תרגום סורה الإسراء בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
1 ישתבח (אללה) זה אשר נשא את עבדו(מוחמד) בלילה מן המסגד אלחראם (הכעבה) אל מסגד אל אקצא אשר בירכנו את סביבותיו, כדי שנראה לו חלק מאותותינו. והוא אכן הכול שומע והכול רואה.
Verse 2
2 אנחנו נתנו למשה את הספר ועשינו אותו כמדריך לבני ישראל (לאמור): “אל תיקחו אף אחד מלבדי אשר תסמכו עליו,
Verse 3
3 צאצאי אלה אשר נשאנו עם נוח. הוא (נוח) אכן היה עבד אשר מכיר טובה.
Verse 4
4 הזהרנו את בני ישראל בספר: “פעמיים תרבו שחיתות בארץ. ותגיעו לגדלות רבה.”
Verse 5
5 ובהגיע מועד הפעם הראשונה, שילחנו בכם את עבדינו, אנשי עוז קשוחים, שישלטו במשכנות וכך תקוים ההבטחה.
Verse 6
6 ואז, החזרנו לכם את השלטון והענקנו לכם רכוש ובנים ויותר והרכינו את כוחכם.
Verse 7
7 אם תעשו טוב תיטיבו לעצמכם, אך אם תעשו את הרע, לעצמכם תרעו. כאשר יבוא מועד (הפעם) האחרונה,, וישפילו את פניכם, וייכנסו אל המסגד, כמו שנכנסו אליו בפעם הראשונה, כדי שיחריבו את כל אשר עלה (מאז)
Verse 8
8 אולי ירחם עליכם ריבונכם, אך אם תשובו(לעשות את הרע) נשוב (בענישה), כי עשינו את הגיהינום במכלאה מתמדת לכופרים.
Verse 9
9 אכן הקוראן הזה מדריך אל מה שנכון וישר והוא מבשר למאמינים אלה אשר עושים את הטוב כי להם גמול גדול.
Verse 10
10 אך לאלה אשר לא יאמינו בעולם-הבא הועדנו להם עונש כואב.
Verse 11
11 האדם ממשיך לבקש את הרע כשם שהוא מבקש את הטוב. אכן, האדם הוא חסר סבלנות.
Verse 12
12 ועשינו את הלילה והיום כשני אותות: את הלילה החשבנו כסימן, ואת היום הארנו כסימן, כדי שתבקשו לכם חסד מעם ריבונכם, ולמען תדעו את מניין השנים והחשבון (של החודשים והימים), וכל דבר ביארנו במפורש.
Verse 13
13 וכל אחד מהאנשים אחראי למעשיו בעולם הזה, וביום תחיית-המתים נוציא לו ספר אשר ימצא אותו פרוש (עם פירוט של כל מעשיו)
Verse 14
14 “קרא את ספרך (ובו רשימת מעשיך) דייך בעצמך היום אשר תתחשבן עמך ״.
Verse 15
15 כל המישיר לכת, רק לטובתו יישיר לכת, וההולך בדרך השגויה, רק את עצמו יתעה, כי לא תישא נפש את משא זולתה. ואנחנו גם לא נעניש עד שאנחנו מביאים שליח (אשר יזהיר).
Verse 16
16 וכאשר נחליט להכחיד עיר, נצווה את בניה העשירים שסופי השפע (להאמין באללה ולציית לו), (ואולם לא יצייתו) ויסטו מדרך המוסר, ואז יתקיים גזר-הדין בצדק, ונשמידה מהיסוד.
Verse 17
17 מה רבים הדורות אשר הכחדנו לאחר דורו של נוח, ודייך בריבונך אשר בקי בכול ורואה את כול חטאי עבדיו
Verse 18
18 מי שהיה רוצה בחיי העולם החולף, נעניק וניתן מה שנרצה למי שנרצה, ואחר-כך ניתן לו את גיהינום, ובו ייצלה מושפל ומנודה.
Verse 19
19 וכל החפץ בעולם הבא ועושה למענו בהיותו מאמין, מעשיהם של כל אלה יזכו לתודה.
Verse 20
20 לכולם, לאלה (הכופרים) ולאלה (המאמינים), נעניק את השפע של ריבונך, כי השפע של ריבונך אינו מוגבל.
Verse 21
21 ראה כיצד העדפנו אחדים מהם על האחרים (בעולם הזה), אולם בעולם-הבא הדרגות (למאמינים עושי הטוב) גבוהות יותר, וההעדפה רבה יותר.
