תרגום סורה المؤمنون בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
ﭑﭒﭓ
ﭔ
1. אכן המאמינים מצליחים.
Verse 2
ﭕﭖﭗﭘﭙ
ﭚ
2. אלה הם אשר מתפללים בהתמסרות,
Verse 3
ﭛﭜﭝﭞﭟ
ﭠ
3. ואשר מתרחקים מכל דברי ההבל,
Verse 4
ﭡﭢﭣﭤ
ﭥ
4. ואשר הם נותנים זכאת (צדקת חובה),
Verse 5
ﭦﭧﭨﭩ
ﭪ
5. ואלה אשר שומרים על צניעות הגוף שלהם,
Verse 6
6. מלבד עם נשותיהם או עם הנשים אשר ברשותם, ועל כך לא יגונו,
Verse 7
7. אבל החושקים מעבר לזה, כל אלה פרוצים הם,
Verse 8
ﭾﭿﮀﮁﮂ
ﮃ
8. והשומרים על פיקדונות והבטחות,
Verse 9
ﮄﮅﮆﮇﮈ
ﮉ
9. והמקפידים על מועדי התפילות,
Verse 10
ﮊﮋﮌ
ﮍ
10. אלה הם היורשים,
Verse 11
ﮎﮏﮐﮑﮒﮓ
ﮔ
11. אשר יירשו את פרדסי גן העדן, ושם יישארו לנצח.
Verse 12
12. בראנו את האדם מן העפר,
Verse 13
ﮝﮞﮟﮠﮡﮢ
ﮣ
13. לאחר מכן, עשינו אותו טיפה אשר שמרנו במקום מבטחים,
Verse 14
14. לאחר מכן, יצרנו מהטיפה דם מעובה, ואחר כך לעובר עם עצמות, לאחר מכן, כיסינו את העצמות בשר, וכך נוצרה כריה חדשה. יתברך אללה, הבורא הטוב ביותר.
Verse 15
ﯜﯝﯞﯟﯠ
ﯡ
15. ואז אתם אחרי זה תמותו,
Verse 16
ﯢﯣﯤﯥﯦ
ﯧ
16. ואז ביום תחיית-המתים תקומו לתחייה.
Verse 17
17. וכבר בראנו מעליכם שבעה רקיעים, ואין אנו מתעלמים ממה שבראנו.
Verse 18
18. והורדנו מן השמים מים במידה ראויה, ואגרנו אותם בתוך האדמה, אך, אנו נוכל גם לייבש אותם.
Verse 19
19. ובהם הצמחנו לכם גני תמר וגפן אשר פירות רבים להם, ומהם תאכלו.
Verse 20
20. וגם עץ הגדל על הר סיני, הנותן שמן למשיחה ולאכילה.
Verse 21
21. במקנה יש לכם לקח, נשקה אתכם מאשר בבטנו, ותמצאו בו תועלת רבה, וממנו תאכלו,
Verse 22
ﮉﮊﮋﮌ
ﮍ
22. ועליו ועל האוניות תרכבו.
Verse 23
23. וכבר את נוח שלחנו לבני עמו, והוא אמר: “הוי, בני עמי! עיבדו את אללה אשר מלבדו אין לכם אלוה, האם לא תיראו (מאללה)?”
Verse 24
24. אך, מנהיגי בני עמו, אלה אשר כפרו אמרו: “אין זה אלא איש כמותכם הרוצה להתנשא עליכם. אילו רצה אללה, היה שולח מלאכים, לא שמענו כי הייתה כזאת בקרב אבותינו הראשונים.
Verse 25
25. אין הוא אלא איש מוכה שיגעון, על כן סבלו אותו זמן מה.
Verse 26
ﯧﯨﯩﯪﯫ
ﯬ
26. אמר: “ריבוני! עזור לי נגד המתכחשים לי”,
Verse 27
27. . אז אמרנו לו: “עשה את האנייה בהשגחתנו ולפי השראתנו, וכאשר יקום דברנו, ויתפרצו המים הגועשים מן התנור הכנס אל האנייה שניים מכל סוגי החי, יחד עם בני משפחתך, מלבד מי שגזרנו עליהם טביעה, ואל תבקש רחמים על אלה אשר קיפחו, כי הם אכן טובעים.
Verse 28
28. וכאשר תשב לבטח בספינה, אתה ואשר עמך, אמור: השבח לאללה אשר הצילנו מקהל המקפחים”.
