תרגום סורה الزخرف בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
ﮀ
ﮁ
1 חא.מים (ח.מ.)
Verse 2
ﮂﮃ
ﮄ
2 (נשבע אני) בספר אשר מבאר את כל הדברים.
Verse 3
ﮅﮆﮇﮈﮉﮊ
ﮋ
3 אנו עשינו אותו קוראן בערבית כדי שתוכלו להבין אותו.
Verse 4
4 ואכן זה רשום אצלנו בספר השמימי, והוא עילאי ומלא חוכמה.
Verse 5
5 האם חשבתם שנפסיק להוריד את האזהרה עליכם, מפני שאתם אנשים מגדישי סאה בעוולות?
Verse 6
ﮝﮞﮟﮠﮡﮢ
ﮣ
6 וכה רבים הם הנביאים אשר שלחנו אל הדורות מימי קדם,
Verse 7
7 אך לא בא אליהם כל נביא, אלא שהם היו מזלזלים בו.
Verse 8
8 והכחדנו עמים חזקים מהם בכוח, ועבר המשל של הדורות הקודמים.
Verse 9
9 ואם תשאל אותם: “מי ברא את השמים ואת הארץ?” יאמרו: “ברא אותם העזוז והיודע”,
Verse 10
10 אשר ברא לכם את הארץ כמשכן, ופתח לפניכם את השבילים, כדי שתמצאו את הדרך(הצדק)
Verse 11
11 והוא אשר מוריד את המים מהשמיים בכמות מוגדרת, להחיות בהם את האדמה שהייתה מתה, וכך גם אתם תקומו לתחייה
Verse 12
12 והוא זה אשר ברא את הזוגות כולם ועשה לכם מן האוניות והבהמות אשר תרכבו עליהם,
Verse 13
13 כדי שתרכבו עליהם ואז תזכרו את חסד ריבונכם בשעה שתרכבו עליהם ותאמרו: “ישתבח שמו של זה אשר הכניע אותם למעננו, כי אנו לבדנו לא היינו מצליחים בזה,
Verse 14
ﮀﮁﮂﮃ
ﮄ
14 ואכן אנחנו נחזור אל ריבוננו”.
Verse 15
15 הם עשו את ברואיו לחלק ממנו, אכן האדם כופר מובהק.
Verse 16
16 האם הוא לקח לעצמו את הבנות אשר ברא, ובחר עבורכם את הבנים?
Verse 17
17 וכאשר התבשרו חלק מהם בדבר אשר נמשל עבורם לרחמן בכבודו ובעצמו, קדרו פניהם והתמלאו בכעס.
Verse 18
18 וכי (יעדיף) את אשר יקושטו בתכשיטים, ואשר הוא בעת סכסוך. לא ידע להוכיח דברים בבירור.
Verse 19
19 הם סברו לחינם שהמלאכים, עבדיו של הבורא, הם נקבות, אך האם הם היו עדים לבריאתם? עדותם תירשם, והם עוד יישאלו על כך.
Verse 20
20 והם אומרים: “לו רצה הרחמן לא היינו עובדים אותם (האלילים)”. אולם אין הם יודעים דבר על כך, והם אכן רק הוגי שווא ושקר.
Verse 21
21 האם נתנו להם לפני כן ספר אשר עליו הם נסמכים?
Verse 22
22 אבל הם אמרו: “אנו מצאנו את אבותינו מאוחדים באמונתם, ואנחנו הולכים בעקבותיהם”
Verse 23
23 כל פעם ששלחנו לפניך שליח לעיר, אמרו מנהיגיה: “מצאנו את אבותינו מחזיקים במנהגים הללו (עבודת האלילים) ואנחנו הולכים בעקבותיהם”.
Verse 24
24 אמור: “ולו גם אם אראה לכם דרך ישרה מדרך אבותיכם? אמרו: "כופרים אנו בשליחותכם״
Verse 25
25 לכן, התנקמנו בהם, וראה מה היה סופם של המתכחשים.
Verse 26
26 וכאשר אברהם אמר לאביו ולבני עמו: “אני דוחה את מה שאתם עובדים,
Verse 27
ﮋﮌﮍﮎﮏ
ﮐ
27 אני עובד רק את זה שברא אותי, והוא זה שידריך אותי”.
Verse 28
28 ואז אברהם השאיר את המילים הללו בקרב צאצאיו, למען ישובו (אל עבודת ריבונם).
Verse 29
29 אני הענקתי להם ולאבותיהם את הנאות העולם הזה, עד שבא אליהם הצדק ושליח אשר נתן להם מסר ברור.
Verse 30
30 וכאשר נגלה הצדק בפניהם, אמרו: “זהו קסם ואנו כופרים בו”.
