תרגום סורה الحج בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
1 הוי, האנשים! יראו מריבונכם, כי רעידת השעה (יום הדין) היא דבר אדיר!
Verse 2
2 ביום ההוא תיבהל כל אם מיניקה אשר הניקה, וכל אישה הרה תפיל את עוברה, ותראה את האנשים שיכורים, אך אינם שיכורים, אבל עונש אללה קשה.
Verse 3
3 יש אנשים המתנצחים על אללה בלי דעת, והולכים אחרי כל שטן מתמרד,
Verse 4
4 עליו נכתב כי כל הלוקח אותו לאדון, הוא יתעה אותו ויוביל אל עונשה של אש הגיהינום.
5 הוי, האנשים! אם יש לכם ספקות בדבר תחיית-המתים, הרי אנו בראנו אתכם מעפר, אחר כך מטיפה, אחר כך מדם מעובה, אחר כך מחתיכת בשר, בין אם מוגמרת ובין אם לא, כדי להבהיר לכם. נשאיר ברחם את מה שנרצה עד למועד קבוע. אחר-כך אנו מוציאים אתכם תינוקות, ואתם גדלים ומתבגרים וחיים עד המוות, וחלק מגיע לגיל (הזיקנה) האומלל, אשר בו לא יכיר עוד את אשר הכיר לפני כן. ואתה רואה את האדמה בלי סימן חיים. אך, כשנוריד עליה מים היא תתחיל לנוע ולגדול והצמיח מכל סוג(צמחים) מלבב.
Verse 6
6 זה, משום שאללה הוא הצדק, והוא מחייה המתים, והוא כול-יכול,
Verse 7
7 אין כל ספק שהשעה בוא תבוא, ואללה יחיה את אלה שבקברים.
Verse 8
8 יש בין האנשים מי שמתווכח על אללה בלי דעת, בלי הדרכה, ובלי ספר אשר מאיר את הדרך,
Verse 9
9 והוא מושך בכתפיו בגאווה כדי להתעות אנשים מהשביל של אללה. לאדם כזה צפויה בושה בעולם הזה, וביום תחיית-המתים ניתן לו לטעום את עונש השריפה בגיהינום.
Verse 10
10 זה, (כעונש) על מה שעשו ידיך בעבר. ושאללה אינו מקפח את עבדיו.
Verse 11
11 ויש מן האנשים כאלה העובדים את אללה בספקות, אם יבוא לו טוב , הוא בוטח בו, אך אם יועמד בניסיון, הוא ייטוש את אמונתו. יאבד את העולם הזה ואת העולם הבא, וזהו אובדן מוחלט.
Verse 12
12 הוא קורא, במקום לאללה, למה שלא יועיל לו ולא יזיק לו. זו התעייה המוחלטת.
Verse 13
13 הוא פונה בתפילה אל מי שנזקו קרוב יותר מתועלתו, מה נורא האדון ומה נורא החבר.
Verse 14
14 אללה יכניס את אלה אשר האמינו ועושי הטוב אל גני עדן שנהרות זורמים מתחתיהם. אללה עושה מה שהוא רואה לנכון.
Verse 15
15 כל מי שחושב שאללה לא יעזור לו בעולם הזה ובעולם הבא, יוכל לנסות לעלות אליו בכל אמצעי אל השמים, וינסה למנוע מאללה לעזור לו, ויראה אם מאמצו ימוטט את צערו.
Verse 16
16 כך הורדנו אותו עם אותות ברורים. ואללה ידריך את מי שירצה.
Verse 17
17 הן, אלה אשר האמינו, ואלה אשר התייהדו, וא- צאבאין (מממלכת שבא), והנוצרים, והאמגושים, והמשתפים, יפסוק אללה ביניהם ביום תחיית-המתים. הן אללה עד לכל דבר.
Verse 18
18 האם אינך רואה כי לאללה משתחווים כל אלה שבשמיים ובארץ, השמש, הירח, הכוכבים, ההרים, העצים, החיות, ורבים מבני האדם? לכן, רבים מבני האדם ראויים ובצדק להענשה וכל אשר ישפילו אללה, לא יזכה לכבוד מאיש. כי אללה יעשה מה שרואה לנכון.