Verse 29
29. ואמור: “ריבוני! השכינני למקום מבורך בארץ, כי אתה הטוב שבמשכינים”.
Verse 30
30. אכן, בזאת יש אותות, ואכן, אנו הבוחנים.
Verse 31
ﭲﭳﭴﭵﭶﭷ
ﭸ
31. אחריהם הקימונו דור אחר,
Verse 32
32. ושלחנו אליהם שליח מקרבם לאמור להם: “עיבדו את אללה שמלבדו אין לכם אלוה, האם לא תיראו?”
Verse 33
33. אך, אמרו מנהיגי בני עמו אשר כפרו והכחישו את קיומו של העולם הבא ואשר הענקנו להם רווחה בחיי העולם הזה: “אין זה אלא איש כמותכם, האוכל ושותה כמוכם.
Verse 34
34. ואם הישמעו לאדם כמותכם, אכן, תהיו אתם המפסידים,
Verse 35
35. האם מבטיח לכם כי לאחר שתמותו ותהיו עפר ועצמות תושבו?
Verse 36
ﯖﯗﯘﯙﯚ
ﯛ
36. מה רחוקה הבטחה זו מלהתקיים!
Verse 37
37. אין חיים מלבד חיינו אלה שבעולם הזה, כי אנו חיים ומתים רק פעם אחת ולא נקום לתחייה,
Verse 38
38. אין הוא אלא אדם הבודה שקרים בשם אללה, ואין אנו מאמינים לו”.
Verse 39
ﯴﯵﯶﯷﯸ
ﯹ
39. אמר (השליח הוד): “ריבוני! עזור לי נגד המתכחשים לי”.
Verse 40
ﯺﯻﯼﯽﯾ
ﯿ
40. אמר (אללה), “עוד מעט יתחרטו”.
Verse 41
41. ופגע בהם ובצדק עונש הצווחה, ועשינו אותם כקצף על פני המים, אז אנשי העוול ילכו רחוק (לגיהינום).
Verse 42
ﰊﰋﰌﰍﰎﰏ
ﰐ
42. אז הקמנו אחריהם דורות אחרים.
Verse 43
43. אך, שום אומה לא תקדים ולא תאחר את מועדה (הקבוע).
Verse 44
44. אז שלחנו את שליחינו זה אחר זה, וכל פעם שבא שליח אל אחת האומות, היו מתכחשים לו, לכן, הכחדנו אותן מן העולם זו אחר זו ושמנו אותן לשיחה בפי כל. שיילכו רחוק (לגיהינום) האנשים אשר לא יאמינו.
Verse 45
45. אחר כך, שלחנו את משה ואת אהרון אחיו עם אותותינו, ובסמכות ברורה,
Verse 46
46. אל פרעה ואנשיו, ואולם הם התמלאו שחצנות, והיו מרדנים שאננים.
Verse 47
47. והם אמרו: “האם נאמין לשני אנשים כמותנו, בעוד בני עמם עבדים שלנו?”
Verse 48
ﮉﮊﮋﮌ
ﮍ
48. והם התכחשו לשניהם, על כן היו מהמובחרים.
Verse 49
ﮎﮏﮐﮑﮒﮓ
ﮔ
49. וכבר נתנו למשה את הספר למען יודרכו.
Verse 50
50. ועשינו(ישוע) בן מרים ואמו אות, וקיבצנו אותם אל גבעה בעלת ירק ומעין זורם.
Verse 51
51. הוי, השליחים! אכלו מן הדברים הטובים, ועשו את הישר, כי יודע אני על כל אשר תעשו.
Verse 52
52. וכי זו אומתכם היא אומה אחת, ואני הוא ריבונכם, על כן יראו אותי.
Verse 53
53. ואולם התפלגו ביניהם, ועשו להם ספרים, וכל סיעה מחזיקה בדעותיה, ובמה שיש להם הם שמחים (למרות שהתרחקו מהצדק)
Verse 54
ﯣﯤﯥﯦﯧ
ﯨ
54. לכן, השאירם בטעותם עד שיגיע זמנם.
Verse 55
55. החושבים (הכופרים) כי אנו מעניקים להם רכוש ובנים (לטובתם ? לא, כי),
Verse 56
56. ממהרים אנו להעניק להם מכול טוב? לא, אין הם חשים כלום.
