ترجمة معاني سورة عبس
 باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية
            .
            
                            
            
                                                                                                            ﰡ
                                                                                        
                    
                                                                                    1 קמט את מצחו והפנה את גבו,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    3 אבל, כיצד תוכל לדעת אם הוא בא להיטהר,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    4 או שמא יהרהר בהזהרה ויפיק תועלת ממנה,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    5 אולם, אל זה שחושב את עצמו עשיר,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    6 אליו אתה פונה בהתלהבות.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    7 אף שהאשמה היא לא עליך אם הוא לא ייטהר.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    8 אך את זה אשר מגיע אליך בהתלהבות,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    11 אכן! זה דברי תוכחה ואזהרה,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    12 ומי שרוצה, נאפשר לו לזכור.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    13 זה ירד על עמודים שטופי כבוד,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    14 (עמודים) נעלים ומטוהרים.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    15 (אשר טוהרו) בידי הסופרים החכמים (מלאכים),
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    17 אבוי לאדם! הוא כל כך כפוי טובה!
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    19 הוא ברא אותו מטיפה! הוא ברא ועיצב אותו,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    20 ועושה עבורו את הדרך קלה מאוד,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    21 ואחר כך ממית אותו וגורם לו להיקבר.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    22 וכאשר הוא ירצה, הוא יקים אותו לתחייה.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    23 אך האדם מסרב לעשות את המוטל עליו.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    24 האדם צריך להתבונן באוכל שלו.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    25 אנחנו גורמים לגשם לשטוף את האדמה.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    26 אחרי כן אנו מבקעים את האדמה,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    27 וגורמים לתבואה לצמוח מתוכה,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    28 ואת הענבים ואת הירקות,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    30 וגנים אשר בהם נובטת הצמחייה,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    32 אשר מספקים (מזון) לכם ולמרעכם,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    33 אך כאשר יושמע הקול מחריש האוזניים (קול השופר),
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    34 ביום ההוא יברח האדם אפילו מאחיו,
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    37 ביום ההוא יהיה לכל אחד מספיק דאגות משל עצמו.
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    38 ביום ההוא יהיו גם פנים קורנות
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    40 אך גם פנים אשר יהיו מכוסות באבק
                                                                         
                                                                                                                                        
                    
                                                                                                                                        
                    
                                                                                    42 אלו יהיה אלה שכפרו באמת והתמידו בחטאים.