תרגום סורה النّمل בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
1 טא.סין ,אלה אותות הקוראן, והספר המבהיר (והגלוי).
Verse 2
ﭙﭚﭛ
ﭜ
2 מקור הדרכה ובשורה טובה למאמינים,
Verse 3
3 אלה אשר מתמידים בקיום התפילה והנותנים את הזכאת (צדקת חובה) ובעולם הבא (יום הדין) הם אכן בטוחים (בהגעתו).
Verse 4
4 אולם אלה אשר אינם מאמינים בעולם הבא, המעשים הרעים שלהם נראים להם יפים, הם תועים במבוכה,
Verse 5
5 אלה אשר להם העונש הקשה מכול, והם בעולם הבא אכן הם המפסידים הגדולים.
Verse 6
6 ואכן הובא אליך הקוראן מלפני(אללה) החכם היודע הכול.
Verse 7
7 כאשר משה אמר לבני משפחתו: “ראיתי אש אשר על-פיה אביא לכם הודעה, או אביא לכם לפיד אש, כדי שיהיה לכם חם”
Verse 8
8 כאשר בא אליה, נקרא לו ונאמר לו: “יבורך זה אשר באש וזה אשר סביב לה, ויתהלל אללה ריבון העולמים.
Verse 9
ﮥﮦﮧﮨﮩﮪ
ﮫ
9 הוי, משה! אכן, אני הוא אללה העזוז החכם.
Verse 10
10 והשלך את מקלך!” כאשר ראה את המקל זוחל כמו נחש, פנה עורף, ולא חזר. (קרא לו אללה): הוי, משה! אל תפחד, כי לא יפחדו אצלי השליחים,
Verse 11
11 אלא אלה אשר קיפחו, אך שינו ועשו את הטובה אחרי הרעה, הנה אני סלחן רחום.
Verse 12
12 החדר ידך לחזך, והיא תצא לבנה בריאה מבלי רוע (פגע צרעת). זה אחד מתשעה אותות אשר תביאם אל פרעה ובני עמו, כי מופקרים הם.
Verse 13
13 ויהי בבוא אליהם אותותינו הבהירים, אמרו זהו קסם גלוי.
Verse 14
14 הם שללו אותם, אך בתוכם הודו באמתותם, כי היו חוטאים ויהירים. וראה מה היה סוף מפיצי השחיתות.
Verse 15
15 ולדוד ולשלמה הענקנו דעת, והם אמרו: “התודה לאללה אשר ביכר אותנו על פני רבים מעובדיו המאמינים.”
Verse 16
16 וירש שלמה את דוד, ואמר: “הוי, האנשים! לומדנו את שפת הציפורים, וניתן לנו הכול, אכן זוהי הברכה הגלויה”.
Verse 17
17 וקובצו לשלמה כל גייסותיו מן השדים והאדם והעוף, והם מאורגנים ומצייתים.
Verse 18
18 בהגיעם לוואדי הנמלים, אמרה נמלה: “הוי, הנמלים! היכנסו אל כתיבן לבל ירסקו אתכן שלמה וגייסותיו מבלי שישימו לב”.
Verse 19
19 וצחק שלמה למשמע דבריה, ואמר: “ריבוני! למד אותי לשבח אותך על החסד שהענקת לי ולהוריי,, והביאני ברחמיך בין עובדיך הישרים”.
Verse 20
20 אחר-כך ערך מפקד לגייסות העופות ואמר: “למה אין אני רואה את הדוכיפת? האם היא מן הנעדרות?
Verse 21
21 אענישה בחומרה או אזבח אותה או שתגיש לי תירוץ מקובל”
Verse 22
22 לאחר זמן מה הגיעה ואז אמרה: “ידיעתי הקיפה מידע שאינו מוכר לך, והבאתי לך מידע אמין מארץ שבא.
Verse 23
23 הנני מצאתי מלכה השולטת בהם, והוענק לה מכל דבר ולה כס-מלכות אדיר.
Verse 24
24 מצאתי אותה ואת בני עמה סוגדים לשמש מלבד אללה, וקישט להם השטן את מעשיהם (פיתה אותם), ויסירם מדרך הישר, ואין הם מודרכים,
Verse 25
25 כדי שלא יסגדו לאללה המגלה את הנסתר בשמים ובארץ ויודע מה שמסתירים ומה שחושפים,
Verse 26
26 אללה, אין אלוה מלבדו, ריבון כס-המלכות האדיר”.
