ترجمة معاني سورة النّور
باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية
.
ﰡ
1 (זו) סורה אשר הורדנו והפכנוה למצווה, ובה הורדנו אותות ברורים, על מנת שתיזכרו.
2 את הנואפת והנואף, הלקו כל אחד מהם מאה מלקות, ואל תהיה בלבכם חמלה עליהם (על חשבון) חוק אללה, אם אתם אכן מאמינים באללה וביום האחרון. ועשו זאת בנוכחותם של קהל מאמינים.
3 הנואף לא יישא לאישה אלא נואפת או משתפת (עבודה זרה) והנואפת לא תינשא אלא לנואף או למשתף (עבודה זרה) ולמאמינים אסור לעשות כך.
4 ואלה אשר מוציאים דיבה על נשים צנועות ואינם מוכיחים דיבתם בארבעה עדים, יוענשו בשמונים מלקות ויהיו פסולים לעדות לעולם ואלה הם המופקרים.
5 מלבד אלה השבים מחטאיהם לאחר מכן ומתקנים את דרכם, כי אללה סלחן ורחום.
6 ואלה אשר מאשימים את נשותיהם (בבגידה) ואין להם עדים זולת עצמם, עדות (הבעל שיישבע) ארבע שבועות באללה כי הוא דובר צדק
7 והחמישית היא שקללת אללה תחול עליו אם הוא מן המשקרים
8 וכדי שתמנע (האישה) את העונש מעליה, תישבע באללה ארבע פעמים כי הוא מן המשקרים,
9 והחמישית כי זעם אללה יחול עליה אם הוא מדבר אמת.
10 ולולא חסדו של אללה וברכתו שהעניק לכם (כי אז תוענשו) ואכן אללה מקבל את השבים אליו והוא החכם.
11 אלה אשר העלילו את עלילת השקר (על כבוד עאישה אשת הנביא) הם קבוצה מזערית בינכם. אל תחשבו כי הדבר הזה רע לכם, כי רק לטוב יהיה לכם. לכל אחד מהם חלקו במה שעשה מן החטא. והאשם העיקרי צפוי לעונש חמור.
12 הלא יאה יותר, כאשר שמעו אותה (עלילת השקר), שיחשבו המאמינים והמאמינות אלה על אלה רק טוב, ושיאמרו: “זהו שקר ברור!”?
13 היו חייבים להביא, מוציאי הדיבה, ארבעה עדים על כך, ומשלא הביאו עדים לכך, אלה אצל אללה הם המשקרים.
14 ולולא חסד אללה ורחמיו עליכם, בעולם הזה ובעולם הבא, היה פוגע בכם בגלל עלילתכם השקרית עונש עצום.
15 הנה לשונותיכם מסרו ופיותיכם אמרו את אשר לא הייתה לכם כל ידיעה עליו. אתם חשבתם כי עניין קל הוא, אך הוא אצל אללה דבר עצום.
16 ולולא כי שמעתם על כך אמרתם: “אסור לנו אפילו לדבר על זה. ישתבח שמך! זוהי עלילת שקר עצומה”.
17 אללה מזהיר אתכם לבל תשובו על מעשה כזה לעולם, אם אכן מאמנים אתם.
18 ומבהיר אללה לכם את האותות, כי הוא היודע והחכם.
19 אכן, אלה המשתוקקים, כי שמועת התועבה תתפשט בין אלה אשר האמינו, להם עונש כואב בעולם הזה ובעולם הבא, כי אללה יודע מה שאינכם יודעים.
20 ולולא העניק אללה לכם את חסדו ורחמיו(כי אז תוענשו), כי אללה אכן הוא החומל והרחום.
21 הוי, אלה אשר האמינו! אל תצייתו לשטן. כי כל המציית לשטן, הן הוא מצווה על מעשים מתועבים ופסולים. ולולא חסדי אללה ורחמיו עליכם לא היה אף אחד מכם נשאר טהור אמונה, אולם אללה מסהר את אשר ירצה והוא אללה הכול שומע והכול יודע.
