תרגום סורה يونس בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
1 אלף. לאם. ראא. אלה הם אותותיו(משפטיו) של הספר החכם (הקוראן).
Verse 2
2 האם זה נראה לאנשים מוזר ששלחנו השראה עם אדם מקרבם, וציורנו אותו: “הזהר את האנשים, ובשר לאלה אשר האמינו שיש להם חסד טוב אצל ריבונם”. אך הכופרים אמרו: “אכן זה בוודאות מכשף”.
Verse 3
3 אכן ריבונכם הוא אללה אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים, ולאחר מכן התעלה על כס המלכות, והוא מתכנן את הצווים כולם. אין מליץ אלא ברשותו. זה הוא ריבונכם אז עליכם לעבדו. האם לא תזכרו?
Verse 4
4 כולכם תחזרו אליו (ביום הדין), זו הבטחה אמתית של אללה, הוא התחיל את הבריאה, ואז יחזיר אותם, למען יגמול לאלה אשר האמינו ועשו את הטוב בצדק, ואלה אשר כפרו, להם משקאות רותחים ועונש כואב במה שהיו כופרים.
Verse 5
5 זה הוא שעשה את השמש כמקור של אור ואת הירח כמאורה וקבע לו מסלולים, למען תדעו את מניין השנים והחשבון, והוא לא ברא את זה אלא בצדק, ולמען יבהיר את האותות לאנשים אשר יודעים.
Verse 6
6 אכן בחילוף הלילה והיום ובאשר ברא אללה בשמים ובארץ אותות לאנשים אשר יראים.
Verse 7
7 אכן אלה שאינם חושבים כי יפגשו אותנו, והם מסופקים בחיי העולם הזה, ובטחו בהם, ואלה הם אשר שכחו את אותותינו,
Verse 8
ﭡﭢﭣﭤﭥﭦ
ﭧ
8 מעונם של אלה הוא האש (כעונש) על מה שעשו (מעשיהם הרעים)
Verse 9
9 אולם את אלה אשר האמינו ועושי הטובות, ריבונם ידריך אותם באמונתם, ויכניסם אל גן עדן, אשר נהרות זורמים מתחתיהם.
Verse 10
10 תפילתם בגן- עדן: “השבח לך אללה”, וברכתם ביניהם: “שלום”, וסיום תפילתם: “אכן, התהילה לאללה ריבון העולמים”.
Verse 11
11 ולו זירז אללה את הרעה לבני-האדם כשהם מבקשים אותה, כמו שהוא מזרז את הטוב כשמבקשים אותו, הסוף כבר היה בא אליהם, אבל אנו מניחים לאלה אשר אינם מקווים להיפגש עמנו (ביום הדין) לתעות בעיוורונם.
Verse 12
12 וכאשר צרה פוגעת באדם, הוא יקרא לנו כשהוא שוכב על צדו או בישיבה, או בעמידה. וכשנסיר את הצרה מעליו, הוא מתנהג כאילו לא קרא אלינו לעזור לו להסיר צרה שפגעה בו, כך נראה כי טוב בעיני המושחתים הרע שהם עושים.
Verse 13
13 וכבר הכחדנו את הדורות אשר היו לפניכם כשהם קיפחו, אף ששליחיהם הביאו אליהם אותות בהירים, אך הם לא האמינו, וכך עמול לאנשים הכופרים המכחשים.
Verse 14
14 אז עשינו אתכם כיורשיהם בארץ, למען נראה כיצד תתנהגו.
Verse 15
15 כאשר אותותינו הברורים נקראים בפניהם, אלה שאינם מאמינים בפגישה עמנו (ביום הדין) אומרים: “הבא לנו קוראן אחר או החליף אותו”, אמור: “אין ביכולתי להחליף אותו על דעת עצמי. אני אתנהג רק לפי מה שהושרה לי, ואני ירא שאם לא אציית לריבוני אקבל את העונש של היום העצום (יום הדין)”.
Verse 16
16 אמור: “לו רצה אללה, לא הייתי קורא אותו (הקוראן) בפניכם, והוא לא היה מביא אותו לידיעתכם. וכבר שהיתי זמן רב בינכם מלפניו, האם לא תשכילו להביו?”
