Verse 1

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟ ﭠ ​

1 השבח לאללה אשר ברא את השמים ואת הארץ, ועשה את החושך ואת האור, ואז אלה אשר כפרו(ייקחו לעצמם) שווים לריבונם.

Verse 2

ﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰ ﭱ ​

2 הוא (אללה) אשר ברא אתכם מעפר, ואז קבע זמן לחיות (לכל הבריות), וזמן מוגדר אצלו(היום האחרון), ולמרות זאת אתם תפקפקו.

Verse 3

ﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽ ﭾ ​

3 והוא אללה אשר בשמים ואשר בארץ, הוא היודע מה תסתירו ומה תחשפו, והוא יודע את כל מה שאתם עושים.

Verse 4

ﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉ ﮊ ​

4 כל אות שיינתן להם מאותות ריבונם, הם (אלה אשר כפרו) יפנו לו עורף,

Verse 5

ﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖ ﮗ ​

5 כי כבר הכחישו את הצדק שנחשף בפניהם, אולם סופם שיבוא אליהם (העונש) שהם מזלזלים בו,

Verse 6

ﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗ ﯘ ​

6 האם אינם רואים את אשר הכחדנו לפניהם מהדורות שביססנו באופן יציב יותר על פני האדמה? ומהשמיים הורדנו להם בשפע, ואת הנהרות הזרמנו מתחת לאדמותיהם, (למרות זאת) הכחדנו אותם על חטאיהם, והקמנו במקומם דורות אחרים.

Verse 7

ﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨ ﯩ ​

7 אילו היינו מורידים לך ספר כתוב על מגילת נייר, והיו נוגעים בו בידיהם, היו אומרים אלה אשר כפרו, “אין זה אלא קסם מובהק”.

Verse 8

ﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷ ﯸ ​

8 ואמרו ”לו הורד אליו מלאך?” אך לו היינו מורידים מלאך, היה דינם נחרץ ואז אין להם עוד הזדמנויות (זמן נוסף לחיות).

Verse 9

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙ ﭚ ​

9 גם אם היינו שולחים מלאך, היינו קובעים לו צורת אדם, ואז רק היינו מוסיפים להם בלבול על בלבול.

Verse 10

ﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧ ﭨ ​

10 וכבר זלזלו בשליחים לפניך, ואז הקיף את אלה אשר היו מזלזלים בהם, כל אשר היו מזלזלים בו.

Verse 11

ﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲ ﭳ ​

11 אמור: “סיירו בארץ ואז התבוננו איך היה סופם של המכחישים”.

Verse 12

ﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐ ﮑ ​

12 אמור: “למי כל אשר בשמים ובארץ?” אמור “לאללה! הוא כתב על עצמו הרחמים, והוא יאסוף אתכם ביום תחיית- המתים, שאין ספק בו. ואולם כל אלה שאיבדו את עצמם (בכפירתם באללה ובשליחו) לעולם לא יאמינו.”

Verse 13

ﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜ ﮝ ​

13 ולו כל אשר שכן בלילה וביום, והוא השומע והיודע.

Verse 14

ﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘ ﯙ ​

14 אמור: “האקח לי אדון מלבד אללה אשר ברא את השמים ואת הארץ, המפרנס (את כולם), ואינו מתפרנס (מאף אחד)? אמור: “צוויתי להיות ראשון המשלמים (המתמסרים) לו ולא להיות מן המשתפים (עבודה זרה)”

Verse 15

ﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢ ﯣ ​

15 אמור: “אני פוחד שאם אמרוד בריבוני יבוא עליי עונשו של היום האדיר ״

Verse 16

ﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭ ﯮ ​

16 מי שיורחק העונש ממנו ביום ההוא (יום הדין), אכן ריחם עליו(אללה), וזו היא הזכייה המובהקת.

Verse 17

ﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀ ﰁ ​

17 אם צרה מעם אללה תפגע בך, לא יוכל אף אחד מלבדו להסירה, ואם יביא עליך כל טוב, הן, הוא הכול- יכול.

Verse 18

ﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉ ﰊ ​

18 והוא המכניע את עבדיו, והוא החכם, הבקי.

Verse 19

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻ ﭼ ​

19 אמור, מה היא העדות הגדולה ביותר (ביני לבינכם שאני צודק בשליחותי?) אמור: “אללה עד ביני ובינכם. הושרה לי הקוראן הזה להזהירכם בו ואת כל אשר הגיע אליו”. אתם מעידים כי יש אלים אחרים מלבד אללה. אמור: “אני לא אעיד”. אמור: “אללה הוא האל היחיד, ואני אין לי מה לעשות עם כל שותף שאתם משתפים לו(לאללה)?”

Verse 20

ﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊ ﮋ ​

20 אלה אשר נתנו להם את הספר מכירים אותו (הנביא מוחמד) כשם שהם מכירים את בניהם, ורק אלה המאבדים את עצמם (בדרך התעייה) לא יאמינו בו.

Verse 21

ﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚ ﮛ ​

21 ומי מקפח יותר מזה הבודה שקר על אללה או המתכחש לאותותיו? אכן, המקפחים לא יצליחו.

Verse 22

ﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧ ﮨ ​

22 ביום (יום הדין) אשר נקבץ את כולם יחד, ונאמר לאלה אשר שיתפו (אלילים): “היכן הם אלה אשר שיתפתם (עם אללה) אלה אשר הייתם סוברים לחינם שהם קיימים (בעבודה זרה)?”

Verse 23

ﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕ ﯖ ​

23 אז מבחנם יהיה באמרם: “נשבעים אנו באללה ריבוננו, כי לא היינו משתפים (לאללה)”.

Verse 24

ﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡ ﯢ ​

24 ראה כיצד ישקרו לעצמם, וכיצד יחלוף כל מה שהיו בודים.