Verse 57
57. אולם, אלה (המאמינים) הם אשר רועדים מיראת ריבונם,
Verse 58
ﰂﰃﰄﰅﰆ
ﰇ
58. ואלה הם אשר האמינו באותות ריבונם,
Verse 59
ﰈﰉﰊﰋﰌ
ﰍ
59. ואלה הם אשר בריבונם אינם משתפים (עבודה זרה).
Verse 60
60. ואלה אשר נותנים מה שהם נותנים בלב חרד ביודעם כי אל ריבונם שבים,
Verse 61
61. כל אלה ממהרים ומתחרים לעשות את הטוב.
Verse 62
62. אנו לא נטיל על נפש לשאת יותר מכפי יכולתה, ואתנו ספר אשר מראה את הצדק, והם לא יקופחו
Verse 63
63. אבל, הלבבות שלהם שקועים עמוק בתעייה, כי מעשיהם אינם כמעשי היראים.
Verse 64
64. אולם, כאשר נפגע באלה מהם החיים ברווחה והם יזעקו אלינו בצר להם.
Verse 65
65. אל תצעקו, היום הנכם בנו לא היעזרו
Verse 66
66. משום שכאשר אותותיי נקראו בפניכם, נסוגים לאחור
Verse 67
ﮝﮞﮟﮠ
ﮡ
67. ביהירות, והייתם מבלים את לילותיכם בדבורים בטלות.
Verse 68
68. וכי לא חשבו על הנאמר, או שמא בא אליהם שליח שלא בא אל אבותיהם הראשונים?
Verse 69
69. או אולי אינם מכירים את השליח אשר בא אליהם, ועל כן הם מתנכרים לו?
Verse 70
70. או אולי אומרים הם, הוא מוכה שגעון? לא כן הדבר! הוא הביא להם את הצדק, ואולם רובם סלדו מהצדק.
Verse 71
71. אילו הצדק (אללה) התנהג לפי יצריהם, היו נחרבים השמים והארץ ומלואם. אנו הבאנו להם את האזהרה המיועדת להם, אך הם מתעלמים ממנה.
Verse 72
72. האם דורש אתה מהם שכר? הלוא גמול ריבונך טוב יותר, כי הוא המפרנס הטוב ביותר.
Verse 73
ﯿﰀﰁﰂﰃ
ﰄ
73. אתה רק קורא להם אל דרך ישר.
Verse 74
74. ואולם אלה אשר לא יאמינו בעולם הבא, סוסים מהדרך הישר.
Verse 75
75. אם נרחם עליהם ונסיר מעליהם צרה שהם נתונים בה, ימשיכו בתעייתם המעוורת אותם.
Verse 76
76. וכבר מקודם פגענו בהם בעונש, אך, הם לא נכנעו לריבונם ולא השפילו עצמם לפניו.
Verse 77
77. ואולם, כאשר נפתח עליהם את שער העונש הקשה, אז יבואו לידי ייאוש.
Verse 78
78. הוא אשר יצר לכם את האוזניים והעיניים והלבבות, אך כמה מעט אתם מכירים טובה.
Verse 79
79. והוא אשר פיזר אתכם בארץ ואשר אליו תקובצו.
Verse 80
80. והוא המחייה והממית, ובידו חילוף הלילה והיום, האם לא תבינו זאת?
Verse 81
ﮔﮕﮖﮗﮘﮙ
ﮚ
81. ואולם, הם אמרו כדברים שאמרו הראשונים.
Verse 82
82. אמרו: “האם לאחר שנמות ונהיה עפר ועצמות, האם נקום לתחייה?
Verse 83
83. הבטחות כאלה כבר שמענו, אנו ואבותינו, מקודם, ואין הן אלא אגדות הקדמונים.”
Verse 84
84. אמור: “למי הארץ ושוכניה, האם יודעים אתם?”
Verse 85
ﯛﯜﯝﯞﯟﯠ
ﯡ
85. הם יאמרו: “לאללה.” אמור: “האם לא תיזכרו?”
Verse 86
86. אמור: “מי הוא ריבון שבעת הרקיעים, וריבון כס- המלכות האדיר?”
Verse 87
ﯫﯬﯭﯮﯯﯰ
ﯱ
87. הם יאמרו: “אללה”. אמור: “האם לא תיראו?”
Verse 88
88. אמור: “ביד מי מלכות כל דבר, ומי הנותן מחסה אשר אין מחסה מפניו, האם אתם יודעים?”
Verse 89
ﰁﰂﰃﰄﰅﰆ
ﰇ
89. הם יאמרו: “זה אללה”. אמור: “אם כן כיצד אתם מוקסמים?”.