22 אל יישבעו אשר קיבלו ברכה ורכוש (מאללה), להפסיק במתן עזרה לקרובי המשפחה והנזקקים והמהגרים לשם אללה, כי מוסב למחול ולסלוח להם. האם אין אתם רוצים שאללה יסלח לכם? כי אללה הסלחן והרחום.
23 אכן אלה המוציאים דיבה על נשים נשואות, תמימות ומאמינות יקוללו בעולם-הזה ובעולם-הבא, וייענשו עונש כבד.
24 ביום שבו לשונותיהם, ידיהם ורגליהם יעידו על אשר עשו.
25 ביום ההוא ייתן להם אללה בצדק את ההולם אותם, ואז יידעו כי אללה הוא הצדק הבהיר.
26 המושחתות (מיועדות) למושחתים, והמושחתים למושחתות, והטובות לטובים, והטובים לסוכות. אלה נקיים מכל אשר יאמרו (מעלילי השקר) עליהם, ויקבלו מחילה ויכולכלו בנדיבות.
27 הוי, אלה אשר האמינו! אל תיכנסו אל הבתים של אחרים לפני שתקבלו רשות ותדרשו בשלום שוכניו, זה טוב יותר לכם למען היזכרו.
28 ואם לא תמצאו בהם איש, אל תיכנסו אליהם עד שיותר לכם. ואם ייאמר לכם לשוב, אז שובו, זה טהור לכם יותר, כי אללה יודע על כל מעשיכם.
29 אבל לא ייחשב לכם לחטא אם תיכנסו אל בתים בלתי מיושבים, בהם רכוש לכם, ואללה יודע את אשר תחשפו ואשר החביאו.
30 אמור למאמינים שינמיכו את מבטיהם וישמרו על צניעותם משום שזה טהור להם יותר, כי אכן אללה בקי בכל אשר תעשו.
31 ואמור למאמינות שינמיכו את המבטים שלהן וישמרו על צניעותן, ולא לחשוף את קישוטיהן מלבד העלה מהם מטבעו, ויכסו ברעלותיהן את חזותיהן. ולא יחשפו את קישוטיהן אלא בפני בעליהן או אבותיהן או אבות בעליהן או בניהן או בני בעליהן או אחיהן או בני אחיהן או בני אחיותיהן או נשיהן או אשר בבעלותן, או עבדיהן(הזקנים) מחוסרי כוח גברא, או ילדים שאינם מבחינים בענייני מין, ואל להן לחבוט ברגליהן על האדמה למען יודע מה שהן מסתירות מקישוטיהן. בקשו כולכם סליחה מאללה, אתם המאמינים, למען תהיו מצליחים.
32 השיאו את הבלתי נשואים מכם, ואת הישרים מבין העבדים והאמות שלכם. אם עניים הם, יעשירם אללה מחסדו, כי אללה רב אמצעים והכול יודע.
33 ואלה מכם אשר אין להם כל אמצעים להינשא, עליהם לכבוש את יצרם עד שיעניק להם אללה בחסדו אמצעים. העבדים אשר בבעלותכם, אם ירצו לשחרר את עצמם, כתבו להם את תנאי השחרור, אם יודעים אתם כי הם ישרים והעניקו להם מרכוש אללה אשר העניק לכם. אל תכפו על אומתכם את הזנות, אם ירצו להישאר צנועות, בבקשכם להפיק את רווח העולם הזה. אך אם הן הוכרחו לזנות, אללה יסלח להן, כי הוא הסולח והרחום.
34 וכבר הורדנו לכם אותות בהירים, ובהם לקח מאלה אשר קדמו לכם ואזהרה ליראים.