Verse 25

ﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅ ﰆ ​

25 ביניהם יש כאלה ששומעים אותך (קורא את הקוראן), ועשינו את לבבותיהם אטומים, איך יבינו והכבדנו את אוזניהם (מלשמוע אותו). גם אם יראו כל אות (מן הקוראן) לא יאמינו בו, והם באים אליך רק להתנצח אתך. אומרים אלה אשר כפרו: “אלה הם אגדות הראשונים (הקדמונים)”.

Verse 26

ﰇﰈﰉﰊﰋﰌﰍﰎﰏﰐﰑﰒ ﰓ ​

26 והם אוסרים (על האנשים) להקשיב לו, ומרחיקים עצמם מעליו(מדרך האמת). ואכן הם מאבדים רק את עצמם מבלי שירגישו זאת.

Verse 27

ﰔﰕﰖﰗﰘﰙﰚﰛﰜﰝﰞﰟﰠﰡﰢﰣ ﰤ ​

27 ולו תראה אותם כשיועמדו מול האש ויאמרו: “לו רק היו מחזירים אותנו (אל חיי העולם) לא היינו מתכחשים לאותות ריבוננו, והיינו תמיד מהמאמינים”.

Verse 28

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡ ﭢ ​

28 אכן התגלה אליהם כל מה שהם הכחישו באופן בהיר, אך אם הם היו מושבים, היו שבים ועושים את אשר נאסר עליהם, כי כוזבים הם.

Verse 29

ﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫ ﭬ ​

29 והם אמרו, “אין חיים אחרים מלבד חיינו בעולם הזה כי לא נקום לתחייה.”

Verse 30

ﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂ ﮃ ​

30 אם תראה אותם עומדים (ביום הדין) לפני ריבונם, כשהוא אומר להם “האם אין זה הצדק?” והם אומרים, “כן, בריבוננו!” אז אללה יגיד להם “טעמו מן העונש במה שהייתם כופרים”.

Verse 31

ﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟ ﮠ ​

31 אכן אבודים יהיו אלה אשר כפרו בפגישתם את אללה, וכאשר תבוא עליהם השעה לפתע, יאמרו, “חבל לנו על כל אשר הזנחנו”, ויישאו את חטאיהם על גביהם, ומה רע הוא המשא.

Verse 32

ﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯ ﮰ ​

32 חיי העולם הזה אינם אלא משחק ושעשוע, וחיי העולם הבא טובים יותר ליראים. האם אינם מבינים?

Verse 33

ﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠ ﯡ ​

33 אנו יודעים כי יעציבוך דבריהם, (בינם לבין עצמם) הם אינם חושבים שאתה משקר, אבל המקפחים באותות אללה יכחישו(את האמת).

Verse 34

ﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹ ﯺ ​

34 וכבר הוכחשו שליחים שקדמו לך, אשר קיבלו בסבלנות את ההכחשות והפגיעות, עד אשר ניתן להם הניצחון מאתנו. אין מחליף לדברי אללה, וכבר הגיעו אליך ידיעות השליחים.

Verse 35

ﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊﰋﰌﰍﰎﰏﰐﰑﰒﰓﰔﰕﰖﰗﰘ ﰙ ​

35 אם התרחקותם קשה עליך, אז חפש מנהרה באדמה, או סולם לעלות לשמים כדי שתביא להם אות. לו רצה אללה היה מביא אותם להדרכתו, לכן אל תהיה בין הבורים.

Verse 36

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜ ﭝ ​

36 רק אלה שמוכנים לשמוע מסוגלים לענות לך, ואילו את המתים (אלה אשר כפרו), אללה יחיה אותם (ביום תחיית-המתים), ואליו יושבו.

Verse 37

ﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱ ﭲ ​

37 ואמרו, “מדוע לא הורד אליו אות מעם ריבונו (המאשר את נבואתו)?” אמור “אללה יכול להוריד כל אות, אולם רובם אינם יודעים”.

Verse 38

ﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊ ﮋ ​

38 כל רמש עלי אדמות וכל עוף המעופף בכנפיו אינם אלא אומות כמותכם. דבר לא השמטנו מן הספר, ולבסוף כולם אל ריבונם יקובצו.

Verse 39

ﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝ ﮞ ​

39 ואלה אשר הכחישו את אותותינו הם חירשים ואילמים ובחשיבה יהלכו. אללה יתעה את אשר ירצה, ואת אשר ירצה ידריך בדרך הישר.

Verse 40

ﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭ ﮮ ​

40 אמור, ״ אם יבוא עליכם עונש מאללה או תבוא השעה (יום הדין), האם תפנו אז אל מישהו אחר מלבד אללה?”

Verse 41

ﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛ ﯜ ​

41 רק אליו תפנו בקריאת עזרה, והוא, אם ירצה יסיר מעליכם את אשר אתם מבקשים להסיר, ותשכחו את האלילים אשר שיתפתם לו.

Verse 42

ﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧ ﯨ ​

42 וכבר שלחנו שליחים אל האומות שקדמו לך (והם הכחישו אותם), לכן הנחתנו עליהם רעות וצרות למען יתחננו (ויתחרטו בכנות) אל אללה

Verse 43

ﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶ ﯷ ​

43 אולם עם בוא צרתנו עליהם, היו חייבים להתחנן אל אללה. קשים היו לבבותיהם כי השטן הראה להם את מעשיהם באור יפה.

Verse 44

ﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊﰋ ﰌ ​

44 כאשר שכחו את אשר הוזכר להם, פתחנו להם את שערי כל הדברים הטובים (בעיניהם), ואולם כאשר שמחו באשר ניתן להם, לקחנו אותם בהפתעה שהביאה אותם לידי ייאוש.

Verse 45

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚ ﭛ ​

45 כך נגדע שורשם של העושקים, השבח לאללה ריבון העולמים.

Verse 46

ﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳ ﭴ ​

46 אמור “מה אתם חושבים, אם ייטול אללה מכם את שמיעתכם וראייתכם ויאטום את לבבכם, מי אלוה מלבד אללה אשר יחזירם לכם?” ראה כיצד אנו חוזרים על האזהרות אך הם פונים עורף.