Verse 17
17 ומי חוטא יותר ממי שבודה שקרים על אללה או מכחיש את אותותיו? אכן לא יצליחו הכופרים המכחשים,
Verse 18
18 והם עובדים מלבד אללה (אלילים) אשר לא יזיקו להם או יועילו להם, ואומרים: “אלה ימליצו עלינו בפני אללה”. אמור: “האם אתם מודיעים לאללה מה שהוא אינו יודע בשמים ובארץ? ישתבח שמו ויתרומם מעל השותפים (אשר מייחסים לו)!”
Verse 19
19 ולו היו האנשים אומה אחת, כי אז היו נחלקים ביניהם, ולולא החלטה קודמת של ריבונך, היה נשפט ביניהם אודות מה שנחלקו בו (באמונה).
Verse 20
20 ואומרים: “למה לא הורד אליו אות מריבוע?” אמור: “כי אכן הנסתר הוא אצל אללה, אז חכו(להחלטת אללה), גם אני מחכה עמכם”.
Verse 21
21 וכאשר נעניק לבני האדם (המשתפים) רחמים אחרי צרה שפגעה בהם, הם זוממים נגד אותותינו. אמור: אללה מהיר יותר במזימותיו נגדכם, ושליחינו (המלאכים) רושמים את מזימתכם.
Verse 22
22 הוא המסיע אתכם ביבשה ובים, ולפעמים קורה כשאתם נמצאים בספינות השטות עם רוח טובה והייתם שמחים בה, והנה תבוא עליהן רוח סערה והגלים יעלו אליהם מכל עבר וחשבו כי הם הולכים לאיבוד, התפללו (וביקשו) אל אללה במסירות אמתית: “אם תציל אותנו מהצרה הזאת נהיה אסירי תודה לך על חסדך”,
Verse 23
23 ואולם לאחר שהציל אותם, הנה הם התחילו לקפח בארץ בלא צדק, תוצאת הקיפוח שלכם תחול עליכם (ביום הדין), מה שאתם עושים זה רק התענוג של העולם הזה, לבסוף תושבו אלינו, ואז נודיע לכם על מה שהייתם עושים.
24 אמנם משל חיי העולם הזה דומים למים אשר אנו מורידים מן השמים, ואשר משקים את צמח הארץ, אשר יהיה למאכל האדם והבהמה. וכאשר הארץ מתקשטת בצמחים, ויושביה חושבים שהם משתלטים עליה, ואז באה פקודתנו בחשיכת הלילה או לאור היום ונהפכה לשדה יבש, כאילו מעולם לא צמחה. כך נבהיר את האותות לאנשים אשר חושבים.
Verse 25
25 ואללה מזמין אל משכנות השלום (גו עדן), ומדריך את מי שהוא רוצה בדרך הישר.
Verse 26
26 אללה מעניק את הטוב לעושי הטוב (בעולם הזה) ועוד יותר, ואת פניהם לא יכסה אבק ולא השפלה, אלה הם אנשי גן העדן אשר יישארו בו לנצח,
Verse 27
27 ולאלה אשר עשו מעשים רעים, העונש על הרעה יהיה רעה כמוה. והשפלה תכסה את פניהם, ולא יהיה להם מגן מפני אללה, ופניהם כאילו כוסו בקרעי אפלה קודרים כלילה, אלה אנשי האש אשר יישארו בה לנצח.
Verse 28
28 ביום אשר נקבץ את כולם יחדיו(יום הדין), אז נאמר למשתפים, עמדו במקומכם אתם ושותפיכם (ששיתפתם עם אללה)! אז נפריד ביניהם, והשותפים (האלילים שעבדו) יאמרו: “לא אותנו עבדתם,
Verse 29
29 ודי באללה כעד בינינו ובינכם, מעולם לא שמנו לב כי עבדתם אותנו”.
Verse 30
30 ואז תישפט כל נפש לפי מעשיה הקודמים (בעולם הזה), ואז יושבו אל אללה, אדונם הצדק, ויתרחקו מהם האלילים שבדו.
