תרגום סורה إبراهيم בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
1 אלף.לאם.ראא. זה הספר (הקוראן) אשר הורדנו אליך (מוחמד) כדי שתוציא את האנשים מן החושך אל האור ברשות ריבונם, אל השביל של העזוז והמהולל,
Verse 2
2 אללה אשר לו כל אשר בשמים ואשר בארץ. אבוי לכופרים מן העונש הקשה!
Verse 3
3 אלה המעדיפים את חיי העולם הזה על פני העולם הבא, ודוחים (אנשים) מהשביל של אללה, ורוצים שהדת של אללה תהיה עקומה. כל אלה (שקועים) בטעות חמורה.
Verse 4
4 ולא שלחנו שליח אלא כזה אשר מדבר בלשון עמו כדי שיבהיר להם את שליחותו. אללה מתעה את מי שהוא רוצה ומדריך את אשר ירצה, כי הוא העזוז והחכם.
Verse 5
5 וכבר שלחנו את משה עם אותותינו, (וצווינו עליו): “הוצא את עמך מהחושך אל האור, והזכר להם את ימי אללה, כי בהם אותות לכל המתאזר בסבלנות והמכיר תודה”.
Verse 6
6 וכאשר אמר משה לבני עמו: “זכרו את החסד אשר העניק לכם אללה בהצילו אתכם מאנשי פרעה אשר עינו אתכם עינוי נורא, ושחטו את בניכם והחיו את נשותיכם, ובזה מבחן מריבונכם עצום.
Verse 7
7 ואז ריבונכם הצהיר, אם תכירו טובה, ארבה להעניק לכם חסד, אך אם תכפרו, אכן קשה יהיה העונש”
Verse 8
8 ומשה אמר: “גם אם תכפרו אתם וכל אשר חיים בארץ, הן, אללה הוא העשיר (אינו נזקק) המהולל”.
Verse 9
9 האם לא שמעתם על אלה שקדמו לכם מעמי נוח, עאד ות'מוד, וכל אלה אשר באו אחריהם, אין יודע עליהם אלא אללה. הביאו להם השליחים אשר נשלחו אליהם אותות ברורים, אך הם נשכו את כפות ידיהם (מתוך רוגז) ואמרו: “אנו כופרים באשר נשלחתם למסור לנו, ואנו מטילים ספק בכל אשר תקראו לנו להאמין בו”.
Verse 10
10 שליחיהם אמרו: “היש ספק באללה בורא השמים והארץ? הוא קורא לכם אליו כדי לסלוח לכם על חטאיכם ולתת לכם הארכה לזמן מוגדר ״ אמרו: “אין אתם אלא בני אנוש כמוט, ואתם רוצים למנוע אותנו מלעבוד את אשר עבדו אבותינו. הביאו לנו הוכחה ברורה!”
Verse 11
11 שליחיהם אמרו: “אמנם אנו בני אנוש כמוכם, אך אללה מעניק את חסדו (בשליחות) למי שירצה מעבדיו, ואין ביכולתנו להביא לכם הוכחה אלא ברשות אללה, כי רק על אללה סומכים המאמינים”
Verse 12
12 ולמה לא נסמוך על אללה שהנחה אותנו בדרכינו? אנו נסבול את פגיעותיכם, ועל אללה ייסמכו הנסמכים.
Verse 13
13 ואמרו אלה אשר כפרו לשליחיהם שלהם: “אנו נגרשכם מארצנו אם לא תשובו לדתנו”. אולם ריבונם אמר להם (לשליחים) “אנו נשמיד את המקפחים,
Verse 14
14 ונשכן אתכם בארץ אחריהם, כי זה גמולו של הירא מפניי והחושש מהתראתי (ביום הדין)”.
Verse 15
ﮣﮤﮥﮦﮧ
ﮨ
15 כאשר הם (השליחים) ביקשו את העזרה (מריבונם), ואז הפסיד כל מתנשא ועקשן.
Verse 16
16 לפניו הגיהינום, ושם יושקה במים רותחים,
Verse 17
17 וילגום אותם מבלי שיוכל לבלוע אותם, והמוות יבוא אליו מכל עבר, אך הוא לא ימות, כי עוד עונשים כבדים יותר (מחכים לו).
Verse 18
18 משל אלה אשר כפרו בריבונם, דומים מעשיהם לאפר אשר פגעה בו רוח ביום סוער. הם לא יוכלו להפיק דבר ממה שהם עושים. זוהי הטעייה הרחוקה (מדרך הצדק).
Verse 19
19 הלא תראה כי אללה ברא את השמים ואת הארץ בצדק? ואם ירצה ישמידכם ויביא ברואים חדשים במקומכם,
Verse 20
ﭡﭢﭣﭤﭥ
ﭦ
20 שהרי לא יקשה הדבר על אללה.
Verse 21
21 (וביום הדין) כאשר יופיעו כולם בפני אללה, יאמרו החלשים למתייהרים: “אנו הלכנו אחריכם (וצייתנו לכם), האם אתם יכולים לעזור לנו להסיר מעלינו מעט מעונשו של אללה?” (המתייהרים) יאמרו: “אילו הכוויננו אללה לאמונה, כי אז היינו מכווינים אתכם, ואולם אחת היא אם תקצר רוחנו או נתאזר בסבלנות, כי אין לנו מפלט (מן העונש)”.
22 ויגיד השטן כאשר ייחרץ הדין: ״ הן, אללה הבטיח לכם הבטחת אמת, ואילו אני הבטחתי לכם ולא קיימתי, ולא הייתה לי שום סמכות עליכם, זולת כי אני קראתי לכם ואתם נעניתם לי, ולכן אל תאשימו אותי והאשימו את עצמכם, לא אוכל לעזור לכם ואתם לא תעזרו לי, ואני מכחיש את השותפות (בעבודתו) עם אללה שאתם מייחסים לי”. אכן למקפחים עונש כואב.