Verse 47

ﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂ ﮃ ​

47 אמור, החשבתם על כך, שאם לפתע, או לאחר אזהרה, יבוא עונשו של אללה, האם ייכחד מישהו מלבד קהל המקפחים?

Verse 48

ﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓ ﮔ ​

48 אכן אנחנו שולחים את השליחים רק כמבשרים ומזהירים, וכל אלה אשר האמינו ועשו את הטוב אין חשש לגורלם ולא ייעצבו.

Verse 49

ﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜ ﮝ ​

49 ואלו אשר כפרו באותותינו, בהם יפגע העונש, במה שהיו מושחתים.

Verse 50

ﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝ ﯞ ​

50 אמור “לא אגיד לכם כי אצלי אוצרות אללה, ואין אני יודע את הנסתר, ולא אגיד לכם כי מלאך אני. אלא אני רק נוהג לפי מה שהושרה אליי. אמור “האם ישתוו הם העיוור והפיקח? הלא תתבוננו (באמת)?”

Verse 51

ﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯ ﯰ ​

51 הזהר בו(בקוראן) את אלה אשר יראים (הפוחדים) כי יקובצו אל ריבונם, שאין להם מלבדו לא תומך ולא מליץ, כדי שתתווסף להם יראה מאללה.

Verse 52

ﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊ ﰋ ​

52 ואל תדחה את אלה הפונים בוקר וערב בתפילה אל ריבונם בתקווה שהוא יפנה אליהם (ברחמים). לא עליך חשבון מעשיהם, ולא עליהם חשבון מעשיך. אל תסלקם כדי שלא תהיה מהמקפחים.

Verse 53

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠ ﭡ ​

53 כך נעמיד את האנשים בניסיון זה מול זה (העניים והעשירים). (העשירים) יגידו, “האם מביננו הם אלה שאללה העניק חסדו להם?” אך האין אללה יודע מי הם מכירי-הטובה?

Verse 54

ﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽ ﭾ ​

54 וכאשר יבואו אליך אלה אשר האמינו באותותינו, אמור, “שלום עליכם! ריבונכם כתב על עצמו את הרחמים. לכן כל העושה רעה בשוגג מבינכם ואז ביקש סליחה ועושה מעשים טובים, יגלה שאללה הוא הסלחן והרחום.

Verse 55

ﭿﮀﮁﮂﮃﮄ ﮅ ​

55 כך אנו מבארים את האותות להבהרת דרכם של הכופרים המכחשים.

Verse 56

ﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛ ﮜ ​

56 אמור, “נאסר עליי לעבוד את אלה שאתם פונים אליהם בתפילה, מלבד אללה”. אמור, “לא אלך אחרי יצריכם, כי אתעה אם אעשה כך, ולא אהיה מן המודרכים”.

Verse 57

ﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗ ﯘ ​

57 אמור, “אני בוודאות מובהקת מריבוני, ואולם אתם התכחשתם לו. לא בידי הדבר (העונש) אשר תבקשו לזרזו, והמשפט הוא בידי אללה לבדו, הפוסק בצדק, והוא הטוב שבפוסקים.

Verse 58

ﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧ ﯨ ​

58 אמור, “לו היה בידי הדבר שאתם דורשים לזרז (העונש), היה עמר העניין ביני לבינכם. ואללה יודע היטב מי הם המקפחים.

Verse 59

ﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊ ﰋ ​

59 אצלו מפתחות הנסתר, ורק הוא יודע אותם, והוא היודע את כל אשר ביבשה ובים, ואין עלה נופל בלי ידיעתו, וכל גרגיר במחשכי האדמה, וכל דבר, בין אם רטוב ובין אם יבש, אלא (נרשם) בספר גלוי.

Verse 60

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧ ﭨ ​

60 והוא אשר יקבץ את נשמתכם בשנת הלילה, והיודע את מעשיכם ביום, ולאחר מכן יעורר אתכם בבוקר, עד שיתמלא הזמן הקצוב, ואז תחזרו אליו, והוא יודיעכם את אשר עשיתם.

Verse 61

ﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺ ﭻ ​

61 והוא המכניע את עבדיו, והוא שולח שומרים (מלאכים) לשמור את צעדיכם ומעשיכם, ובבוא המוות אל אחד מכם, יוציאו שליחינו את נשמתו, והם לא יזניחו את תפקידם.

Verse 62

ﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈ ﮉ ​

62 ואז הם יושבו אל אללה, אדונם האמתי, שרק לו השיפוט, והוא מהיר-חשבון.

Verse 63

ﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚ ﮛ ​

63 אמור, “מי יחלצכם ממחשכי היבשה והים בקוראכם אליו בהכנעה ופחד: אם יחלצנו מזאת נהיה מכירי-תודה.”?

Verse 64

ﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥ ﮦ ​

64 אמור, “אללה יחלצכם מהם ומכל מצוקה, אך לאחר מכן אתם משתפים (עבודה זרה).”

Verse 65

ﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣ ﯤ ​

65 אמור, ״ הוא היכול לשלח בכם עונש מעליכם או מתחת לרגליכם, או להכניס פירוד בינכם ולתת לחלק מכם להעניש את החלק האחר.” ראה כיצד אנו חוזרים על האזהרות למען יבינו.

Verse 66

ﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮ ﯯ ​

66 והתכחשו לו בני עמך(הקוראן), ואולם הוא הצדק. אמור, אין אני אחראי לכם”.

Verse 67

ﯰﯱﯲﯳﯴﯵ ﯶ ​

67 לכל מאורע יש המועד שלו, ולבסוף תדעו.

Verse 68

ﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊﰋﰌﰍﰎ ﰏ ​

68 ואם תראה את אלה המדברים על אותותינו בזלזול, התרחק מהם עד אשר ידברו על עניין אחר. ואם השטן יגרום לך לשכוח, אל תוסיף לשבת אחרי ההזכרה עם האנשים המקפחים.

Verse 69

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜ ﭝ ​

69 אין על אלה היראים כל אחריות למה שעושים (החוטאים), אלא עליהם רק להזכירם למען ייראו.