Verse 31
31 אמור: “מי מפרנס אתכם מן השמים ומן הארץ, ומי נתן לכם את השמיעה ואת הראיה? ומי מוציא את החי מן המת ואת המת מן החי? ומי מתכנן את הצווים? הם יאמרו: “אללה”, אמור: “האם לא תיראו ממנו?”.
Verse 32
32 כמו כן, אמור: “זה הוא אללה ריבונכם הצדק. ואין דבר מלבד הצדק מלבד התעייה. לכן, כיצד אתם סוסים?”
Verse 33
33 לכן פסיקתו של ריבונך הוכחה כנכונה עד אלה המופקרים, כי הם אינם מאמינים.
Verse 34
34 אמור: “האם אחד (מהאלילים) ששיתפתם אשר יכול להתחיל את הבריאה ואז לברוא אותה מחדש?” אמור: “אללה יתחיל את הברואים ואחר כך יחזירם אליו, אם כן, מדוע תססו (מדרך הצדק אל דרך התעייה)?”
Verse 35
35 אמור: “האם יש בין (האלילים) אשר שיתפתם, שיכול להדריך אל האמת?” אמור: “רק אללה מדריך אל הצדק. לכן, מי שמדריך אל הצדק ראוי מכל שיאמינו בו במקום זה אשר אינו מדריך, אבל זקוק להדרכה? מה לכם?! כיצד אתם שופטים?
Verse 36
36 רובם הולכים אחרי דמיון שווא, ואולם דמיון השווא לא ימלא את מקום הצדק. אללה יודע את אשר יעשו.
Verse 37
37 אי אפשר להביא את הקוראן מכל מקור שהוא מלבד מאללה, כי אללה הוריד אותו כדי לאשר את הספרים שקדמו לו, ויש בו הבהרה למה שהורד בספרים שקדמו לו, אין ספק בו שהוא מעם ריבון העולמים.
Verse 38
38 ואם יאמרו: “הוא (מוחמד) המציא אותו (הקוראן)”. אמור: “הביאו סורה אחת דומה לו, והזמינו(לעזרתכם) את כל מי שאתם יכולים מלבד אללה אם בצדק אתם צודקים”.
Verse 39
39 ואולם הם הכחישו(את הקוראן) לפני שהבינו את תוכנו ולא ידעו את פשרו. כמו כן, הכחישו(את ספריהם) אלה שהיו לפניהם, וראה מה היה סופם של המקפחים.
Verse 40
40 ויש כאלה ביניהם (בני העם של הנביא) שהאמינו בו (בקוראן), ויש כאלה ביניהם שלא האמינו בו. ריבונך מכיר היטב את מפיצי השחיתות.
Verse 41
41 אם הכחישו את דבריך, אמור: “לי מעשיי ולכם מעשיכם, אתם אינכם אחראים למה שאני עושה ואינני אחראי למה שאתם עושים.
Verse 42
42 ויש כאלה ביניהם שמקשיבים לך, האם תוכל להשמיע לחירשים על אף שהם לא יבינו?
Verse 43
43 ויש כאלה ביניהם שמסתכלים בך(אך אינם רואים את סימני הנבואה שאללה נתן לך), האם תוכל להדריך את העיוורים על אף שהם אינם רואים?
Verse 44
44 אללה אינו מקפח את האנשים בכלום, אך הם מקפחים את עצמם.
Verse 45
45 וביום שיקבץ אותם ירגישו כאילו נשארו (בעולם הזה) רק שעה אחת, ויכירו זה את זה (לזמן קצר מאוד). אלה שלא האמינו במפגש עם אללה ולא הלכו בדרך הישר, אכן יהיו המפסידים.
Verse 46
46 בין אם נראה לך חלק מהעונש שהכנו להם ובין אם תמות לפני כן, לבסוף הם יושבו אלינו. אללה הוא עד לאשר יעשו(בעולם הזה).
Verse 47
47 לכל אומה אנו שולחים שליח, ולאחר שהוא בא אליהם, הם יישפטו (ביום הדין) בצדק ולא יקופחו.
Verse 48
48 והם (הכופרים) אומרים: “מתי יתגשם האיום הזה (יום הדין) אם בצדק אתם צודקים?