Verse 19
19 הנה, שני יריבים רבו ביניהם אודות ריבונם: ואלה אשר כפרו, להם נחתכו בגדי אש, ועל ראשם שופכים מים רותחים,
Verse 20
ﮱﯓﯔﯕﯖﯗ
ﯘ
20 אשר ימיסו את אשר בקרבם ועורם,
Verse 21
ﯙﯚﯛﯜ
ﯝ
21 והוכנו למענם מוטות ברזל,
Verse 22
22 כאשר ינסו לצאת ממנה (מהאש) מחמת הייסורים, יושבו אל תוכה. (ויאמר להם): “טעמו את עונש השריפה”.
Verse 23
23 אללה יכניס את אלה אשר האמינו ועושי הטוב אל גני עדן שנהרות זורמים מתחתיהם. שם יקושטו בצמידים של זהב ובפנינים ושם ילבשו בגדי משי טהורים,
Verse 24
24 מפני שהם הודרכו ליפי הדיבור, ומפני שהם הודרכו בדרכו המבורכת של אללה.
Verse 25
25 אלה אשר כפרו ומונעים אנשים מהליכה בשביל של אללה ומנעו אנשים מלבקר במסגד אלחראם (הכעבה) אשר עשינו אותו מקום עבודה לבני האדם, למקומיים ולעוברי אורח. וכל מי שמחללו במעשי כפירה בגורמו עוול בגבולותיו, אנו ניתן לו לטעום עונש כואב.
Verse 26
26 (וזכור) כאשר הראינו לאברהם את מקום הבית וציווינו אותו: “אל תשתף בעבודתי דבר, וטהר את ביתי למען המקיפים אותו והעומדים בתפילה והכורעים והסוגרים,
Verse 27
27 וקרא לכל האנשים לעלייה לרגל, והם יבואו אליך בהליכה וברכיבה על כל בהמה כחושה, מכל נתיב נידח,
Verse 28
28 למען יפיקו תועלת לעצמם, ויזכירו את שם אללה בימים קבועים בהקריבם בהמות ממה שהענקנו להם. אכלו מהן והאכילו את העני האומלל.
Verse 29
29 לאחר מכן, יטהרו את גופם, ויקיימו את נדריהם, ויקיפו את הבית העתיק (אלכעבה),
Verse 30
30 כך יהיה, וכל המאדיר את מה שקידש אללה, זה ייטב לו אצל ריבונו. כל המקנה מורשה לכם לאכילה, מלבד מה ששמם בפניכם נאמר לכם (בקוראן). רחקו מטומאת האלילים, והימנעו מדברי שקר.
Verse 31
31 התמסרו לאללה ואל תשתפו בעבודתו, כי מי שמשתף (אליל) עם אללה דומה למי שנופל מן השמים עת עופות חוטפים אותו, או נושאת אותו הרוח למקום מרוחק.
Verse 32
32 ואולם, כל המוקיר את טקסי אללה מחזק את יראת אללה בלבבות.
Verse 33
33 יש לכם תועלת בהן (מתנות החג') רק לזמן מסוים, לאחר מכן, מקומן בבית העתיק (אלכעבה).
Verse 34
34 קבענו לכל אומה טקס להזכרת שם אללה על הקורבנות מבהמות המקנה שהעניק להם, אולם אלוהכם הוא אל אחד, לו התמסרו. ובשר טובות לנכנעים (המוסלמים),
Verse 35
35 אלו, אשר בהזכרת אללה, ירעד ליבם, והנושאים בסבלנות כל צרה אשר פוגעת בהם, והמקיימים את התפילות, התורמים ממה שהענקנו להם.
Verse 36
36 ועשינו לכם את הקרבת הבהמות כסקס מטקסי אללה, ומהן הפיקו תועלת, על כן הזכירו את שם אללה בעת שחיטתן, בעוד(שלוש) רגליהן קשורות, וכאשר ייפלו על צדן, אכלו מבשרן והאכילו את העני ואת הקבצן. כך הכנענו אותן לכם, למען תכירו טובה.
Verse 37
37 בשרן ודמן לא יגיעו אל אללה, אלא רק יראתכם היא שתגיע אליו. כך הכניע אותן לכם למען תפארו את אללה על כי הדריך אתכם. בשר טובות לעושי הטוב.