Verse 70

ﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍ ﮎ ​

70 ועזוב את אלה אשר הפכו את דתם למשחק ושעשוע, ושחיי העולם-הזה התעו אותם. והזכר להם בו (הקוראן) למען תהיה נפש אחראית למעשיה, ומלבד אללה אין לה תומך ולא מליץ. וכל פדיון שתציע לא יתקבל ממנה. אלה אשר גרמו לרוע, להם משקה של מים רותחים ועונש כואב (בגיהינום).

Verse 71

ﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘ ﯙ ​

71 אמור, “הנתפלל אל מישהו אחר מלבד אללה? אל מי שלא יועיל ולא יזיק לנו? ונחזור אל הכפירה לאחר שאללה הדרכנו? (ונהיה) כמו זה אשר התעוהו השטנים בארץ ונהיה במבוכה (למרות) שחבריו קראו לו אל ההדרכה באומרם “בוא אלינו”? אמור, “רק הדרכת אללה היא ההדרכה הנכונה, וצווינו להיכנע (להתמסר) לריבון העולמים”.

Verse 72

ﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢ ﯣ ​

72 ואכן צווינו, “קיימו את התפילה ויראו ממנו, כי אליו תקובצו”.

Verse 73

ﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀ ﰁ ​

73 והוא אשר ברא את השמים ואת הארץ באמת. ביום אשר אמר “היה!”, והכל נהיה, כל אמרותיו אמת. ולו המלכות ביום אשר ייתקע בשופר. יודע הנסתר והנגלה, והוא החכם הבקי.

Verse 74

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟ ﭠ ​

74 וכאשר אמר אברהם לאביו אזר, “הלוקח אתה פסלים כאלים? אני רואה אותך ואת בני עמך (נמצאים) בתעייה מובהקת”.

Verse 75

ﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩ ﭪ ​

75 והראינו לאברהם את מלכות השמים והארץ למען יהיה מן הבטוחים באמונתם.

Verse 76

ﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻ ﭼ ​

76 וכאשר ירד עליו הלילה, ראה כוכב, ואמר, “זה ריבוני”. וכאשר שקע, אמר, “אינני אוהב את השוקעים”.

Verse 77

ﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏ ﮐ ​

77 וכאשר ראה את הירח עולה, אמר, “זה ריבוני”. ואולם כאשר שקע, אמר, “אם ריבוני לא ידריכני, אהיה אני מן התועים”.

Verse 78

ﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢ ﮣ ​

78 וכאשר ראה את השמש עולה, אמר, “זה ריבוני, זה גדול יותר מכולם”. ואולם כאשר שקעה, אמר “בני עמי! אני מתנער ממה שאתם משתפים (עם אללה).

Verse 79

ﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰ ﮱ ​

79 אני נושא את פניי בדבקות אל אשר ברא את השמים ואת הארץ, ואין אני מהמשתפים (עבודה זרה).”

Verse 80

ﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯ ﯰ ​

80 וכשבני עמו התנצחו אתו (על עבודת אללה), אמר, “התתנצחו אתי על אללה, אשר הדריך אותי (לעבודתו)? אינני מפחד ממה שאתם משתפים עמו, אלא אם ירצה ריבוני דבר (אכן יהיה). וריבוני מקיף בידיעתו כל דבר. האם לא תיזכרו?

Verse 81

ﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈ ﰉ ​

81 ואיך אני אפחד ממה שאתם משתפים (עם אללה), ואינכם מפחדים שאתם משתפים עם אללה, אשר הוא לא הוריד אליכם כל סמכות או אישור. לכן, איזה משני הצדדים בעל זכות יתר לביטחון, האם יודעים אתם?”

Verse 82

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛ ﭜ ​

82 אלה אשר האמינו ולא עירבו את אמונתם בקיפוח, להם הביטחון והם המודרכים.

Verse 83

ﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬ ﭭ ​

83 וזאת הוכחתנו אשר נתנו לאברהם כנגד בני עמו. אנו מרוממים בדרגות את מי שאנו רוצים. אכן ריבונך הוא החכם והיודע.

Verse 84

ﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆ ﮇ ​

84 הענקנו לו (לאברהם) את יצחק ויעקוב, וכבו הדרכנו כל אחד מהם, ואת נוח הדרכנו לפני כן. ומזרעו (של אברהם) באו דוד ושלמה ואיוב ויוסף ומשה ואהרון. אכן, כך נגמול לאלה המיטיבים.

Verse 85

ﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏ ﮐ ​

85 וזכריה ויוחנן וישוע ואליהו, כולם מהצדיקים.

Verse 86

ﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙ ﮚ ​

86 וישמעאל ואלישע ויונה ולוט. את כל אחד מהם רוממנו מכל שוכני העולמים.

Verse 87

ﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤ ﮥ ​

87 ומאבותיהם וצאצאיהם ואחיהם שבחרנו בהם והדרכנו אותם בדרך הישר.

Verse 88

ﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗ ﯘ ​

88 זו ההדרכה של אללה, אשר בה ידריך את אשר ירצה מבין עבדיו. אן אם יצופו לו שותפים, לשווא היו כל מה שעשו.

Verse 89

ﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪ ﯫ ​

89 אלה אשר נתנו להם את הספר, ואת החכמה, והנבואה. אם אלה יכפרו בה (הנבואה של מוחמד), אז הוי הפקדנו עליה אנשים אשר לא יכפרו בה.

Verse 90

ﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾ ﯿ ​

90 אלה (הנביאים) אשר הדריך אללה, על כן תהיה לך דרכם למופת. אמור, “אין אני דורש מכם גמול (על שליחותי) אלא היא הזכרה לכול העולמים”.