Verse 27
27 אמר: ״ נחזה (נבדוק), אם דברי הצדק או שקר דיברת.
Verse 28
28 הובילי מכתבי זה חרקי אותו אליהם, ולאחר מכן, זוזי הצידה קצת וראי מה יענו”.
Verse 29
29 אמרה: ״ הוי, אלה השרים! נזרק אליי מכתב מכובד.
Verse 30
30 אכן, הוא משלמה, ובו (כתוב): “
Verse 31
ﮯﮰﮱﯓﯔ
ﯕ
31 אל תתייהרו, ובואו אלי מוסלמים (מתמסרים לאללה)”.
Verse 32
32 אמרה: “הוי, מכובדיי! אבקש את עצתכם בענייני, איני מחליטה בלי שאתייעץ עמכם ותהיו עדים להחלטתי”.
Verse 33
33 אמרו: “אנחנו איתנים, אנשי חיל רב, אך, בידך ההחלטה, אז חשבי מה תצווי אנו נקיים ״.
Verse 34
34 אמרה: “הנה, המלכים בבואם אל עיר ישחיתוה וישפילו את מכובדיה, כי כך מנהגם,
Verse 35
35 והנה, אני שולחת להם מתנה, ואחכה לאשר ישיבו לשליחים”.
Verse 36
36 כאשר הגיע (שליח שבא) אל שלמה, אמר(שלמה): “ברצונכם להוסיף לי כסף? אשר העניק לי אללה טוב מאשר העניק לכם, אך אתם ממתנתכם מרוצים.
Verse 37
37 אליהם, ואנו נביא להם גייסות אשר לא יצליחו לגבור עליהם ונסלקם מארצם ממולדתם נכנעים ומבוזים”.
Verse 38
38 אמר: “הוי, השרים, מי מכם יוביל אליי את כס- מלכותה לפני שהם יגיעו אליי מוסלמים (מתמסרים)?”
Verse 39
39 ואמר שד אמיץ מהשדים (ג'ין): “אני אביא אותו אליך עוד לפני שתקום ממקום מושבך, ואני די חזק ונאמן לבצע זאת”.
Verse 40
40 אז אמר זה הבקי בספר: “אני אובילו אליך לפני שתעצום עין ותפתחנה”. וכאשר שלמה מוצב בסמוך לו, אמר: “זה מחסדו של ריבוני, לבחון האם אכיר לו טובה או אהיה כפוי טובה לו. ומי שיכיר טובה, רק לנפשו יודה, אך, אם יהיה כופר כפוי טובה, הן, ריבוני עשיר (אינו נזקק) נדיב”.
Verse 41
41 ואמר שלמה: “החליפו את צורתו של כס מלכותה, ונראה אם היא יכולה לזהותו או שתהיה מאלה אשר אינם יכולים לעשות כן”.
Verse 42
42 וכאשר באה נאמר לה: “הזה הוא כס-מלכותך?” אמרה: “הוא נראה כמוהו”. (אז נאמר): “לנו ניתנה הדעת לפניה כי היינו מוסלמים (מתמסרים לאללה)”.
Verse 43
43 ואולם מה שעבדה מלבד אללה מנע ממנה (מלעבוד את אללה), הן היא הייתה מעם של כופרים.
Verse 44
44 נאמר לה: “היכנסי אל הארמון”, וכאשר ראתה אותו חשבה שרצפתו מכוסה במים אדירים, על כן גילתה את שוקיה (שלא יירטבו בגדיה). אמר שלמה: “זה ארמון אשר רצפתו מזכוכית”. אמרה: “ריבוני! קיפחתי את עצמי, ועתה אני מוסלמית (מתמסרת) עם שלמה לאללה, ריבון העולמים”.
Verse 45
45 וכבר שלחנו אל בני ת'מוד את אחיהם הנביא צאלח, כדי שיעבדו את אללה, והנה הם נחלקו לשתי קבוצות יריבות.
Verse 46
46 אמר: “הוי, בני עמי! למה זה תבקשו לזרז את בוא הרעה לפני הטובה? ולמה לא תבקשו את סליחת אללה כדי שתזכו ברחמים?”