Verse 49
49 אמור: ״ אין ביכולתי להסיר רעה מעצמי או להביא טובה לעצמי בלי הרצון של אללה. לכל אומה נקבע זמן הקץ, וכשיגיע זמנם (למות) לא יוכלו לדחותו אף בשעה ולא להקדימו”.
Verse 50
50 אמור: “איך תרגישו אם יבוא עליכם עונשו באישון לילה או באור יום? ומה הכופרים רוצים בזה שהם מבקשים להחישו?
Verse 51
51 וכאשר (יום הדין) יבוא במפתיע תאמינו בו? אף שכבר דרשתם שיגיע בהקדם?
Verse 52
52 אז יאמר לאלה אשר קיפחו: “טעמו את העונש הנצחי, האם אין זה הגמול הראוי לרע שעשיתם ?
Verse 53
53 ומבקשים לשאול אותך: “האם הוא אמת?” אמור: “כן, בריבוני! צדק הוא, ואתם לא תוכלו להימלט (מהעונש של אללה)”.
Verse 54
54 ואם היה לכל נפש אשר קיפחה כל אשר בארץ, היא תפדה בו את עצמה (ביום הדין). וכאשר הם יראו את העונש, הם יתחרטו בסתר, ואז יוחל עליהם משפט צדק והם לא יקופחו.
Verse 55
55 רק לאללה כל אשר בשמים ובארץ. והבטחת אללה צדק היא, ואולם רובם אינם יודעים.
Verse 56
ﭻﭼﭽﭾﭿ
ﮀ
56 הוא (אללה) מחייה וממית ואליו תושבו.
Verse 57
57 הוי, האנשים! כבר באה לכם הספה (הקוראן) מריבונכם, ובה רפואה ללב, והדרכה, ורחמים למאמינים.
Verse 58
58 אמור: בחסד של אללה וברחמיו, בזאת ישמחו, כי הוא טוב יותר מכל אשר הם אוספים.
Verse 59
59 אמור: “הראיתם מה הוריד אללה לכם כפרנסה, אולם אתם עשיתם חלק ממנו אסור וחלק מורשה? האם אללה הרשה לכם זאת, או שאתם משקרים בשם אללה?
Verse 60
60 ומה דעתם של אלה המשקרים בשם אללה כי יקרה להם ביום תחיית-המתים? אללה מעניק חסד לאנשים, אך רובם אינם מכירים תודה.
61 אין דבר שתעסוק בו, או קריאה שתקרא בקוראן, או כל מעשה שתעשו מבלי שנהיה עדים לו כשהתחילו לעסוק בו. אין דבר שייחבא מריבונך ולו כמשקל גרעין, בארץ או בשמים, או קטן או גדול, והכול נרשם בספר ברור.
Verse 62
62 אך, אכן הנאמנים לאללה, לא יהיה חשש לגורלם והם לא ייעצבו,
Verse 63
ﭜﭝﭞﭟ
ﭠ
63 אלה אשר האמינו והיו יראים,
Verse 64
64 להם הבשורה בחיי העולם הזה ובעולם הבא. אין החלפה לדברי אללה, וזוהי הזכייה העצומה.
Verse 65
65 אל יעציבו אותך דבריהם. אכן הכוח העצום כולו שייך לאללה כולו, והוא הכול שומע והכול יודע.
Verse 66
66 כל אשר בשמים ואשר בארץ שייך לאללה, והם אינם אלה אשר עובדים משהו מלבד אללה, משתפים (עבודה זרה), הם הולכים אחרי דמיון שווא, והם משקרים אודות מה שהם מיחסים (לאללה).
Verse 67
67 הוא (אללה) אשר עשה לכם את הלילה חשוך למנוחתכם, ואת היום מאיר למען תראו לאורו, ויש בכל זה אותות לאנשים אשר שומעים.
Verse 68
68 הם אומרים שלקח אללה לעצמו בן. ישתבח שמו! הוא הבלתי זקוק לדבר, כי לו כל מה שבשמים ובארץ, האם יש לכם הוכחה לזה? האם תאמרו על אללה מה שאינכם יודעים?
Verse 69
69 אמור, אלה המייצרים שקרים על אללה לעולם לא יצליחו.