Verse 91

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁ ﮂ ​

91 הם לא העריכו את אללה כראוי לו, כאשר אמרו, “לא הוריד אללה אל בני האנוש כלום אמור, “מי הוריד את הספר (התורה) אשר בא בו משה כמאור והדרכה לאנשים? אמנם, אתם עושים אותו מגילות שחלק מהן אתם מגלים אך רבות מהן אתם מעלימים, ואתם למדתם (מן הקוראן) מה שלא ידעתם ולא ידעו אבותיכם. אמור, “אללה!” (אשר הוריד את הספר). אחר כך עזוב אותם לנפשם, לשחק בהבליהם.

Verse 92

ﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚ ﮛ ​

92 זה הוא ספר (הקוראן) אשר הורדנו אותו מבורך, והוא מאמת את אשר לפניו (התורה והבשורה), למען תזהיר בו את אם-הערים (מכה) וסביבותיה. ואלה אשר האמינו בעולם-הבא (אכן הם) מאמינים בו (הקוראן) ועל תפילתם הם מקפידים.

Verse 93

ﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯ ﯰ ​

93 ומי מקפח יותר מזה הבודה שקר על אללה, או אומר “קיבלתי השראה אלוהית” למרות שהוא לא קיבל דבר? או מזה האומר “גם אני יכול להוריד לכם את מה שאללה הוריד?” לו היית יכול לראות את הכופרים האלה בגסיסתם כאשר המלאכים מושיטים את ידיהם ואומרים, “הוציאו את נשמותיכם! היום תוענשו בעונש משפיל מפני שהייתם מדברים שקר על אללה ודוחים ביהירות את אותותיו”.

Verse 94

ﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊﰋﰌﰍﰎﰏ ﰐ ​

94 ואכן אתם באים אלינו, כל אחד לבדו, כפי שבראנו אתכם בפעם הראשונה, והשארתם מאחורי גבכם את מה שהענקנו לכם. ואין אנו רואים שבאו עמכם המליצים, אלה אשר סברתם לחינם כי הם שותפים לאללה. כבר נותק בינכם (הקשר), וחלף ועבר מה שהייתם (חושבים) סומכים עליו.

Verse 95

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥ ﭦ ​

95 אכן אללה מבקע את הגלעינים (הדגן והדקל), ומוציא את החי מן המת ומוציא את המת מן החי, הוא אללה, אז מדוע תשגו בשקרים?

Verse 96

ﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳ ﭴ ​

96 הוא גורם לאור הבוקר להאיר מחשיכת הלילה, והוא עשה את הלילה למנוחה, ואת השמש והירח בחישובים מדויקים. זהו התכנון של העזוז והיודע.

Verse 97

ﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅ ﮆ ​

97 והוא אשר עשה לכם את הכוכבים למען תודרכו על-פיהם בחשיבת היבשה והים. כך נבהיר את האותות לאנשים אשר יודעים.

Verse 98

ﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔ ﮕ ​

98 והוא אשר יצר אתכם מנפש אחת, ואז נתן לכם מקום משכן בעולם הזה ואחר כך מקום מנוחה בעולם הבא. כך נבהיר את האותות לאנשים אשר מבינים.

Verse 99

ﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤ ﯥ ​

99 והוא אשר הוריד מן השמיים את המים, ובהם הוצאנו ממנה צמחים מכל סוג ירק עם גרעינים ועצי תמרים שמהם הוצאנו אשכולות תמרים נמוכים וקרובים ליד, וכן כרמי ענבים וזיתים ורימונים, מסוגים דומים ושונים. הביטו כיצד יצמח ויבשיל פריים, האם אין בו אותות לאנשים המאמינים?

Verse 100

ﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶ ﯷ ​

100 הם לקחו את השדים כשותפים לאללה, (למרות) שהוא זה שברא אותם. והם ייחסו לו בנים ובנות מבלי לדעת (את האמת). ישתבח שמו ויתעלה מעל התארים אשר בהם יתארו אותו.

Verse 101

ﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊﰋﰌ ﰍ ​

101 הוא בורא השמים והארץ. כיצד יהיה לו בן, כשלא הייתה לו בת-זוג? הוא ברא כול דבר, והוא יודע כול דבר.

Verse 102

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣ ﭤ ​

102 זה אללה ריבונכם, אין אלוה מלבדו, הוא בורא כול דבר, לכן עבדו אותו. על כול דבר הוא מגן.

Verse 103

ﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮ ﭯ ​

103 אין עין שיכולה לראות אותו, אך הוא רואה הכול, והוא החינני והבקי.

Verse 104

ﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁ ﮂ ​

104 כבר הובאו לכם הוכחות בהירות מריבונכם. ומי שמבחין בהם ייטיב לעצמו, והמעלים עין מהם, לרעתו הדבר. “ולא אני שומרכם.”

Verse 105

ﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊ ﮋ ​

105 וכך אנו חוזרים על האותות, ויאמרו, “למדת זאת ואנו נבאר זאת לאנשים אשר יודעים (את האמת).

Verse 106

ﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚ ﮛ ​

106 נהג לפי מה שהושרה לך מריבונך, שאין עוד אלוה מלבדו, והתרחק מעובדי האלילים.

Verse 107

ﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪ ﮫ ​

107 לו רצה אללה, לא היו משתפים עמו אלילים, ואותך לא עשינו כשומר עליהם, ולא חובתך להשגיח עליהם.

Verse 108

ﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦ ﯧ ​

108 אל תקללו את אלה (האלילים) אשר אליהם הם יתפללו (הכופרים) מלבד אללה, כדי שלא תגרמו שהם יקללו את אללה מתוך איבה ובלי דעת. כך גרמנו לכך שכל אומה תראה בעין יפה את מעשיה, ובסוף יחזרו אל ריבונם, והוא יודיע להם את אשר עשו (בעולם הזה).

Verse 109

ﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾ ﯿ ​

109 הם נשבעו באללה והדגישו את שבועתם כי אם יבוא אליהם אות יאמינו בו, אמור, “כי אם האותות אצל אללה”, אולי אינכם יודעים שאם יבוא האות אליהם, גם אז הם לא יאמינו.

Verse 110

ﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊﰋﰌ ﰍ ​

110 ונהפוך את לבבם ואת עיניהם, כפי שלא האמינו בפעם הראשונה (באותות הקוראן), כן נשאירם לתעות בכפירתם.

