תרגום סורה القصص בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
ﮝ
ﮞ
1 טא.סין.מים.
Verse 2
ﮟﮠﮡﮢ
ﮣ
2 אלה אותות (הקוראן) הספר הבהיר.
Verse 3
3 אנו קוראים לך מסיפור משה ופרעה, בצדק, עבור אנשים מאמינים.
Verse 4
4 הן, פרעה התגאה בארץ ופילג את יושביה לפלגים, ונטפל אל עדה מהם, והיה שוחט את בניהם ומחייה את נשותיהם, אכן הוא היה ממפיצי השחיתות.
Verse 5
5 ואנו רוצים לתת חסד לאלה אשר נטפלו אליהם בארץ ונעשה אותם מנהיגים ונעשה אותם היורשים
Verse 6
6 ונכונן אותם בארץ, ולהציג לפרעה והמן ולחייליהם את מה שממנו פחדו (אובדן שלטונם).
Verse 7
7 והשרינו לאמו של משה: “הניקי אותו (את משה), אך אם את דואגת לחייו, זרקי אותו לים, ואל תחששי ואל תצטערי כי אנו נחזיר אותו אלייך ונקבע אותו כאחד השליחים”.
Verse 8
8 ואז משכו אותו בני פרעה, כדי שמאוחר יותר הוא יהיה אויב להם, ולהביא עליהם יגון, משום שפרעה והמן עם צבאותיהם היו חוטאים.
Verse 9
9 ואמרה אשת פרעה: “אושר הוא לי ולך, לכן אל תרצחו אותו, ואולי הוא יעזור לנו, או שנאמץ אותו כילד לנו, והם אינם חשים (שיביא לכלייתם).
Verse 10
10 וליבה של אמו של משה התמלא בחרדה, וכמעט שחשפה את האמת, לולא ייצבנו את לבה, על מנת שתהיה מן המאמינים.
Verse 11
11 ואמרה לאחותו: “התחקי אחריו”, אז היא הביטה בו מקרן זווית, והם לא היו מודעים לכך.
Verse 12
12 ומנענו ממנו את המיניקות מראש, על כן אמרה: “האם אראה לכם בני-בית אשר יגדלו אותו עבורכם, והם אותו מחנכים?”.
Verse 13
13 כך החזרנו אותו אל אמו, למען תנוח דעתה ולא תחוש ביגון, על מנת שתדע, כי הבטחתו של אללה היא צדק. אך, רובם אינם יודעים.
Verse 14
14 וכאשר הגיע (משה) לבגרותו והיה לאיש, הענקנו לו חכמה ודעת, כי כך אנו גומלים לעושי הטוב.
Verse 15
15 והוא בא אל העיר בעת שיושביה לא היו מודעים, ומצא בה שני אנשים רבים, אחד מבני עדתו והשני מבני העדה האויבת, ובן עדתו בקש את סיועו נגד אויבו, אז דחף אותו משה והרג אותו. ואמר (משה): “אכן, זהו מעשה השטן, כי אויב ומתעה ברור הוא”.
Verse 16
16 אמר: “ריבוני! קיפחתי את עצמי, משום כך, אני מבקש שתמחל לי”, והוא סלח לו, כי אללה הוא הסלחן הרחום.
Verse 17
17 אמר (משה): “ריבוני! בגלל החסד אשר גמלת עמי, לעולם לא אהיה מסייע לפושעים״.
Verse 18
18 אך נשאר בעיר פוחד ודואג, ושוב פגש באיש שאמש קראו לסיוע ושוב ביקש את סיועו, ואז אמר לו משה: ״ הן, אתה מתעה מוחלט ״,
Verse 19
19 וכאשר ביקש משה להכות את האויב של שניהם, אמר ”משה! האם תבקש לרצוח אותי כמו שרצחת איש אתמול? אתה מבקש להיות מקפח בארץ ואינך מבקש להיות מן המתקנים?”
Verse 20
20 ובא איש מפרברי העיר במהרה ואמר: “הוי, משה! הנה נכבדי העיר החליטו להוציאך להורג, צא מכאן, כי יועץ טוב אני לך”.
Verse 21
21 ואז עזב משה את העיר בפחד וזהירות, ואמר: “ריבוני! חלצני מן האנשים המקפחים”.
Verse 22
22 וכאשר פנה אל עבר מדיין אמר: “אולי יכוונני ריבוני לדרך הישר”.
Verse 23
23 וכאשר הגיע אל מי מדיין, מצא שם קהל אנשים משקים (את עדריהם) ועל-ידם שתי נשים המונעות עדרן משתייה. אמר: “מה הסיפור שלכן?” אמרו: “לא נשקה עד שהרועים יגמרו להשקות (את עדריהם) ואבינו קשיש”.
Verse 24
24 ואז השקה להן (את עדרן), אחר כך פנה לנוח בצל, ואמר: “ריבוני! נחוץ לי כעת חסדך”.
Verse 25
25 לאחר מכן, באה אליו אחת מהן, מתהלכת בביישנות ואמרה: “אבי מזמין אותך אליו כדי לגמול לך עבור אשר השקית לנו. וכשפגש אותו, והגיד לו את קורותיו, אמר (האב): “אל תירא! כבר נחלצת מן האנשים המקפחים”.