Verse 70
70 הנאה קצרה בעולם הזה, ואחר כך יושבו אלינו, ונתן להם לטעום את העונש החזק על מה שהיו כופרים
Verse 71
71 וספר להם על נוח כשאמר לבני עמו: “הוי, בני עמי! אם נוכחותי בינכם וזה שאני מזכיר לכם את אותות אללה (מעליבה אתכם), דעו שאני סומך על אללה. החליטו בינכם מה שאתם יכולים לעשות, אתם ואשר צירפתם לאללה, והכריזו את מה שאתם זוממים, אז הביאו את הקץ שלי ואל תתנו לי הזדמנות.
Verse 72
72 ואם אתם תדחו את (שליחותי), זכרו שאני לא ביקשתי מכם שכר, כי גמולי הוא מאללה, וצוויתי להיות מן המוסלמים (המתמסרים לאללה).
Verse 73
73 אך הם התנגדו לו, ואנו חילצנו אותו ואת כל אשר היו עמו באונייה, ועשינו אותם כמחליפים, הטבענו את אלה אשר כפרו אותותינו. ראה מה היה סופם של המוזהרים.
Verse 74
74 אז שלחנו אחריו (נוח) שליחים לבני עמים אחרים, והם הביאו להם אותות בהירים, אך הם לא האמינו במה שכפרו בו מקודם. כך אנו אוטמים את הלבבות של אלה אשר עברו את הגבולות.
Verse 75
75 אז שלחנו אחריהם (השליחים) את משה ואהרון עם אותותינו אל פרעה ונכבדי עמו, אך הם התייהרו והיו אנשים פושעים.
Verse 76
76 וכאשר בא אליהם הצדק מאתנו, אמרו: ״ אכן זה בוודאי קסם ברור”.
Verse 77
77 אמר משה: “האומרים אתם את הצדק כאשר בא אליכם, קסם הוא זה?” והקוסמים לעולם לא יצליחו.
Verse 78
78 הם (פרעה ואנשיו) אמרו למשה: “האם באת אלינו להעבירנו מהדת של אבותינו למען יהיה לכם השלטון בארץ? אנו לא נאמץ לכם!”
Verse 79
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
79 ואמר פרעה: “הביאו אלי כל קוסם מאומן”.
Verse 80
80 וכאשר באו הקוסמים, אמר להם משה: ״ הטילו את אשר אתם רוצים להטיל!”
Verse 81
81 וכאשר הטילו(את מטותיהם וחבליהם), אמר להם משה: “מה שעשיתם הוא מעשה קסמים, ואללה יבטלו. אללה לא ייתן למעשה של מפיצי השחיתות להצליח.
Verse 82
82 אללה מאשר את הצדק בדבריו על אפם וחמתם של הכופרים המכחשים.
Verse 83
83 ולא האמינו למשה אלא רק מעטים מבני עמו, כי פחדו שפרעה ושותפיו יענישו אותם ופרעה התנשא בארץ ועבר כל גבול, ואכן הוא מהמופקרים.
Verse 84
84 ואמר משה: “הוי בני עמי! אם אתם מאמינים באללה, אז סמכו רק עליו, אם אכן אתם מוסלמים (מתמסרים לו)”
Verse 85
85 והם אמרו: “אנו סומכים על אללה ריבוננו! אל תעשה אותנו מבחן לאנשים המקפחים,
Verse 86
ﮮﮯﮰﮱﯓ
ﯔ
86 והצילנו ברחמיך מן האנשים הכופרים”.
Verse 87
87 וציווינו על משה ואחיו: “כי הקימו לבני עמכם במצרים בתים, ועשו אותם למקומות אשר פונים אליהם, וקיימו את התפילה ובשר(טובות) למאמינים.”
Verse 88
88 ואמר משה: “ריבוננו! אתה הענקת לפרעה ולאנשיו רכוש כספים בחיי העולם הזה. ריבוננו! הם משתמשים בו להתעות אנשים מדרכך. ריבוננו! הכחד את כספיהם ואטום את לבבם ולא יאמינו עד אשר יראו את העונש הכואב”
Verse 89
89 אמר: “תפילתכם נענתה, לכן התיישרו, ואל תלכו בשביל של אלה שאינם יודעים”.