Verse 22
22 אל תיקח לך אל אחר עם אללה, למען לא תהיה מושפל ומנודה.
Verse 23
23 ריבונך ציווה שלא תעבדו זולתו וגמלו חסד להורים. אם יגיעו האחד מהם או שניהם לגיל הזיקנה, אל תקצר רוחך ואל תגער בהם. דבר עמם בכבוד,
Verse 24
24 והתנהג איתם בענווה ורחמים, ואמור לי ריבוני! רחם עליהם כפי שהם ריחמו עלי בגדלם אותי כשהייתי קטן”.
Verse 25
25 ריבונכם יודע את כל מה שבנפשותיכם. אם אתם הולכים בדרך הישר, הן הוא מרבה לסלוח לאלה שמרבים לפנות אליו.
Verse 26
26 תן לקרוב המשפחה את החלק המגיע לו מן הצדקה, למסכן ולעובר האורח, אך אל תהיה בזבזן,
Verse 27
27 אכן הבזבזנים הם באחווה עם השטנים, והיה השטן בריבונו כופר
Verse 28
28 ואם אין ביכולתך לעזור להם, בעודך ממתין לרחמי ריבונך, דבר אליהם בעדינות.
Verse 29
29 אל תכבול (תקמץ) את ידך אל צווארך (מקמצנות) ואל תושיט אותה ללא הגבלה (בבזבזנות), למען לא תישאר במחסור ותהיה בחרטה.
Verse 30
30 אכן ריבונך שולח פרנסה בשפע או בדלילות לאשר ירצה, כי הוא מכיר היטב את עבדיו ורואה את מעשיהם.
Verse 31
31 לעולם אל תהרגו את ילדיכם בגלל הסיכוי לעוני, כי אנו נפרנס אותם ואתכם, והריגתם היא חטא עצום.
Verse 32
32 אל תתקרבו אל הזנות, כי תועבה גדולה היא וכמה רעה הדרך.
Verse 33
33 ואל תהרגו את הנפש אשר אסר אללה, אלא אך ורק בצדק. וכל הנרצח בחוסר צדק, אנחנו נותנים ליורשים שלו לדרוש תגמול, אך אל הפריזו בפעולת התגמול, כי יעזור לו (אללה).
Verse 34
34 ואל תתקרבו אל נכסי היתום אלא בצורה הוגנת, עד שיגיע לבגרותו. וקיימו באחריות כל התחייבות, כי על ההתחייבות יש לתת את הדין ביום הדין.
Verse 35
35 וכשאתם מודדים ושוקלים השלימו את המידה ושיקלו במאזני-צדק. טוב הדבר ועדיף יותר (לכולם).
Verse 36
36 ואל תלך אחרי דבר שאינך יודע בוודאות, מפני שהשמיעה, הראייה והמחשבה - כל אלה ייתנו (על בעליהם) את הדין.
Verse 37
37 ואל תתהלך ביהירות על פני האדמה, כי לא תבקע את האדמה ומעולם לא תגיע (בקומתך) אל גובה ההרים,
Verse 38
38 כל זה היה רע ושנוא אצל ריבונך
Verse 39
39 זה הוא חלק מן החכמה אשר ריבונך גילה לך. אל תעשה לך אלוה אחר מלבד אללה, פן תושלך אל הגיהינום מגונה ומנודה.
Verse 40
40 האם אתם חושבים שריבונכם נתן לכם בנים, ולעצמו לקח בנות מבין המלאכים? דבר חמור אומרים אתם.
Verse 41
41 וכבר ביארנו את הצדק בקוראן הזה בכל מיני דרכים כדי שהם יזבח, (ואולם כל זה) לא הוסיף להם אלא סלידה.
Verse 42
42 אמור: “אילו היו עוד אלים מלבד אללה, כפי שאומרים, כי אז ודאי היו רוצים לעצמם נתיב אל האדון של כס- המלכות”.
Verse 43
ﮋﮌﮍﮎﮏﮐ
ﮑ
43 ישתבח ויתעלה מעל כל אשר הם אומרים.
Verse 44
44 שבעת הרקיעים, הארץ וכל שוכניהם משבחים אותו, ואין דבר אשר אינו משבח ומהלל אותו, ואולם אתם אינכם מבינים את תשבחותיהם. אך סבלן הוא וסלחן.
Verse 45
45 וכאשר אתה קורא את הקוראן, נציב חיץ בינך לבין אלה אשר אינם מאמינים בעולם הבא.