Verse 31
31 ואמרו: “למה לא הורד הקוראן לאחד האנשים המכובדים משתי הערים?
Verse 32
32 האם הם אלה שמחלקים את רחמי ריבונך? אנחנו חילקנו ביניהם את מחייתם בחיי העולם הזה, והעלינו אחדים מהם על האחרים כדי שכל אחד יוכל לקבל את האחר לעובדים, ואולם רחמי ריבונך טובים יותר מכל ההון שהם מקבצים.
Verse 33
33 ואם האנשים היו נהפכים לאומה אחת, היינו עושים למתכחשים לרחמן בתים אשר גגות של כסף להם, ומדרגות לעלות בהם.
Verse 34
ﭑﭒﭓﭔﭕ
ﭖ
34 ושערים לבתיהם וספות לנוחותם.
Verse 35
35 והכול עם קישוטי זהב, להנאה זמנית בחיי העולם-הזה, אך העולם־הבא שמור אצל ריבונך ליראים (אותו).
Verse 36
36 לכל המתעלם מזכרו של הרחמן, נצרף שטן אשר יהיה לו החבר הקרוב.
Verse 37
37 הם מרחיקים אותם מדרך הישר, בעודם חושבים שהם מודרכים.
Verse 38
38 אולם כאשר יגיע אלינו יגיד: “הלוואי שהיה המרחק ביני לבינך כמרחק מזרח ממערב, כי חבר ביש ורע היית לי”.
Verse 39
39 (וייאמר להם): “עשיתם את הרע. לא יעזור לכם היום כשקיפחתם אם יהיו לך שותפים בעונש, עונשכם לא יצטמצם”.
Verse 40
40 האם תוכל לגרום לחירשים לשמוע? האם תוכל להדריך את העיוור או את זה אשר היה בתעייה בהירה (וגלויה)?
Verse 41
ﮜﮝﮞﮟﮠﮡ
ﮢ
41 אם נאסוף אותך (במותך), אנו נתנקם בהם (רק לאחר שליחת שליחים אליהם)
Verse 42
42 או שאף נראה לך בעודך בחיים את העונש אשר הכנו להם, מפני שאנו חזקים מהם.
Verse 43
43 לכן היצמד למה שהושרה אליך, כי אתה הולך בדרך הישר,
Verse 44
44 ואכן, זו התזכורת הטובה עבורך ועבור בני עמך, ועתידים אתם להישאל.
Verse 45
45 שאל את השליחים אשר נשלחו לפניך, האם אי פעם התרנו לעבוד אלילים מלבד הרחמן?
Verse 46
46 וכבר שלחנו את משה עם אותותינו אל פרעה ומועצת נכבדיו, והוא אמר: “אני שליחו של ריבון העולמים”.
Verse 47
47 וכאשר הביא להם את אותותינו, הם צחקו לו וזלזלו בו
Verse 48
48 אך כל אות שהראינו להם היה גדול יותר מקודמו, והבאנו להם את העונש (המכות) למען ישובו.
Verse 49
49 ואמרו: “הוי קוסם! קרא למעננו אל ריבונך בברית אשר כרת אתך, כי אנחנו רוצים להאמין!”
Verse 50
50 ואולם כאשר הסרנו את העונש מעליהם, הפרו את הבטחתם.
Verse 51
51 וקרא פרעה בתוך עמו: “בני עמי! האם לא לי המלכות במצרים, ולא יזרמו הנהרות הללו לרגליי? האם לא תראו?
Verse 52
52 האין אני טוב יותר מאדם עלוב זה אשר גם לדבר ברורות לא יוכל?
Verse 53
53 מדוע לא קושט בצמידי זהב משמים, ולא באו עמו המלאכים כדי להעיד על צדקתו(שהוא אכן שליח האל)”
Verse 54
54 וכך הוא זלזל בבני עמו ושמעו לקולו כי היו מושחתים.
Verse 55
ﮨﮩﮪﮫﮬﮭ
ﮮ
55 וכאשר הכעיסו אותנו, נקמנו בהם, והטבענו את כולם,
Verse 56
ﮯﮰﮱﯓ
ﯔ
56 ועשינו מהם משל לאחרים ולדורות העתידיים.
Verse 57
57 וכאשר ניתן (ישוע) בן מרים כמשל, בני עמך הפנו את גבם,
Verse 58
58 ואמרו: “האם הוא טוב יותר מאלילינו?”, הם התייחסו אליו אך ורק לצורך הוויכוח, כי אכן הם עם של מתנצחים (ללא הצדקה).
Verse 59
59 אין הוא אלא עבד אשר שפענו לו חסד ושלחנו אותו כמשל לבני ישראל.