Verse 38
38 הן, אללה מגן על אלה אשר האמינו. הן, אללה אינו אוהב כל בוגד וכופר מושבע.
Verse 39
39 מורשה לאלה אשר נלחמים כי הם קופחו (להגן על עצמם), כי רק לאללה היכולת לתת להם את הניצחון,
Verse 40
40 אלה אשר גורשו מבתיהם ללא הצדקה, רק על שום שאמרו: “ריבוננו הוא אללה”. לולא הדף אללה את האנשים, אלה בידי אלה, היו נהרסים: כנסיות, מנזרים, בתי-תפילה ומסגדים, אשר מרבים להזכיר בהם את שם אללה. אללה יסייע לאלה המסייעים לדת של אללה, כי אללה חזק ועזוז.
Verse 41
41 אלה, אשר אם נחזקם בארץ, יתפללו, וייתנו זכאת (צדקת חובה), יצוו לקיים את המקובל ויאסרו את המגונה. סוף כל דבר לשוב אל אללה.
Verse 42
42 אם יתכחשו לך, הרי לפניהם התכחשו גם עמי נוח ועאד והימור,
Verse 43
ﮡﮢﮣﮤ
ﮥ
43 ובני עמו של אברהם, ובני עמו של (הנביא) לוט,
Verse 44
44 ואנשי מדיין, וגם למשה התכחשו, אך אני (אללה) נתתי שהות לכופרים, ואולם לבסוף הענשתי
Verse 45
אותם, וקשה היה העונש.
Verse 46
45 וכמה ערים חוטאות החרבנו, והנה הן עומדות שוממות, וכמה בארות וארמונות גבוהים ומוזנחים. 46 האם לא שוטטו (הכופרים) בארץ והאם לא היה להם לב להבין, או אוזניים לשמוע? לא רק העיניים עיוורות, כי אם גם הלבבות שבחזות.
Verse 47
47 הם מאיצים בך לזרז את עונשם. ולא יפר אללה את הבטחתו, ואולם יום אחד אצל ריבונך כאלף שנה לפי הספירה שלכם.
Verse 48
48 וכמה ערים אשר נתתי להן שהות בעודן מקפחות, ואולם לבסוף לקחתי(השמדתי) אותן. סוף כולם לשוב אליי.
Verse 49
49 אמור: “הוי, האנשים! אני נשלחתי לכם כמזהיר ברורות,
Verse 50
50 ולאלה אשר האמינו ועשו את הטוב, להם סליחה ופרנסה טובה,
Verse 51
51 ואלה אשר התאמצו בהתנגדות לאותותינו, הם אלה שוכני הגיהינום.
Verse 52
52 לא היה שליח או נביא ששלחנו לפניך, אם קיווה, היה השטן מנסה להתערב במחשבתו, אך אללה מבטל את התערבות השטן ומשליט את אותותיו. כי אללה היודע והחכם.
Verse 53
53 הוא עושה את אשר השטן הגניב כמבחן לאלה שיש כפירה בלבבם, ואלה אשר ליבם קשה. אכן, המקפחים בתוך מחלקת רחוקה (מדרך הצדק).
Verse 54
54 למען יידעו אלה שהדעת ניתנה להם כי הוא (הקוראן) הצדק מעם ריבונך, ולכן, יאמינו בו, ולבבותיהם ייכנעו לו, כי אללה מדריך את אלה אשר האמינו בו לדרך הישר.
Verse 55
55 ואולם, אלה אשר כפרו, לא יחדלו להטיל בו(בקוראן) ספק, עד אשר תבוא אליהם השעה (יום הדין) לפתע או העונש של היום חסר- התקווה.
Verse 56
56 המלכות ביום ההוא לאללה, אשר ישפוט ביניהם. ואלה אשר האמינו ועשו את הטוב יוכנסו לגני עדן,
Verse 57
57 ואלה אשר כפרו ומכחישים את אותותינו, להם שמור עונש משפיל
Verse 58
58 ואלה אשר היגרו למען אללה ונהרגו או מתו, להם יעניק אללה פרנסה טובה בשפע, כי אללה הוא הטוב שבמפרנסים.