35 אללה הוא האור של השמים והארץ. אורו נמשל לגומחה אשר בה מנורה, המנורה בתוך כלי זכוכית, והזכוכית ככוכב מזהיר, ודולקת בשמן עץ הזית המבורך, העץ אינו נוסה מזרחה ולא מערבה. שמנו כמעט מאיר אף אם לא תיגע בו אש. אור על גבי אור. אללה ינחה אל אורו את אשר ירצה, וכך הוא ממשיל משלים לאנשים, כי הוא הכול יודע.
36 בבתים אשר התיר אללה להקים ולהזכיר בהם את שמו, ושם יהללוהו בוקר וערב.
37 אנשים אשר מסחר ומקח וממכר אינם מסיחים את דעתם מלהזכיר את אללה ומלקיים את התפילה ונותנים זכאת (צדקת חובה),וחרדים מהיום שבו יתהפכו בו הלבבות והמכסים,
38 כדי שיעניק להם גמול על כל הטוב אשר עשו ויוסיף להם מחסדו. ואללה יכלכל את מי שירצה בלא חשבון.
39 ואלה אשר כפרו, מעשיהם כמראה תעתועים במדבר, אשר אדם צמא חושבו למים, ואולם בהגיעו אליו, לא ימצא מאומה, אך, הוא ימצא את אללה לידו, אשר יפרע לו חשבונו, כי אללה מהיר חשבון,
40 או באפילה שבמעמקי-ים אשר הגלים מכסים אותה מלמעלה, גל על פני גל, ומעליהם עננים, שכבות של חשיכה זו על גבי זו, אשר אם יושיט אדם את ידו לא יוכל לראותה. ומי שלא יעניק לו אללה אור, לא יזכה לשום אור.
41 הלא תראה שמהללים את אללה כל מי שבשמים ובארץ וגם הציפורים פורשי הכנף, וכל אחד יודע (בהדרכת אללה) את תפילתו הילולו לאללה? ואללה יודע את כל מעשיהם.
42 ולאללה מלכות השמים והארץ, וסוף כולם לחזור אליו.
43 הלא תראה כי אללה מוביל עננים, אחר כך מקשרם זה אל זה, ואז גודשם לערמה, והנה תראה את הגשם יוצא ממנו, והוא מוריד ברד מן השמים מתוך הרי הענן ומשקה בו את אשר ירצה, או מונע אותו מאשר ירצה, כמעט שאור הברק הנוגה שלו מסנוור את הראייה.
44 אללה מחליף ביניהם את הלילה והיום במחזוריות, ובזאת מוסר השכל לאנשים המבינים.
45 ואללה יצר כל ברוא חמש מן המים. חלקם זוחל על גחונו, ומהם הולך על שתי רגליים, ומהם הולך על ארבע (רגליים), כי אללה בורא מה שהוא רוצה, והוא הכול יכול.
46 אנו הורדנו אותות ברורים, ואללה ידריך את אשר ירצה אל דרך הישר.
47 יש האומרים, אנו מאמינים באללה ובשליח ואנו מצייתים להם, ואז סולדת קבוצה מהם, ואין אלה במאמינים.
48 ועת מתבקשים לפנות אל אללה ושליחו על מנת שישפוט ביניהם, גם אז מתכחש חלק מהם.
49 אך אם הפסיקה לטובתם, הם ייעתרו לפסיקתו (של השליח),
50 האם יש מחלה בלבם או שאחז בהם הספק? או אולי חוששים הם כי אללה ושליחו לא ינהגו עמם בצדק? אך הם עצמם המקפחים
51 אך, המאמינים מתי שנקראים לפנות אל אללה ושליחו על מנת שישפוט ביניהם, עליהם להגיד: “נשמע ונציית”. ואלה הם המצליחים.
52 וכי רק אלה המצייתים לאללה ולשליחו ומפחדים מפני אללה ויראים אותו, ואלה הם המצליחים.
53 הם (הצבועים) נשבעו לך (הנביא) שבועת אמונים בשם אללה, כי אם תצווה עליהם, ייצאו אתך (למלחמה באויב). אמור: “אל תישבעו, ציות אמתי מספיק, כי אללה בקי בכל מעשיכם.