Verse 47
47 אמרו: “אנו רואים שבאה עלינו הרעה בגללך ובגלל אלה אשר אתך”. והוא אמר: “גורלכם אם רע או טוב עם אללה. כי נתונים אתם למבחן”.
Verse 48
48 והיו בעיר חבורה של תשעה אנשים אשר גרמו לשחיתות בארץ ולא נהגו ביושר.
Verse 49
49 אמרו: “הישבעו (איש לאחיו) באללה, כי נבוא בלילה ונרצח אותו (את צאלח) ואת בני ביתו, ואחר כך נגיד לאחראי לנקמתו: לא ראינו כיצד נרצחו בני ביתו, ואנו דוברי צדק ״.
Verse 50
50 אז הם תכננו מזימה, אך גם אנו רקמנו מזימה, והם לא היו מודעים לכך.
Verse 51
51 והתבונן איך הייתה אחרית מזימתם. הנה אנחנו הכחדנו אותם ואת בני עמם יחדיו.
Verse 52
52 הנה אלה בתיהם שוממים באשר קיפחו. אכן בזה אות לאנשים בעלי בינה.
Verse 53
ﯗﯘﯙﯚﯛ
ﯜ
53 וחילצנו את אלה אשר האמינו והיו יראים (את אללה).
Verse 54
54 ולוט (הנביא), כאשר אמר אל בני עמו: “האם בצדק תעשו את התועבה הזאת למרות שאתם רואים ויודעים כי תועבה היא?
Verse 55
55 האם בצדק תבואו אל הגברים בתאווה במקום הנשים? אכן, אנשים בורים וסבלים אתם!”.
Verse 56
56 ולא הייתה תשובה מבני עמו, מלבד שאמרו: “גרשו את משפחת לוט מעירכם כי הם אנשים מיטהרים”.
Verse 57
57, ואז חילצנו אותו ואת משפחתו, מלבד אשתו (המרגלת) אשר פסקנו כי תהיה בין המוכחדים.
Verse 58
58 והורדנו עליהם גשם של אבנים, וכה רע היה הגשם אשר בו הומטרו אלה שהתרינו בהם!
Verse 59
59 אמור (מוחמד): “התודה לאללה, ושלום על עובדיו אשר בחר, האם אללה טוב יותר או שמא טובים יותר האלילים אשר לו משתפים אתו?
Verse 60
60 האם לא הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ ומוריד לכם מים מן השמים ועל-ידיהם צומחים גנים מפוארים עם עצים שלא יעלה בידכם להצמיח? היש עוד אלוה עם אללה? לא ולא, אך הם סוטים ומשתפים אתו אלילים לאחרים.
Verse 61
61 הוא אשר קבע את הארץ כבסיס לכם וקבע בה נהרות, ושת בה הרים איתני בסיס, וקבע חיץ בין שני הימים (הים המלוח והים המתוק)? וכי יש אלוה מלבד אללה? אך, רובם אינם יודעים.
Verse 62
62 הוא אשר שש לחלץ את האדם המבקש את עזרתו בשעת צרה ויבטל את האסון ומוריש לכם את הארץ? היש עוד אלוה עם אללה? כל כך מעט אתם נזכרים.
Verse 63
63 הוא אשר מכוון אתכם באפלת היבשה והים, והמעביר את הרוחות להעיד על הגעת רחמיו (הגשם)? היש עוד אלוה זולת אללה? נעלה אללה מעל אשר הם משתפים.
Verse 64
64 הוא אשר ברא את הבריאה הראשונה (אדם ושושלתו), ולאחר מכן ייצור אותה מחדש (ביום הדין) והמכלכלכם מהשמיים והארץ היש עוד אלוה זולת אללה? אמור: ”הציגו את הוכחתכם אם צודקים אתם”.
Verse 65
65 אמור: “אלה אשר בשמים ובארץ אינם יודעים את החבוי, מלבד אללה. ואינם יודעים מתי יושבו לחיות (ביום הדין),
Verse 66
66 הכופרים) יוכלו להעלות בדעתם מהו העולם הבא (כשיראו זאת בעיניהם ביום הדין), לאחר שהיו מטילים בו ספק (בחייהם) והיו כמו עיוורים מראייתו (העולם הבא).
