהם אלא לאחר שהוענקה להם הדעת והתחילו לקנא זה בזה. אכן ריבונך ישפוט ביניהם ביום תחיית-המתים באשר נחלקו בו.
18 ואז עשינו אותך על דרך ”שריעה” (ההלכה) בציווי (ריבונך), לך בעקבותיה ואל תססה אחר תאוות אלה אשר אינם יודעים,
19 כי הם לא יועילו לן בפני אללה בכלום, ואכן המקפחים הם מגינים זה לזה, ואללה הוא מגן היראים.
20 זה, אותות גלויים לבני אדם והדרכה ורחמים לאנשים הבטוחים באמונתם.
21 האם חושבים אלה אשר בחרו ברוע, כי דינם אצלנו כדין אלה אשר האמינו ועשו את הטוב? בחייהם ובמותם הם יהיו שווים זה לזה? אם כן, הם כטועים בשיפוטם.
22 ובוא אללה את השמים ואת הארץ בצדק, וכל נפש תקבל גמול הולם על מעשיה, והם לא יקופחו.
23 ראית את זה אשר הפך את תאוותו לאלוהו? התעהו אללה ביודעין וחתם את אזניו ואת ליבו וכיסה את עיניו. מי יוכל להדריך אותו אל דרך הישר אחרי שאללה התעה אותו? הלא תזכרו?
24 ואמרו: “אין עוד חיים מלבד חיינו בעולם הזה, נמות ונחייה בחיים האלה, ורק הזמן הוא המביא עלינו כליה”. אין הם יודעים דבר על זאת, אכן הם בספק מוחלט.
25 כאשר קוראים בפניהם את אותותינו הבהירים, סברתם לחינם היא: “השיבו את אבותינו המתים לתחייה, אם אכן תדברו צדק”.
26 אמור: “אללה יחיה אתכם ואז ימית אתכם, ואז ישיב אתכם לחיים ביום תחיית-המתים, יום אשר אין ספק לגביו, ואולם ווב האנשים אינם מודעים לכן.
27 ולאללה מלכות השמים והארץ, וביום אשר תקום “השעה” (יום הדין), המתכחשים יהיו הנפסדים.
28 ותראה שכל האנשים יכרעו ברך. כל אומה תקרא אל ספריה: ”היום תתוגמלו על מה שהייתם עושים”
29 זה ספרנו (תיעוד המעשים) שמדבר עליכם בצדק, כי אנו היינו רושמים את כל אשר הייתם עושים.
30 ואולם, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, יכניס אותם ריבונם ברחמיו (אל גן עדן), וזו הזכייה המובהקת.
31 ואילו, אלה אשר כפרו, האם לא נקראו בפניכם אותותיי שלי? אולם אתם התייהרתם והייתם אנשים כופרים מכחשים.
32 וכאשר אמרו לכם, שהבטחת אללה תתקיים ואין ספק בבוא “השעה” (יום הדין), אמרתם: “אין אנו יודעים מה היא ”השעה”, כי לפי דעתנו היא רק דמיון שווא ואין בטוחים אנו בבואה”
33 ואז נתגלו להם מעשיהם הרעים ויקיף אותם אשר היו לועגים לו.
34 אז נאמר להם: “היום נשכח אתכם כמו שאתם שכחתם את המפגש של היום הזה. לכן משכנכם יהיה הגיהינום, ואין מי שיושיע אתכם,
35 משום ששמתם את אותות אללה ללעג, וחיי העולם-הזה התעו אתכם. והיום לא יצאו ממנה ולא יבוקש מהם לרצות (את אללה)
36 לכן، השבח לאללה ריבון השמים וריבון הארץ, ריבון העולמים.
37 ולו הגדולה בשמים ובארץ, והוא העזוז והחכם.