Verse 111

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧ ﭨ ​

111 ולו גם הורדנו אליהם את המלאכים, והמתים היו מדברים אליהם, והיינו מציגים כל דבר שהם מבקשים לנגד עיניהם, גם אז הם לא יאמינו אלא אם ירצה כך אללה, אבל רובם בורים.

Verse 112

ﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁ ﮂ ​

112 וכך הקמנו לכל נביא אויב משטני האנוש והשדים, הם מלחשים זה לזה התפארות שווא כהתעייה. לו רצה ריבונך לא היו עושים זאת, לכן עזוב אותם עם כל מה שהם בודים.

Verse 113

ﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎ ﮏ ​

113 הם עושים זאת כדי שלבבותיהם של אלה אשר אינם מאמינים בעולם-הבא יקשיבו להם, וישבעו רצון מהם, ויבצעו את הפשע שהם רוצים.

Verse 114

ﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨ ﮩ ​

114 האבקש לי שופט מלבד אללה? הרי זה הוא אשר הוריד אליכם את הספר (הקוראן) כשהוא מפורש, ואלה אשר ניתן להם הספר יודעים שהוא הורד באמת מריבונך. לכן אל תהיה בין המטילים ספק.

Verse 115

ﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗ ﯘ ​

115 (וכך) נשלם דבר ריבונך (הקוראן) והוא יתקיים בשלימותו באמת ובצדק, ואין לשנות את דבריו, והוא הכול שומע והכול יודע

Verse 116

ﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫ ﯬ ​

116 אם תישמע לרוב אלה שבארץ, הם ידיחו אותך מן השביל של אללה כי הם הולכים אחרי דמיון שווא, ואין הם אלא משקרים.

Verse 117

ﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸ ﯹ ​

117 אכן ריבונך הוא יודע היטב מי תועה משבילו, והוא המכיר את המודרכים.

Verse 118

ﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃ ﰄ ​

118 איכלו מאשר הוזכר עליו שם אללה, אם מאמינים אתם באותותיו.

Verse 119

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰ ﭱ ​

119 ולמה שלא תאכלו מאשר הוזכר עליו שם אללה? כי כבר הבהיר (אללה) לכם מה שאסור לכם, חוץ מאשר תיאלצו לאוכלו. אמנם רבים יתעו אחרי יצריהם מחוסר דעת, ריבונך יודע היטב מי הם העוברים את גבול המורשה.

Verse 120

ﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾ ﭿ ​

120 אל תחטאו בגלוי או בסתר, כי אלה אשר עשו החטא ייענשו בגלל החטא אשר עשו.

Verse 121

ﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕ ﮖ ​

121 אל תאכלו מאשר לא הוזכר עליו שם אללה, כי זה הפקרות ואכן השטנים מלחשים לידידיהם להתנצח אתכם. אך אם תישמעו להם, תהיו למשתפים (עבודה זרה).

Verse 122

ﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯ ﮰ ​

122 האם זה שהיה כמת ואז החייט אותו(באמונה) ונתנו לו אור (הקוראן), להאיר את דרכו בין האנשים, דומה לזה שנשאר בחושך (הכפירה) ואשר אינו יכול לצאת ממנו? וכך קושט לכופרים מה שהיו עושים (מהרוע).

Verse 123

ﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡ ﯢ ​

123 וכך גרמנו לכך שבכל עיר למנהיגי הכופרים המכחשים, לרקום מזימות בה אולם הם אינם רוקמים אלא (רק) נגד עצמם מבלי שירגישו.

Verse 124

ﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁ ﰂ ​

124 וכאשר יוצג להם אות, יאמרו “לא נאמין עד שנקבל את אשר קיבלו שליחי אללה (הקודמים)” ואולם אללה יודע היכן יפקיד את שליחותו. ועל החוטאים יחולו העלבה ועונש קשה מאת אללה במה שהיו רוקמים.

Verse 125

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮ ﭯ ​

125 ומי שאללה רוצה להדריכו, יפתח את לבו לאסלאם (להיכנע לאללה), אך את מי שירצה להישאר בתעייה, יעשה את לבו צר ולחוץ כאילו היה מנסה לטפס השמימה. כך ישפוך אללה את העונש מן השמיים על אלה אשר לא מאמינים.

Verse 126

ﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹ ﭺ ​

261 וזהו השביל הישר של ריבונך, וכך אנו מבהירים את האותות לאנשים אשר יזכרו.

Verse 127

ﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆ ﮇ ​

127 להם משכן השלום אצל ריבונם והוא התומך בהם באשר היו עושים (מעשים טובים).

Verse 128

ﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭ ﮮ ​

128 ביום (יום הדין) אשר אללה יקבץ את כולם יחדיו, יאמר אללה, “הוי, השדים! הרביתם לנצל את האנשים”, אז יגידו אדוניהם מקרב האנשים, “ריבוננו! ניצלנו איש את רעהו והגיעה שעתנו שקבעת לנו”. ואז יאמר (אללה) להם “האש תהיה משכנכם ובה תישארו לנצח, אלא אם ירצה אללה אחרת.” כי ריבונך החכם והיודע.

Verse 129

ﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗ ﯘ ​

129 כך עושים אנו את הכופרים מקרב האנשים בעלי ברית זה לזה בשל הפשע שעשו.

Verse 130

ﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵ ﯶ ​

130 הוי השדים והאנשים! האם לא באו אליכם שליחים מקרבכם למסור לכם את אותותיי ולהזהירכם כי יומכם זה עומד להגיע? הם יאמרו, “אנו מעידים נגד עצמנו”. חיי העולם הזה הוליכו אותם שולל, והם יעידו על עצמם שאכן הם היו כופרים.

Verse 131

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚ ﭛ ​

131 אולם ריבונך לא היה מכחיד את הערים בקיפוח, מבלי שיזהיר את האנשים חסרי המודעות.