Verse 90
ﭑﭒﭓﭔﭕ
ﭖ
90. אך, הבאנו להם את הצדק, אולם הם אכן משקרים.
Verse 91
91. לא לקח אללה בן ואין לו כל אלוה עמו, אילו(זה היה נכון), היה הולך כל אלוה עם אשר יצר, והיו מתמרדים זה נגד זה. ישתבח שם אללה ויתעלה מעל אשר יתארו.
Verse 92
ﭲﭳﭴﭵﭶﭷ
ﭸ
92. יודע הנסתר והנגלה, הנעלה מעל מה שמשתפים.
Verse 93
ﭹﭺﭻﭼﭽﭾ
ﭿ
93. אמור: “ריבוני אם תראה לי את אשר הובטח,
Verse 94
ﮀﮁﮂﮃﮄﮅ
ﮆ
94. ריבוני, כי אז אל תקבע אותי בין האנשים המקפחים.”
Verse 95
95. הן, באפשרותנו להציג בפניך (לקיים) את אשר (העונש) אנו מבטיחים להם
Verse 96
96. גמול בטוב ביותר תחת כל רעה. אנו יודעים היטב את אשר יתארו.
Verse 97
97. אמור: ״ ריבוני! אני תופס אצלך מחסה מפני פיתויי השטנים,
Verse 98
ﮢﮣﮤﮥﮦ
ﮧ
98. אני חוסה בך ריבוני מפני פגישה אתם”
Verse 99
99. עד הגעת המוות אל אחד מהם (הכופרים), יגיד: “ריבוני! החזירני (לחיים בארץ),
Verse 100
100.על מנת שאעשה את הטוב אשר עזבתי”. בשום אופן! זו רק מילה שהוא אומר (משקר). ומאחוריהם חיץ (שיעצרם מלחזור) עד יום תחיית-המתים.
Verse 101
101.ואז כאשר ייתקע בשופר ייפסקו קשרי המשפחות ושום אדם לא יהיה אחראי לרעהו.
Verse 102
ﯱﯲﯳﯴﯵﯶ
ﯷ
102.אלה אשר מאזניהם יהיו כבדים ממעשים טובים, הם יהיו הזוכים בגני העדן.
Verse 103
103.אלה אשר מאזניהם יהיו קלים ממחסור במעשים טובים, יאבדו את עצמם לנצח בגיהינום.
Verse 104
ﰃﰄﰅﰆﰇﰈ
ﰉ
104.האש תשרוף את פניהם עד שיתקדרו.
Verse 105
105.האם לא קראו בפניכם את אותותיי, ואתם התכחשתם להם?
Verse 106
106.(אלה אשר כפרו) יגידו: “ריבוננו! אומללותנו גברה עלינו, והיינו אנשים תועים.
Verse 107
107.ריבוננו! הוציאנו מכאן ואם נשוב לתעות, נהיה למקפחים”.
Verse 108
ﭫﭬﭭﭮﭯ
ﭰ
108.יאמר להם: “הישארו מנודים בתוכה ואל תפנו אליי בכלום”.
Verse 109
109.חלק מעבדיי היו אלה שאומרים: “ריבוננו! מאמינים אט, על כן סלח לנו ורחם עלינו, ואתה הטוב שבמרחמים.
Verse 110
110.ואולם, אתם זלזלתם בהם, עד כי נשכח מכם זכרי, ונהגתם לצחוק מהם,
Verse 111
111.היום גמלתי להם על סבלנותם והם הזוכים.
Verse 112
112.הוא ישאל: “כמה שנים חייתם על פני האדמה?”
Verse 113
113.הם יגידו: “שהינו שם רק יום או חלק מיום, שאל את אלה אשר מנו את הזמנים”.
Verse 114
114.הוא יגיד: “אכן רק זמן קצר עבר עליכם, לו רק הייתם יודעים.
Verse 115
115.האומנם חשבתם כי בראנו אתכם לשווא וכי אלינו לא תושבו? ״.
Verse 116
116.ויתעלה אללה, הוא המלך הצדק, שאין אלוה מלבדו, ריבון כס-המלכות הנדיב.
Verse 117
117.כל המתפלל, מלבד אללה, אל אלוה אחר, בלי כל הוכחה על כך, חשבונו(עונשו) הוא בידי ריבונו, כי הכופרים לא יצליחו.
Verse 118
118.אמור: “ריבוני! סלח ורחם, כי אתה הטוב שברחומים”.
تقدم القراءة