Verse 46
46 ועל לבבותיהם שמנו חותם, לבל יבינו אותו (את הקוראן), ואת אזניהם (שמיעתם) הכבדנו. וכאשר אתה מזכיר בקוראן את ריבונך לבדו, פונים לך הכופרים עורף בתיעוב.
Verse 47
47 אנחנו יודעים היטב מה הם רוצים לשמוע כאשר הם מקשיבים לך, ומה הם אומרים בהתלחשות הסודית ביניהם, ומתי אומרים המקפחים: “אתם הולכים אחרי אדם אחוז כישוף”.
Verse 48
48 ראה למה המשילו אותך, וזה מפני שהם תעו ולא יוכלו למצוא את הדרך.
Verse 49
49 והם אמרו: “האם לאחר שנהיה עצמות ושיירי- גוף נקום לתחייה כבריאה חדשה?”
Verse 50
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
50 אמור: “(אפילו אם) תהיו אבנים או ברזל,
Verse 51
51 או בריאה שאין ביכולתכם אפילו לחשוב עליה.” הם יאמרו: “מי יחזיר אותנו לחיים?” אמור: “זה אשר ברא אתכם בפעם הראשונה”, אז הם ינידו בראשיהם ויאמרו: “מתי הוא?” אמור להם:״ אולי יהיה בקרוב ״.
Verse 52
52 ביום שיקרא לכם, ואתם תענו לקריאתו (ותקומו מקבריכם) ותשבחו אותו, ותחשבו כי הייתם מעט זמן.
Verse 53
53 ואמור לעבדיי שידברו רק את מה שיותר טוב, כי השטן יכניס פירוד ושנאה ביניהם כי השטן תמיד לאנשים אויב גלוי.
Verse 54
54 ריבונכם מכיר אתכם היטב, ואם הוא ירצה הוא ירחם עליכם, ואם הוא ירצה הוא יעניש אתכם, ואנו לא שלחנו אותך כשומר שלהם.
Verse 55
55 וריבונך יודע היטב את כל אשר בשמיים ובארץ. וכבר נתנו לחלק מהנביאים יותר מאשר נתנו לאחרים. ולדוד נתנו את הזובור.
Verse 56
56 אמור: “קראו לאלה אשר טענתם שהם קיימים מלבד אללה לעזרה, הם לא יוכלו להסיר כל צרה מכם ולא יוכלו להמיט אותה על אויבכם”.
Verse 57
57 אלה אשר אליהם מתפללים (עובדי האלילים) בעצמם מבקשים להתקרב אל ריבונם, ומתחרים ביניהם, מי מהם קרוב יותר, ומבקשים את רחמיו, ומפחדים מעונשו. אכן, יש להיזהר מעונש ריבונך.
Verse 58
58 אין עיר חוטאת שלא נשמיד לפני יום תחיית-המתים, או נעניש אותה עונש קשה. וזה היה רשום בספר (אצל אללה)
Verse 59
59 שום דבר לא מנע מאתנו לשלוח אותות, מלבד התכחשו להם הדורות הקדומים. וכבר נתנו לבני שבט ת'מוד את הנאקה כאות ברור וגלוי לעין, אך הם קיפחו אותה, ואין אנו שולחים אותות אלא לשם אזהרה והפחדה.
Verse 60
60 כבר אמרנו לך כי ריבונך מקיף את כל האנשים. לא עשינו את מה שהראינו לך(במסע הלילי) אלא כדי לבחון את האנשים, וכך גם את העץ הארור אשר בקוראן. אנו מפחידים אותם, אך הדבר אינו מוסיף אלא תעייה גדולה.
Verse 61
61 וכאשר אמרנו למלאכים: “סגדו לאדם”, הם סגדו, ורק השטן אמר: “האם אסגוד למי שבראת מעפר?”
Verse 62
62 אמר: “אתה רואה את היצור הזה אשר רוממת מעליי? אם תיתן לי הזדמנות עד יום תחיית-המתים, אלכוד ברשתי את זרעו(ואשלוט בו) פרט למעטים מהם”.
Verse 63
63 אמר: “לך והשתדל! אתה וכל אלה שיילכו אחריך תקבלו את עונשכם המלא בגיהינום.
Verse 64
64 נסה להסית מהם כמה שתוכל, והזעק עליהם את פרשיך וחייליך, והשתתף ברכושם ובילדיהם, ותן להם הכסתות, והשטן לא יבטיח להם דבר זולת פיתוי כוזב.
Verse 65
65 ואולם על עבדיי לא תהיה לך כל שליטה, כי ריבונך דיו כשומר עליהם”.