Verse 132

ﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥ ﭦ ​

132 ולכל אחד דרגות על-פי מעשיו, כי ריבונך אינו מתעלם מאשר הם עושים.

Verse 133

ﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹ ﭺ ​

133 אמנם ריבונך בעל האמצעים האדירים, ובעל הרחמים, אך אם ירצה יכלה אתכם ויחליפכם באחרים שיברא כפי שברא אתכם מזרע אנשים אחרים (שקדמו לכם).

Verse 134

ﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂ ﮃ ​

134 מה שהובסה לכם אכן יבוא, ואתם לא תוכלו להימלט ממנו.

Verse 135

ﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗ ﮘ ​

135 אמור, בני עמי! עשו כפי שמתחשק לכם, אמנם אני אעשה (כפי שאללה רוצה אותי לעשות), ולבסוף תדעו מי יקבל את גן העדן, כי לא יצליחו(בעולם הבא) המקפחים.

Verse 136

ﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛ ﯜ ​

136 והקדישו לאללה חלק ממה שברא מיבול השדה ומן המקנה, ואמרו, “החלק הזה לאללה והחלק הזה לשותפים אשר צירפנו לו ״, על פי סברת השווא שלהם. אך מה שהוקדש לשותפיהם לא יגיע אל אללה, ואשר הקדישו אל אללה הוא אל שותפיהם יגיע. וכה רעה היא דרך חשיבתם.

Verse 137

ﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲ ﯳ ​

137 כך השטן הציג באור יפה לרבים מן המשתפים את הריגת ילדיהם שותפיהם, כדי שיביא כליה עליהם ויכלכל את דתם. אילו רצה אללה, לא היו עושים זאת. ולכן עזוב אותם לנפשם עם מה שבדו לעצמם.

Verse 138

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫ ﭬ ​

138 והם אומרים, ״ המקנה הזה ויבול השדה הזה אסורים. אסור לאיש לטעום מהם בלי שנרשה לו”. יש גמלים אשר הם אסרו למשא ולרכיבה, ומקנה אחר אשר לא יזכירו את שם אללה (כאשר נזבח), אכן, כל השקרים האלה הם ייחסו לו, ויקבלו את עונשם על אשר שיקרו.

Verse 139

ﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅ ﮆ ​

139 הם גם אומרים “רק לגברים אשר בינינו שמור פרי בטנו של המקנה הזה, אך אסור הוא על נשותינו”. ואם מתים הוולדות, הכול (גברים ונשים) ישתתפו בהם. אללה יענישם על המנהגים הארורים הללו, כי הוא החכם והיודע.

Verse 140

ﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛ ﮜ ​

140 כבר הפסידו אלה אשר הרגו את ילדיהם מתוך בערות וחוסר דעת, ואסרו את אשר אללה סיפק להם, מתוך שקר שהם יחסו לאללה, הם האובדים שתעו ולא היו מודרכים.

Verse 141

ﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠ ﯡ ​

141 הוא אשר הצמיח גנים, מרושתים ובלתי מרושתים, ודקלים, וזרעי מאכל שונים, וזיתים, ורימונים, לעתים דומים ולעתים לא דומים. אכלו מכירותיהם כשיבשילו, וביום הקציר שלמו את ערכו (הזכאת צדקת חובה) שלו, ואל תבזבזו, משום שאללה אינו אוהב את הבזבזנים.

Verse 142

ﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳ ﯴ ​

142 הוא גם יצר לכם את המקנה, בהמות לרכיבה ומשא, ובהמות לאכילה. אכלו ממה אללה סיפק לכם לכלכלתכם, ואל תלכו בעקבות השטן, משום שהוא אויבכם המובהק.

Verse 143

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪ ﭫ ​

143 (וברא) שמונה בני זוג (של בהמות), מן הכבשים את שני המינים, ומן העיזים את שני המינים. אמור, “האם אסורים עליכם לאכילה, הזכרים, הנקבות, או מה שברחם הנקבות? הודיעו לי לפי מיטב ידיעתכם, אם אנשי צדק אתם”.

Verse 144

ﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗ ﮘ ​

144 (וברא) מן הגמלים את שני (המינים), ומן הבקר את שני (המינים). אמור, “האם אסורים עליכם לאכילה, הזכרים, הנקבות, או מה שברחם הנקבות? האם הייתם נוכחים כאשר אללה ציווה על כך? ומי כופר יותר מן הבודה שקרים על אללה להתעות בהם אנשים בלי דעת? אכן אללה לא ידריך את המקפחים”.

Verse 145

ﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡ ﯢ ​

145 אמור “בכל אשר הושרה אליי, לא אמצא דבר אשר נאסר לאכול, מלבד הנבלה, או הדם הזורם, או בשר חזיר - משום שהם טמאים, או בשר שלא נזבח בשם אללה. אולם מי שמוכרח, האוכל בלא תאווה ובלא זדון, הרי שריבונך הוא הסלחן והרחום.

Verse 146

ﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁ ﰂ ​

146 ועל אלה אשר התייהדו אסרנו למאכל כל בעל ספרים, ומן הבקר והצאן אסרנו עליהם את החלב (סוג של שומן) חוץ מן הנישא על גבם, או על המעיים, או הצמוד לעצם. איסור זה הוא עונש על חטאיהם, ואנו דוברי הצדק.

Verse 147

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝ ﭞ ​

147 ואם יתכחשו לדבריך, אמור, “ריבונכם אמנם רב- רחמים, אך לא ימנע את עונשו מהאנשים הכופרים המכחשים”.

Verse 148

ﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆ ﮇ ​

148 יאמרו אלה אשר שיתפו “לו רצה אללה, לא היינו אנו ואבותינו מצרפים לו שותפים, ולא היינו אוסרים דבר”. כה התכחשו גם אלה שהיו לפניהם, עד אשר טעמו את עונשנו. אמור, האם יש דעת כלשהי בידכם אשר תוכלו להוציא אלינו? או שאתם הולכים אחרי דמיונכם? או שאתם בסך הכול משקרים?