Verse 67
67 ואמרו אלה אשר כפרו: “האם אחרי היותנו לעפר וגם אבותינו, האמנם נוצא (חיים מקברינו)?
Verse 68
68 כבר לנו ולאבותינו לפני כן, כל זה הוא רק סיפורי בדיה עתיקות”.
Verse 69
69 אמור: “טעו ונודו בארץ והתבוננו מה עלה בגורל הכופרים המכחשים ״
Verse 70
70 אל תחוש יגון בגללם ואל תרגיש במצוקה מאשר יזממו.
Verse 71
71 הם אומרים: “אם אתם צודקים, אז מתי תתממש הבטחת העונש הזאת?”
Verse 72
72 אמור: “אפשר שבמהרה יגיע חלק ממה שאתם מזרזים.”
Verse 73
73 הן, ריבונך הוא שופע מחסדיו על האנשים, אך, רובם לא יודו.
Verse 74
74 ואכן ריבונך יודע את אשר יסתירו בתוכם ואת אשר יחשפו.
Verse 75
75 אין דבר נסתר בשמים ובארץ בספר בהיר (אצל אללה).
Verse 76
76 הן, הקוראן הזה אשר מביא (את הצדק) לבני ישראל על רוב העניינים שהיו חלוקים סביבם,
Verse 77
ﭑﭒﭓﭔ
ﭕ
77 והן, הוא הדרכה ורחמים למאמינים.
Verse 78
78 הן, ריבונך יפסוק ביניהם בגזר דינו הצודק, והוא העזוז היודע כול
Verse 79
79 לכן, הסתמך על אללה, אכן אתה על דרך הצדק הבהיר.
Verse 80
80 הן, אינך מסוגל להשמיע את המתים ולא להשמיע את החירשים את התפילה, אם ויסתובבו נמלטים.
Verse 81
81 ולא תוכל להכווין לאמונה את העיוורים מתעייתם. רק את המאמינים באותותינו יעלה בידך להשמיע, שכן, הם מוסלמים (מתמסרים לאללה).
Verse 82
82 וביום שיוכרע דינם, נביא להם חיה מן האדמה, והיא תאמר להם כי האנשים לא היו בטוחים בצדקת אותותינו.
Verse 83
83 וביום ההוא נקבץ מכל אומה חלק מאלה שהתכחשו לאותותינו, הם יקובצו (לדיו),
Verse 84
84 כשבאו, אמר (אללה): “האם כיחשתם באותותיי ללא הבנת פשרם? או מה חתרתם להשיג במעשיכם?”.
Verse 85
85 אז יתרחש האירוע (העונש) שנפסק נגדם, באשר קיפחו, והם לא יאמרו דבר.
Verse 86
86 האם לא יחזו, כי אנו קבענו את הלילה למרגוע, ואת היום עם אור למחייה? אכן, באלה אותות לאנשים המאמינים.
Verse 87
87 וביום שבו תישמע התקיעה בשופר, יהיה בחרדה כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, מלבד אלה אשר ירצה אללה לחוס עליהם. וכולם יבואו אליו בכניעה מוחלטת.
Verse 88
88 ואתה רואה את ההרים וחושב כי הם דוממים ללא תנועה, אך הם עוברים ונעים כמו העננים, כך יעשה אללה אשר קבע את כל הדברים בתחכום, כי הוא ידיעתו מקיפה את מעשיכם.
Verse 89
89 מי שעושה מעשה טוב , יקבל גמול טוב יותר, והוא יהיה בבטחה מחרדה באותו יום (הדיו).
Verse 90
90 ומי שעושה רע, ייזרקו על פניהם אל אש הגיהינום, ורק במעשיכם יינתן לכם השכר.
Verse 91
91 הן, נצטוויתי לעבוד את ריבון העיר הזאת אשר אותה אללה קידש, ולו שייך כל דבר. ונצטוויתי להיות מן המוסלמים (המתמסרים לאללה),
Verse 92
92 ולקרוא את הקוראן. כל מודרך, רק לטובת עצמו הוא מודרך, ולכל תועה, אמור: “אכן, אני רק מאלה המתרים בכם”.
Verse 93
93 ואמור: ״ השבח לאללה. הוא יגלה לכם את אותותיו, והבחינו בהם. וריבונך אינו מתעלם מכל אשר תעשו.
تقدم القراءة