Verse 66
66 ריבונכם הוא אשר מושיט למענכם את האוניות בים, כדי שתבקשו לכם פרנסה מחסדו. הוא תמיד היה כלפיכם רחום.
Verse 67
67 ואם תפגע בכם צרה בים, אתם תשכחו את כל אלה אשר עבדתם זולתו, ורק היזכרו באללה לבדו להציל אתכם, אך כאשר הציל אתכם והביאכם אל היבשה, מיד תתרחקו. והיה האדם כפוי טובה.
Verse 68
68 האם בטוחים אתם כי אללה לא יבקע את האדמה ולא יגרום לה לבלוע אתכם? או לא ימטיר עליכם גשם של אבנים מבלי שתמצאו לכם שומר?
Verse 69
69 או שמא בטוחים אתם כי שוב לא יחזירכם אל הים, ולא ישלח בכם רוח סערה ויטביע אתכם באשר כפרתם, מבלי שתהיה לכם סיבה להתלונן נגדנו?
Verse 70
70 וכבר כיבדנו בני אדם, ונשאנו אותם על פני היבשה והים, ופרנסנו אותם בכל טוב, ורוממנו אותם מאוד מעל רבים מן היצורים אשר בראנו.
Verse 71
71 ביום (יום הדין) אשר בו נקרא לכל אומה עם המנהיג שלה, כל אלה אשר ספר הרישום של מעשיהם יימסר להם ביד ימין, יקראו ממנו שמחים למעשיהם הטובים, ולא יקופחו במאומה.
Verse 72
72 וכל אשר היה (לבבו) עיוור בעולם הזה, יהיה (לבבו) בעולם הבא עיוור ותועה בדרכו
Verse 73
73 ואילו היה ביכולתם להדיח אותך ממה שהשרינו אליך למען תבדה עלינו דבר אחר ממנו (הקוראן), אז היו לוקחים אותך לידיד נפש.
Verse 74
74 ואילולא תמכנו בך, כי אז היית מתחיל לנסות אליהם קצת.
Verse 75
75 או אז היינו נותנים לך לטעום עונש כפול בחייך ועונש כפול כמותך, ואז לא יכולת למצוא מציל עדנו
Verse 76
76 והם הפריעו לך מאוד וכמעט הוציאו אותך מן הארץ (מכה), אך אז הם לא היו נשארים אחריך אלא רק קצת.
Verse 77
77 כך היא דרכנו עם השליחים אשר שלחנו לפניך, ולא תמצא כל שינוי בדרכנו.
Verse 78
78 קיים את התפילה משקיעת השמש עד אשר יחשיך הלילה. והקוראן(וקריאתו) בשחר. אכן הקוראן(וקריאתו) בשחר מלווה בעדים (מבין המלאכים).
Verse 79
79 ובלילה, התאמץ בו, עוד תפילת רשות, אולי יעניק לך ריבונך מקום מכובד ונישא.
Verse 80
80 ואמור: “ריבוני! הכנס אותי בכבוד(אל מה שטוב לי) והוצא אותי בכבוד (ממה שרע לי) ותן לי סמכות מאתך אשר בכוחה אנצח”.
Verse 81
81 ואמור: “הופיע הצדק וחלף השקר (הכפירה), אכן השקר חולף לעד”.
Verse 82
82 אנו מורידים אותות (משפטים) מן הקוראן הנושאים מרפא ורחמים למאמינים, אך למקפחים הוא יוסיף רק אבדון.
Verse 83
83 כשאנו נוטים חסד לאדם הוא משתמט ואינו מכיר תודה, אך בפגוע בו רעה, הוא מתייאש (מרחמי ריבונו).
Verse 84
84 אמור: “כל אחד פועל לפי דרכו, אך ריבונכם יודע מי הולך יותר בדרך הישר”.
Verse 85
85 וישאלוך על הנשמה אמור: “הנשמה היא סוד אשר רק ריבונך יודע, ואתם לא קיבלתם מהידע, זולת (כמות) מזערית ״.
Verse 86
86 ואם נרצה, נוכל בקלות לקחת ממך את מה שגילינו לך (מהקוראן), ולא תוכל למצוא מי שישמור עליך מאתנו,
Verse 87
87 אלא דרך הרחמים מריבונך, אכן חסדו עליך היה כביר.
Verse 88
88 אמור: “אם בני האנוש והשדים יסכימו ביניהם להביא ספר דומה לקוראן, לא יוכלו להביא כמוהו, ואפילו אם הם יסייעו זה לזה”.