Verse 59
59 הוא יכניסם אל מקום אשר ישביע את רצונם, כי אללה היודע והסבלן.
Verse 60
60 זאת, כל אחד אשר גמל ועשה כפי שעשו לו (אויביו), אך התנכלו לו, אללה יסייע לו, כי אללה המוחל והסולת.
Verse 61
61 זאת, כי אללה ממזג את הלילה לתוך היום, וממזג את היום לתוך הלילה, ואללה הכול שומע והכול רואה.
Verse 62
62 זאת, כי אללה הוא הצדק, וזה אשר קוראים אליו מלבדו הוא הבל, כי אללה הוא העליון והגדול.
Verse 63
63 הלא תראה, כי אללה מוריד מן השמים מים, וכך הופכת האדמה לירוקה ? אכן, אללה החומל והבקי.
Verse 64
64 לו כל אשר בשמיים ואשר בארץ, ואכן אללה העשיר (אינו נזקק) המהולל.
Verse 65
65 הלא תראה כי אללה נתן לכם שליטה בכל אשר בארץ והאוניות השטות בים ברשותו? וכן, הוא מחזיק בשמים לבל ייפלו על הארץ בלי רשותו? אללה החומל והרחום.
Verse 66
66 והוא אשר העניק לכם חיים והוא אשר ימית אתכם ושוב יחיה אתכם. אולם האדם כפוי טובה.
Verse 67
67 קבענו לכל אומה סדרי עבודת אללה שלפיהם הם נוהגים, ולכן אל תרשה להם להתנצח בעניינים אלה, וקרא להם לעבוד את ריבונך, כי אתה הולך בדרך הישר.
Verse 68
68 ואם יתווכחו אתך, אמור: “אללה מיטיב לדעת את אשר תעשו”.
Verse 69
69 אללה ישפוט בינכם ביום תחיית-המתים בכל אשר אתם נחלקים בו.
Verse 70
70 הלא תדע כי אללה יודע את כל אשר בשמים ובארץ ושכל זה רשום בספר? ואין קל מזה לאללה.
Verse 71
71 אך, הם עובדים מלבד אללה את אשר הוא לא הוריד לו כל הוכחה, ואשר הם אינם יודעים דבר עליהם. ואין מושיע למקפחים.
Verse 72
72 כאשר קוראים בפניהם את אותותינו הגלויים, תכיר בפני אלה אשר כפרו את התנכרותם והם כעומדים להתנפל על הקוראים בפניהם את אותותינו. אמור להם: ״ האם אגלה לכם מה גרוע מזה? אש (הגיהינום) אשר הבטיח אללה לכופרים ומר יהיה הגורל!”.
Verse 73
73 הוי, האנשים! הנה ניתן(לכם) משל, אז הקשיבו לו. אכן, אלה אשר אתם קוראים להם מלבד אללה לא יוכלו ליצור זבוב, אף אם יתכנסו כולם לשם כך. אם הזבוב יגזול מהם דבר-מה לא יוכלו לחלצו ממנו. חלש הרודף והנרדף.
Verse 74
74 ולא העריכו את אללה נכון. אכן אללה חזק ועזוז.
Verse 75
75 אללה בוחר שליחים מקרב המלאכים ומקרב האנשים. אכן, אללה הכול שומע והכול רואה.
Verse 76
76 (הוא) יודע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם, ואל אללה יושבו כל הדברים.
Verse 77
77 הוי, אלה אשר האמינו! כרעו וסגדו ועבדו את ריבונכם ועשו את הטוב למען תצליחו.
78 והתאמצו לשם אללה כנדרש, (כי) הוא בחר בכם ולא הטיל עליכם כל מעמסה בדת, בדרך אברהם אביכם. כבר, לפנים, הוא כינה אתכם “המוסלמים” (המתמסרים לאללה), וגם בזה (הקוראן), למען יעיד עליכם השליח (מוחמד), ואתם תעידו על האנשים, לכן, קיימו את התפילה ותנו זכאת (צדקת חובה) ובקשו מחסה באללה, הוא אדונכם, מה טוב האדון ומה טוב המושיע.
تقدم القراءة