תרגום סורה الجاثية בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
ﭑ
ﭒ
1 חא.מים. (ח.מ.)
Verse 2
ﭓﭔﭕﭖﭗﭘ
ﭙ
2 זה הספר אשר הורד מאללה העזוז והחכם.
Verse 3
ﭚﭛﭜﭝﭞﭟ
ﭠ
3 בשמים ובארץ ישנם אותות למאמינים.
Verse 4
4 בבריאתכם ובכל היצורים אשר הוא ברא, ישנם אותות לאנשים הבטוחים באמונתם.
Verse 5
5 ובהתחלפותם של היום והלילה, והגשם אשר הוריד אללה מן השמים כפרנסה, אשר הוא יחיה בו את האדמה אחרי מותה, ובכיוון משב הרוחות, בכל אלה ישנם אותות לבעלי הבינה.
Verse 6
6 אלה הם האותות של אללה (משפטי הקוראן) אשר אנו קוראים בפניך בצדק. באיזה מסר הם יאמינו אם לא בדברי אללה, ובאותותיו?
Verse 7
ﮎﮏﮐﮑ
ﮒ
7 אוי ואבוי לכל חוטא רמאי,
Verse 8
8 השומע את אותות אללה נקראים בפניו וממשיך ביהירותו כאילו מעולם לא שמע אותם. בשר לו על העונש הכואב.
Verse 9
9 כאשר נודעים לו כמה מאותותינו, הוא מזלזל בהם. לאנשים כמוהו, צפוי להם עונש כואב.
Verse 10
10 מאחוריהם גיהינום, ומעשיהם לא יועילו להם בכלום, ואף לא המגינים אשר לקחו להם זולת אללה. אכן, צפוי להם עונש כבד.
Verse 11
11 זה הוא (הקוראן) מקור הדרכה, אך אלה אשר כפרו באותות ריבונם להם עונש אדיר וכואב.
Verse 12
12 אללה הוא זה אשר הכניע עבורכם את הים, כדי שישוסו בו הספינות על פי פקודתו, וכדי שתבקשו לכם פרנסה בחסדו, וכדי שהודו לו.
Verse 13
13 וזה הוא אשר הכפיף לכם את כל אשר בשמים ובארץ כחסד ממנו, ובזה אותות לאנשים בעלי בינה.
Verse 14
14 אמור לאלה אשר האמינו, לסלוח לאלה אשר אינם מצפים לימי אללה, שבו יגמול אללה לאנשים כראוי להם.
Verse 15
15 העושה טוב מיטיב לעצמו, והעושה רע מזיק לעצמו, ואז אל ריבונכם תושבו.
Verse 16
16 וכבר נתנו לבני ישראל את הספר והחוכמה והנבואה, ופרנסנו אותם במיטב הדברים, והעדפנו אותם על-פני העמים.
Verse 17
17 ונתנו להם הבהרות על כל דבר, ולא נחלקו ביניהם אלא לאחר שהוענקה להם הדעת והתחילו לקנא זה בזה. אכן ריבונך ישפוט ביניהם ביום תחיית-המתים באשר נחלקו בו.
Verse 18
18 ואז עשינו אותך על דרך ”שריעה” (ההלכה) בציווי (ריבונך), לך בעקבותיה ואל תססה אחר תאוות אלה אשר אינם יודעים,
Verse 19
19 כי הם לא יועילו לן בפני אללה בכלום, ואכן המקפחים הם מגינים זה לזה, ואללה הוא מגן היראים.
Verse 20
20 זה, אותות גלויים לבני אדם והדרכה ורחמים לאנשים הבטוחים באמונתם.
Verse 21
21 האם חושבים אלה אשר בחרו ברוע, כי דינם אצלנו כדין אלה אשר האמינו ועשו את הטוב? בחייהם ובמותם הם יהיו שווים זה לזה? אם כן, הם כטועים בשיפוטם.
Verse 22
22 ובוא אללה את השמים ואת הארץ בצדק, וכל נפש תקבל גמול הולם על מעשיה, והם לא יקופחו.
Verse 23
23 ראית את זה אשר הפך את תאוותו לאלוהו? התעהו אללה ביודעין וחתם את אזניו ואת ליבו וכיסה את עיניו. מי יוכל להדריך אותו אל דרך הישר אחרי שאללה התעה אותו? הלא תזכרו?
Verse 24
24 ואמרו: “אין עוד חיים מלבד חיינו בעולם הזה, נמות ונחייה בחיים האלה, ורק הזמן הוא המביא עלינו כליה”. אין הם יודעים דבר על זאת, אכן הם בספק מוחלט.
Verse 25
25 כאשר קוראים בפניהם את אותותינו הבהירים, סברתם לחינם היא: “השיבו את אבותינו המתים לתחייה, אם אכן תדברו צדק”.
Verse 26
26 אמור: “אללה יחיה אתכם ואז ימית אתכם, ואז ישיב אתכם לחיים ביום תחיית-המתים, יום אשר אין ספק לגביו, ואולם ווב האנשים אינם מודעים לכן.
Verse 27
27 ולאללה מלכות השמים והארץ, וביום אשר תקום “השעה” (יום הדין), המתכחשים יהיו הנפסדים.
Verse 28
28 ותראה שכל האנשים יכרעו ברך. כל אומה תקרא אל ספריה: ”היום תתוגמלו על מה שהייתם עושים”
Verse 29
29 זה ספרנו (תיעוד המעשים) שמדבר עליכם בצדק, כי אנו היינו רושמים את כל אשר הייתם עושים.
Verse 30
30 ואולם, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, יכניס אותם ריבונם ברחמיו (אל גן עדן), וזו הזכייה המובהקת.
Verse 31
31 ואילו, אלה אשר כפרו, האם לא נקראו בפניכם אותותיי שלי? אולם אתם התייהרתם והייתם אנשים כופרים מכחשים.
Verse 32
32 וכאשר אמרו לכם, שהבטחת אללה תתקיים ואין ספק בבוא “השעה” (יום הדין), אמרתם: “אין אנו יודעים מה היא ”השעה”, כי לפי דעתנו היא רק דמיון שווא ואין בטוחים אנו בבואה”
Verse 33
33 ואז נתגלו להם מעשיהם הרעים ויקיף אותם אשר היו לועגים לו.
Verse 34
34 אז נאמר להם: “היום נשכח אתכם כמו שאתם שכחתם את המפגש של היום הזה. לכן משכנכם יהיה הגיהינום, ואין מי שיושיע אתכם,
Verse 35
35 משום ששמתם את אותות אללה ללעג, וחיי העולם-הזה התעו אתכם. והיום לא יצאו ממנה ולא יבוקש מהם לרצות (את אללה)
Verse 36
36 לכן، השבח לאללה ריבון השמים וריבון הארץ, ריבון העולמים.
Verse 37
37 ולו הגדולה בשמים ובארץ, והוא העזוז והחכם.
تقدم القراءة