Verse 149

ﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏﮐ ﮑ ​

149 אמור “לאללה ההוכחה הבהירה, ולו רצה היה מדריך את כולכם.”

Verse 150

ﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞﮟﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮ ﮯ ​

150 אמור “הביאו את עדיכם אשר יעידו שאכן אללה אסר את כל זה.” אם יעידו, אל תעיד עמם, ואל תלך בעקבות הנסיות של המתכחשים לאותותינו, ושל אלה אשר לא יאמינו בעולם הבא, ואלה שסברו שקר שיש (שותפים) שווים לריבונם.

Verse 151

ﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁ ﰂ ​

151 אמור, “בואו אקרא באוזניכם את אשר אסר עליכם ריבונכם! אל תשתפו עמו דבר, וגמלו חסד עם הוריכם, ואל תהרגו את ילדיכם מפחד העוני כי אנו נכלכל אתכם ואותם, ואל תתקרבו אל מעשי תועבה, בין גלויים ובין נסתרותם, ואל תהרגו את הנפש אשר אסר אללה, אלא במשפט צדק. זהו אשר אללה ציווה אתכם למען תשכילו”.

Verse 152

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸ ﭹ ​

152 ואל תתקרבו אל רכוש היתום אלא בהגינות עד שיתבגר, והקפידו על הצדק במידה ובמשקל. לא נטיל על נפש לשאת יותר מכפי יכולתה. כשאתם מדברים, היו צודקים, אפילו אם יהיה זה נגד קרוב משפחה. היו נאמנים לאשר התחייבתם לפני אללה. אלה הדברים אשר ציווה אתכם למען תזכרו.

Verse 153

ﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌ ﮍ ​

153 “זה השביל הישר אשר אליו הדרכתי אתכם, על כן לכו בו, ואל תלכו בשבילים שיפרידו בינכם לבין השביל של אללה. זה מה שהוא ציווה אתכם כדי שתשמרו על עצמכם”.

Verse 154

ﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞ ﮟ ​

154 ואז אנו נתנו למשה את הספר בשלמותו ובצורה הטובה ביותר, ובו ביאור לכל דבר, והדרכה ורחמים למען יאמינו בפגישת ריבונם (ביום הדין).

Verse 155

ﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧ ﮨ ​

155 וזה הספר(הקוראן) אשר הורדנו מבורך. לכן התנהגו על פיו ויראו את אללה למען תרוחמו,

Verse 156

ﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕﯖﯗ ﯘ ​

156 לבל תגידו, “הספר הורד אל שתי עדות לפנינו, ולא היינו מודעים להוראה שלו.

Verse 157

ﯙﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥﯦﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾ ﯿ ​

157 ולבל תגידו, “אילו הורד הספר אלינו, היינו מודרכים יותר מהם (היהודים והנוצרים)”, כעת בא גם אליכם ספר (הקוראן) מריבונכם, כהוכחה הבהירה, והדרכה, ורחמים. מי אפוא חוטא יותר מזה המתכחש לאותות אללה וסוטה מהם. אנו נעניש את הסוטים מאותותינו עונש קשה מאוד על סטייתם.

Verse 158

ﭑﭒﭓﭔﭕﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷ ﭸ ​

158 האם מחכים הכופרים עד אשר יבואו אליהם המלאכים (להוציא את נשמתם), או יבוא ריבונך (לשפוט אותם ביום הדין), או יבואו כמה מאותות ריבונך (סימני יום הדין)? ביום שבו יבואו כמה מאותות ריבונך, לא יועיל לשום נפש אמונתה, אם היא לא האמינה כבר קודם לכן, או שלא עשתה באמונתה את המעשים הטובים. אמור, ״ חכו, ואנחנו גם מחכים”.

Verse 159

ﭹﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀﮁﮂﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌ ﮍ ​

159 אלה אשר שיסעו את דתם והפכו לסיעות מפוזרות, אין לך מה לעשות אתם. אומנם, עניינם בידי אללה, והוא יודיע להם את אשר עשו.

Verse 160

ﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛﮜﮝﮞ ﮟ ​

160 מי שיעשה מעשה טוב גמולו יהיה פי עשרה ממעשהו, אולם מי שיעשה מעשה רע ייענש רק בשווה למעשהו, והם לא יקופחו.

Verse 161

ﮠﮡﮢﮣﮤﮥﮦﮧﮨﮩﮪﮫﮬﮭﮮﮯﮰ ﮱ ​

161 אמור, “ריבוני הדריך אותי אל השביל הישר, הדת האמתית של אברהם המתמסר, שלא היה עובד אלילים”.

Verse 162

ﯓﯔﯕﯖﯗﯘﯙﯚﯛ ﯜ ​

162 אמור, “תפילתי וקורבני וחיי ומותי הם מוקדשים לאללה ריבון העולמים,

Verse 163

ﯝﯞﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥ ﯦ ​

163 שאין לו כל שותף, ועל כך צוויתי, ואני עומד בראש המוסלמים”.

Verse 164

ﯧﯨﯩﯪﯫﯬﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳﯴﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆ ﰇ ​

164 אמור, “האבקש אלוה מלבד אללה שהוא ריבון לכל דבר? וכל נפש תעשה מעשה רע, היא אחראית לו (ביום הדין), ואין נפש שתישא את העול של נפש אחרת, כי אל ריבונכם תוחזרו, והוא יודיעכם את דבר כל אשר נחלקתם בו.

Verse 165

ﰈﰉﰊﰋﰌﰍﰎﰏﰐﰑﰒﰓﰔﰕﰖﰗﰘﰙﰚﰛﰜﰝ ﰞ ​

165 והוא אשר הקימכם כיורשים בארץ, והעלה אחדים מכם בדרגות (הפרנסה והכוח) על פני אחרים, למען יבחן כיצד תנהגו בכל אשר נתן לכם. ריבונך מהיר בעונש, והוא אף סולח ורחום.