Verse 89
89 וכבר הבאנו לאנשים בקוראן הזה מכל משל, למרות זאת, סרבו רוב האנשים והמשיכו בכפירה,
Verse 90
90 ואמרו: “לא נאמין לך עד שתבקע לנו מעיין מן הארץ,
Verse 91
91 או עד שתצמיח גן של דקלים וגפנים ותבקע בתוכו נהרות זורמים,
Verse 92
92 או שתפיל עלינו כפי שטענת את השמים, חלקים, או עד שנראה את אללה והמלאכים פנים אל פנים,
Verse 93
93 או עד שיהיה לך בית מזהב, או שתעלה השמימה, אך גם בעלייתך לא נאמין אלא עד שתוריד לנו משם ספר ונקרא בו”. אמור: “ישתבח ריבוני! אינני אלא שליח אנושי”.
Verse 94
94 שום דבר לא מנע מהאנשים להאמין כאשר הגיעה אליהם ההדרכה (הצודקת), מלבד זה שאמרו: “האם שלח אללה בן אנוש כשליח?”.
Verse 95
95 אמור: “אילו היו מלאכים מתהלכים בארץ, היינו מורידים להם מן השמים מלאך שליח”.
Verse 96
96 אמור: “די באללה כעד ביני ובינכם, כי הוא אכן היה (תמיד) בעבדיו בקי והכול רואה ״.
Verse 97
97 מי שאללה מדריך(אל הצדק) הוא אכן המודרך, וכל אשר יתעה, לא תמצא להם אדונים מלבדו, וביום תחיית- המתים נקבץ אותם כשהם נגררים על פניהם, עיוורים, אילמים וחרשים, משכנם יהיה בגיהינום, ובכל פעם שהאש (בגיהינום) תדעך, נוסיף עוד אש ולהבה.
Verse 98
98 זה יהיה שכרם על א שר כפרו באותותינו באומרם: “האם לאחר שיתפוררו עצמותינו, נקום לתחייה כבריאה חדשה?”
Verse 99
99 הלא יראו כי אללה אשר ברא את השמים ואת הארץ יכול גם לברוא אחרים כמוהם? והוא קבע להם מועד שאין ספק בו, אך סירבו המקפחים והמשיכו בכפירה.
Verse 100
100 אמור: “לו היו אוצרות הרחמים של ריבוני בידיכם, הייתם מחזיקים בהם וחוששים להוציאם, כי קמצן הוא האדם”.
Verse 101
101 וכבר נתנו למשה תשעה אותות ברורים. אז שאל את בני-ישראל כאשר בא אליהם, ופרעה אמר לו: “אני חושב, משה, כי אתה אחוז קסם”.
Verse 102
102 אמר (משה): “כבר יודע אתה כי ריבון השמים והארץ הוא שהוריד את האותות הללו כהוכחות ברורות גלויות לעין, ורואה אני, הוי, פרעה, כי סופך לאבדון”.
Verse 103
103 ורצה (פרעה) לאלצם לצאת מהארץ, ואנחנו הטבענו אותו ואת אשר עמו גם יחד.
Verse 104
104 ואמרנו אחריו אל בני-ישראל: “שכנו בארץ, וכאשר תגיע הבטחת אחרית הימים, נביא את כולכם מכל הקצוות”
Verse 105
105 ובצדק הורדנו אותו (הקוראן), ובצדק ירד. ואותך (מוחמד) לא שלחנו אלא מבשר ומזהיר.
Verse 106
106 את הקוראן עשינו “פורקאן” (כדי שיבדיל בין האור לחושך), למען תקרא אותו לאנשים בהדרגה, והורדנו אותו קטע אחרי קטע.
Verse 107
107 אמור: “האמינו בו או אל תאמינו, אלה אשר ניתן להם הידע מלפניו, כאשר קוראים אותו אליהם נופלים אפיים ארצה כסגידה,
Verse 108
108 ויאמרו: “ישתבח ריבוננו! הנה נתקיימה הבטחת ריבוננו”,
Verse 109
ﮃﮄﮅﮆﮇﮈ
ﮉ
109 והם ייפלו אפיים ארצה, בוכים, וזה יוסיף להם כניעה (לאללה)
Verse 110
110 אמור: “בין אם אתם קוראים לאללה או לרחמן, הרי לו שייכים השמות הכי נאים. ואל תתפלל בקול רם מדי או בקול נמוך מדי, אלא וקיים אותה בין זה לזה ״
Verse 111
111 ואמור: ״ השבח לאללה, אשר לא הוליד בן ואין לו שותף במלכותו, ואין לו צורך במגן מפני השפלה, והאדר את גדולתו!”
تقدم القراءة