Verse 90
90 והעברנו את בני ישראל את הים, ופרעה וגדודיו רדפו אחריהם בזדון ואיבה, וכאשר עמד פרעה לטבוע, אמר: “אני מאמין שאין אלוה מלבד האל שבני ישראל מאמינים בו, ואני מן המוסלמים (המתמסרים) לו”
Verse 91
91 אז נאמר לו: “רק עכשיו? וכבר מרדת מקודם והיית ממפיצי השחיתות.
Verse 92
92 אז היום נציל רק את גווייתך למען תהיה אות לבאים אחריך. אך רוב האנשים מאותותינו מתעלמים.
Verse 93
93 וכבר הושבנו את בני ישראל במושב בטוח, ופרנסנו אותם מכל טוב , והם לא נחלקו ביניהם אלא אחרי שהוענק להם הידע. ריבונך ישפוט ביניהם ביום תחיית-המתים במה שנחלקו בו.
Verse 94
94 אם יש לך ספק כל שהוא בנוגע למה שהורד אליך (מהעניין הזה), שאל את אלה שקראו את הספר (התורה והבשורה) לפניך. כבר בא אליך הצדק מריבונך, לכן, אל תהיה מן הספקנים,
Verse 95
95 ואל תהיה מאלה אשר מתכחשים לאותות אללה, כי אז תהיה מן המפסידים.
Verse 96
96 אלה אשר מילתו של אללה יצאה נגדם, לעולם לא יאמינו.
Verse 97
97 ולו הגיע אליהם כל אות, (לא יאמינו) עד שיראו את העונש הכואב
Verse 98
98 הן, לולא הייתה עיר שהאמינה, ואמונתה הועילה לה, כמו בני עמו של יונה, כאשר האמינו, הסרנו מעליהם את עונש הקלון בעולם הזה, ונתנו להם להתענג עד מועד שנקבע.
Verse 99
99 ולו רצה ריבונך היו מאמינים כל השוכנים בארץ, אך האם תכפה על האנשים להיות מאמינים?
Verse 100
100 אין נפש שתוכל להאמין אלא ברשותו של אללה, והוא ימלא בספק את אלה אשר לא ישכילו להבין.
Verse 101
101 אמור: “התבוננו בכל מה שיש בשמים ובארץ, אך האותות והאזהרות לא יעזרו לאנשים שאינם מאמינים.
Verse 102
102 האם הם מחכים לימים (של עונש) כמו הימים של אלה שעברו לפניהם. אמור: “חכו! ואני מחכה בין המחכים עמכם”,
Verse 103
103 לאחר מכן, אנו נציל את שליחינו ואת המאמינים, כי עשינו זאת כחובה עלינו להציל את המאמינים.
Verse 104
104 אמור: ״ הוי האנשים! אם יש לכם ספק כל שהוא כלפי הדתי, איני עובד את אלה אשר תעבדו מלבד אללה, כי רק את אללה אשר ימיתכם אני אעבוד, וצוותי להיות מן המאמינים”.
Verse 105
105 והפנה את פניך לדת, ואל תהיה מן המשתפים (עבודה זרה),
Verse 106
106 ואל תתפלל, מלבד אללה, לאשר לא יעזור ולא יזיק לך. ואם תעשה כן, אז אכן הנך מן המקפחים (את עצמם)
Verse 107
107 ואם יביא אללה עליך צרה, אין מישהו שיכול להסיר אותה מלבדו, ואם ירצה לגמול לך חסד, לא יוכל איש לעצור את חסדו, הוא יעניק את חסדו לאשר ירצה מבין עבדיו. והוא הסלחן הרחום.
Verse 108
108 אמור: ״ הוי, האנשים! כבר בא אליכם הצדק (הקוראן) מריבונכם, לכן, מי שמקבל את ההדרכה, הוא מקבל אותה בשביל עצמו, ומי שיתעה, הוא יתעה רק את עצמו. ואין אני אחראי למה שיקרה לכם”.
Verse 109
109 לך בעקבות מה שהתגלה אליך, וחכה בסבלנות עד אשר ישפוט אללה, כי הוא הטוב שבשופטים.
تقدم القراءة