Verse 23
23 יוכנסו אלה אשר האמינו ועושי הטובות אל גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם. לנצח יחיו שם ברשות ריבונם, וברכתם ביניהם שם תהיה “שלום”.
Verse 24
24 הלא תראה שאללה משווה מילה טובה לעץ טוב?
Verse 25
שורשיו נטועים עמוק וענפיו פונים לשמיים,
Verse 26
25 ואת הפרי שלו ייתן בעונה לפי רשות ריבונו. ואללה ממשיל משלים לאנשים למען יזכרו.
Verse 27
26 נמשלה האמרה הרעה לעץ, רקוב עקור מן האדמה שאין לו קביעות.
Verse 28
27 אללה מחזק את אלה אשר האמינו במילים יציבות בעולם הזה ובעולם הבא. את המקפחים יתעה אללה, ואללה יעשה את אשר ירצה.
Verse 29
ﮐﮑﮒﮓﮔ
ﮕ
28 הלא ראית את אלה אשר החליפו את חסדי אללה בכפירה, והושיבו את בני עמם בנחלת אבדון,
Verse 30
29 גיהינום אשר בו ייצלו? וכה רע הוא המשכן בגיהינום.
Verse 31
30 והם עשו לאללה שותפים, כדי להדיח אנשים מהדרך של אללה. אמור: “התענגו לכם, אך סופכם שהושלכו אל אש הגיהינום”.
Verse 32
31 אמור לעבדיי אלה אשר האמינו: “שיקיימו את התפילה ויתנו ממה שהענקנו להם בסתר ובגלוי, בטרם יבוא יום אשר לא ייעשו בו כל מקח ומסחר ולא יתקיימו עוד קשרי ידידות”.
Verse 33
32 אללה הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ והוריד מן השמים מים והוציא בה מכל הצמחים לפרנסתכם, והוא שהעמיד לשימושכם את האניות השטות בים, וגם העמיד לשימושכם את הנהרות.
Verse 34
33 והוא העמיד לשימושכם את השמש ואת הירח, אשר ינועו במסלולם בהתמדה, והעמיד לשימושכם את הלילה ואת היום
Verse 35
34 והוא שהעניק לכם מכל מה שביקשתם. אם תנסו לספור את חסדי אללה לא תוכלו למנות את כולם, אך האדם מתמיד לקפח ואינו מכיר תודה.
Verse 36
35 וזכור כאשר אברהם אמר: “ריבוני! עשה את העיר הזאת (מכה) למקום מבטחים, והרחק אותי ואת בניי מעבודת האלילים.
Verse 37
36 ריבוני! הם התעו אנשים רבים, על כן, כל ההולך בדרכי הוא משלי, ומי שמתעד לי, הן אתה סלחן ורחום.
Verse 38
37 ריבוננו! הנה הושבתי מהצאצאים שלי בעמק בלתי פורה על-יד ביתך הקדוש (הכעבה). ריבוננו! זה על מנת שהם יקיימו את התפילה. לכן הסה את לב האנשים אליהם, ופרנס אותם מכל טוב, למען יכירו טובה.
Verse 39
38 ריבוננו! אתה יודע את כל אשר נסתיר ועלה, כי אין דבר הנסתר ממך, לא בארץ ולא בשמים.
Verse 40
39 השבח לאללה אשר העניק לי לעת זקנה את ישמעאל ואת יצחק. אכן, ריבוני שומע תפילת כל מבקש.
Verse 41
40 ריבוני! עזור לי לקיים את התפילה, וגם לצאצאים שלי אחריי. ריבוננו! קבל את תפילתי.
Verse 42
41 ריבוננו! סלח לי ולהוריי ולמאמינים ביום שיתחיל החשבון”.
Verse 43
42 אל תחשוב שאללה אינו מודע למעשה של החוטאים, הוא רק מאחר אותם עד ליום אשר בו יקפאו המבטים
Verse 44
43 ממהרים, וראשיהם מורמים במבט קפוא, ולבבם יהיה ריק.
Verse 45
44 הזהר את האנשים מפני היום אשר בו יבוא עליהם העונש. אז יגידו אלה אשר קיפחו: “ריבוננו! אחר אותנו לזמן קרוב, כדי שניענה לקריאתך ונלך בעקבות השליחים”. (אז אללה יאמר): “האם לא נשבעתם כי לעולם לא תסבלו השפלה?
Verse 46
45 ושכנתם במשכנותיהם של אלה אשר קיפחו את עצמם, והתברר לכם כיצד הענשנו אותם, ומשלנו לכם משלים”.
Verse 47
46 והם תכננו מזימה, אך אללה יודע על מזימתם. אפילו אם הרים היו נעקרים מעוצמת מזימתם.
Verse 48
47 אל תחשוב כי אללה מפר את הבטחתו לשליחיו, אכן אללה הוא העזוז ובעל הנקמות.
Verse 49
ﮭﮮﮯﮰﮱﯓ
ﯔ
48 ביום ההוא (יום הדין) תוחלף האדמה באדמה אחרת, והשמים אף הם, והברואים יתייצבו לפני אללה, האחד והמכניע.
Verse 50
ﯕﯖﯗﯘﯙﯚ
ﯛ
49 (ביום ההוא) תראה את הכופרים המכחשים כבולים בשרשראות זה אל זה
Verse 51
50 כשהם לבושים בגדים של זפת והאש מלהטת את פניהם
Verse 52
51 למען יגמול אללה לכל נפש על מעשיה. הן אללה מהיר בעריכת הדין.
تقدم القراءة