54 אמור: “צייתו לאללה וצייתו לשליח (מוחמד), ואם תסטו, הרי הוא אחראי רק למסור מה שנצטווה לעשות, ואתם אחראים למה שנצטוויתם לעשות, אולם אם תצייתו תהיו מודרכים, כי על השליח הוטל רק להודיע לכם בבהירות.
55 הבטיח אללה לאלה אשר האמינו מכם, ועשו את הטוב, שהם ישלטו בארץ כפי ששלטו בה אלה אשר קדמו להם. ויכונן להם את האמונה אשר בחר בשבילם, ויעניק להם ביטחון במקום מורא ופחד, כדי שיעבדו אותי ולא יצרפו לי כל שותף. ומי שכופר לאחר מכן, אכן הם אלה המושחתים.
56 וקיימו את התפילה, ושלמו את הזכאת (צדקת חובה), וצייתו לשליח למען תזכו לרחמים (של אללה).
57 אל תחשוב כי אלה אשר כפרו יכולים להימלט מעונש (אללה) בארץ, משכנם הקבוע יהיה הגיהינום, וכה רע סופם.
58 הוי, אלה אשר האמינו! על משרתיכם וילדיכם שלא בגרו לבקש רשות להיכנס אליכם בשלוש עתים כול יום: לפני תפילת השחר, בשעת הצהרים בהסירכם את בגדיכם לשעת המנוחה, ולאחר תפילת הלילה. אלה שלוש הזדמנויות עבורכם לפרטיות. אך, אין בזה חטא אם ייכנסו אליכם בלי בקשת רשות בשעות אחרות. כך יבהיר לכם אללה את אותותיו והוא היודע כול והחכם.
59 וכאשר יגיעו הילדים שבינכם לבגרות יבקשו רשות כמו שביקשו רשות אלה שלפניהם. כך יבאר לכם אללה את אותותיו, ואללה היודע כול והחכם.
60 והנשים הישישות ללא מחזור אשר אינן מבקשות נישואים, אין עליהן חטא אם תסרנה את בגדיהן מבלי להבליט את קישוטיהן, ואולם ככל שיצניעו לכת כן ייטב להן, ואללה השומע והיודע.
61 אין על העיוור חטא, ואין על הפיסח חטא, ואין על החולה חטא, ולא עליכם בעצמכם, אם תאכלו מבתיכם או מבתי אבותיכם, או מבתי אימהותיכם, או מבתי אחיכם, או מבתי אחיותיכם, או מבתי דודיכם, או מבתי דורותיכם מצד האב או מצד האם, או בבתים אשר מפתחותיהם הופקדו בידיכם, או מבית ידידיכם. אין עברה עליכם בין אם תאכלו בקבוצות ובין כבודדים. אומנם אם תיכנסו לבתים, ברכו אלה את אלה, ברכת שלום מאת אללה, מבורכת וטובה. כך מבהיר לכם אללה את האותות אולי תיטיבו להכיר
62 הן, המאמינים, אלה אשר האמינו באללה ובשליחו, ואם היו אתו בעניין משותף, לא ילכו עד שיבקשו רשות ממנו. אכן אלה המבקשים רשות ממך, הם אל המאמינים באללה ובשליחו. ואם יבקשו רשות ממך (השליח) ללכת לכל עניין הנוגע להם, הרשה לאשר תרצה מהם, ובקש למענם את סליחת אללה, אכן אללה הסולח והרחום.
63 אל תדברו עם השליח כמו דיבורכם בינכם, כבר מכיר אללה את אלה אשר מתגנבים בסתר. אז יזהרו אלה אשר מתנגדים לדבריו פן יועמדו בניסיון קשה, או יפגע בהם עונש כואב.
64 אך, לאללה מה שבשמים ובארץ. אכן הוא יודע מה שבתוככם, ואת היום שבו יושבו אליו, ימסור להם את קורות מעשיהם. אללה בקי בכל דבר. (המבחין בין אמת לשקר)