Verse 60
60 כי לו רצינו, היינו שמים במקומכם מלאכים אשר ימשיכו לחיות על פני האדמה
Verse 61
61 אכן, הוא אחד מסימני השעה. אל תפקפקו בזה, אלא לכו אחריי, אכן זאת הדרך הישרה.
Verse 62
62 אל תתנו לשטן להדיח אתכם מהדרך, כי הוא אכן אויבכם המושבע.
Verse 63
63 וכאשר הביא ישוע את האותות הבהירים, אמר: “הבאתי לכם את החוכמה, כדי לבאר לכם את הדברים אשר נחלקתם בגינם. לכן יראו את אללה ושמעו בקולי.
Verse 64
64 כי אללה הוא ריבוני וריבונכם לכן עבדוהו כי זה דרך הישר”.
Verse 65
65 ושוסעו הקבוצות השונות ביניהן. אבוי לאלה אשר קיפחו מיום העונש הכואב.
Verse 66
66 המחכים הם שהשעה (יום הדין) תבוא עליהם לפתע מבלי שאפילו ירגישו זאת?
Verse 67
67 הידידים יהיו ביום ההוא איש לרעהו כאויבים, חוץ מאלה אשר יראים.
Verse 68
68 הוי עבדיי! אל לכם לפחד מהיום הזה ולא להצטער.
Verse 69
ﮭﮮﮯﮰﮱ
ﯓ
69 אלה אשר האמינו באותותינו והיו מוסלמים (מתמסרים).
Verse 70
ﯔﯕﯖﯗﯘ
ﯙ
70 היכנסו לגן עדן אתם וזוגותיכם ושם התענגו באושר.
Verse 71
71 שם יגישו להם קערות של זהב וגביעים, ובהם כל אשר תחפוץ הנפש וכל אשר תיהנה העין ממנו, ושם תישארו לעולם ועד.
Verse 72
72 זהו הגן אשר ירשתם בזכות מעשיכם.
Verse 73
ﯴﯵﯶﯷﯸﯹ
ﯺ
73 ויהיה לכם שם שפע של פירות למאכל.
Verse 74
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
74 אך הרשעים, הם יסבלו לעולם ועד את עונש הגיהינום,
Verse 75
ﭘﭙﭚﭛﭜﭝ
ﭞ
75 ולא יוקל(העונש) עליהם, והם יהיו אומללים ומיואשים לעולם ועד
Verse 76
ﭟﭠﭡﭢﭣﭤ
ﭥ
76 ולא קיפחנו אותם, אלא הם אלה שקיפחו את עצמם.
Verse 77
77 ויקראו: “הוי מאליק (שומר הגיהינום)! כי רק יביא לנו ריבונך את קיצנו”. אך הוא יענה להם: “אתם נשארים כאן לעולם ועד ״.
Verse 78
78 כבר הבאנו לכם את הצדק, ואולם רובכם שונאים את הצדק.
Verse 79
ﭸﭹﭺﭻﭼ
ﭽ
79 אם הם הכינו תחבולה, גם אנחנו מכינים להם
Verse 80
80 או שמא הם חושבים שלא נשמע אותם ואת התלחשויותיהם? נהפוך הוא, מלאכינו ניצבים לידם ומתעדים הכול
Verse 81
81 אמור: “אילו היה לרחמן בן, הייתי אני ראשון לעבוד אותו”
Verse 82
82 ישתבח שמו, ריבון השמים והארץ, ריבון כס- המלכות, הוא נעלה מעל לכול מה שהם מייחסים לו”.
Verse 83
83 אם כן, הנח להם להמשיך בדברי הבליהם ולהשתעשע עד אשר יפגשו את יומם אשר הובטח להם.
Verse 84
84 והוא האלוה אשר בשמים, והאלוה אשר בארץ, והוא החכם והיודע.
Verse 85
85 ויתברך אללה אשר לו מלכות השמים והארץ וכל אשר ביניהם, ורק לו יש הידע על”השעה” (יום הדין) ואליו תושבו.
Verse 86
86 אלה (האלילים) אשר אליהם יתפללו זולתו לא יוכלו להמליץ לפני אללה, רק המעידים על הצדק במודע.
Verse 87
87 אם תשאל אותם: “מי ברא אותם?” יאמרו: “אללה”. אם כן, מדוע הם סוסים מהדרך?
Verse 88
88 ונאמר (מוחמד): “הוי ריבוני! אכן הם בצדק אנשים שלא יאמינו.”,
Verse 89
89 וסלח להם, ואמור “שלום”. וסופם שהם ידוע יידעו הכול
تقدم القراءة