Verse 26
26 אז אמרה אחת מהן: “אבי! שכור אותו! כי הטוב ביותר שאפשר לשכור הוא החזק והנאמן”.
Verse 27
27 ואמר (האב): “רוצה אני לחתן אותך אחת משתי בנותיי, בתנאי שתעבוד עבורי במשך שמונה שנים, ואם ברצונך, תישאר עשר שנים, כי לא ארצה להלאות אותך. אם ירצה אללה, תגלה כי מן הישרים אני”.
Verse 28
28 אמר (משה): “זה ביני ובינך, ואיזה משני התנאים שאמלא לא תהיה לך עליי איבה (לא תתלונן), ואללה עד על מה שאנו אומרים”.
Verse 29
29 כאשר סיים משה את שנות שכירותו ועזב עם בני ביתו, ראה אש דולקת לצד ההר, אמר לבני ביתו: ״ שהו כאן, כי ראיתי אש, אולי אביא לכם ממנה ידיעה, או גחלת אש על מנת שתתחממו.
Verse 30
30 כאשר ניגש אליה, נקרא אליו מכיוון הוואדי הימני, בבקעה המבורכת, מהעץ, (ונאמר לו): ״ הוי, משה! אני הוא אללה, ריבון העולמים.
Verse 31
31 זרוק את מקלך!”, וכשראה משה כי מקלו מתנועע כאילו הוא נחש, הוא ברח ולא הסתכל מפחד. (ונקרא לו שוב): “הוי, משה! התקרב הנה ואל תפחד כי אתה מהבטוחים מכול רעה.
Verse 32
32 החדר ידך לחזך, והיא תצא לבנה בריאה מבלי רוע (פגע צרעת). חבק בידך את חיקך יתפוגג חששך (מהנחש). אלה שני אותות מאת ריבונך אל פרעה ואנשיו, כי היו עם האנשים המושחתים”.
Verse 33
33 אמר (משה): “ריבוני! הנה אני רצחתי מהם נפש, ופוחד אני שהם ירצחוני,
Verse 34
34 ואחי אהרון, הוא, בעל לשון צחה יותר, ושלח אותו עמי לתמוך בי, למען יחזק את עמדתי, אני חושש פוחד כי יתכחשו לדבריי.
Verse 35
35 אמר (אללה): ״ נחזק אותך באחיך, ונתן לשניכם הוכחות, ואז לא יפגעו בכם, הודות לאותותינו. אתם ומי שבעקבותיכם תהיו המנצחים.
Verse 36
36 וכאשר בא משה עם אותותינו הברורים, אמרו: “אין זה, אלא קסמים בדויים, ולא שמענו כי הייתה כזאת בין אבותינו הראשונים”.
Verse 37
37 ואמר משה: “ריבוני היודע מי הוא אשר הוביל את ההדרכה מאצלו ומי יזכה באושר בעולם הבא. אכן, לא יצליחו המקפחים.
Verse 38
38 ואמר פרעה: “הוי, אתם מכובדיי! אינני יודע שום אלוה אחר עבורכם חוץ ממני. אז הבער לי סיס, הוי, המן, ובנה בו מגדל, אולי אגיע לאלוה משה, אם כי, לדעתי, הוא מהשקרנים”.
Verse 39
39 הוא (פרעה) וחייליו היו יהירים בארץ ללא כל הצדקה כי חשבו שהם לא יושבו אלינו.
Verse 40
40 ואז ותפסנוהו עם צבאו וזרקנו אותם לים, ראה מה עלה בגורל המקפחים.
Verse 41
41 והפכנו אותם (פרעה ואנשיו) דוגמה למנהיגים (הכופרים), הקוראים לאנשים אל תוך האש. וביום תחיית- המתים לא יהיה להם מציל(מגיהינום).
Verse 42
42 ושלחנו אחריהם קללה בעולם הזה, וביום תחיית-המתים יהיו מן הפסולים והבזויים.
Verse 43
43 וכבר הענקנו למשה את הספר (התורה) לאחר שהכחדנו את הדורות הקדומים, כאותות מכוונים ורחמים, על מנת שיועילו להיזכרותם.
Verse 44
44 ולא נמצאת (מוחמד) בצד המערבי (של ההר) כאשר מסרנו למשה את המצוות ולא היית מהעדים לכך.
Verse 45
45 אך, לאחר מכן, יצרנו דורות שחיו ימים רבים. ולא היית משתכן בתוך בני מדיין כדי שתספר (לבני ישראל) עליהם (על בני מדיין), לולא שלחנו אותך והשרינו זאת עליך.
Verse 46
46 ולא נמצאת (מוחמד) בצד ההר כשקראנו (למשה), ואולם שלחנו אותך ברחמים מאת ריבונך, כדי שחתרה בעם אשר לא נשלח אליהם כל מתרה (שליח) לפניך, ואולי יזכרו.
Verse 47
47 (ושלחנו אותך מוחמד) על מנת שאם יפגע בהם עונשנו על חטאיהם, שלא יגידו: “ריבוננו! למה לא שלחת אלינו שליח על מנת שניצמד לאותותיך ונהיה מן המאמינים”.
Verse 48
48 וכעת כאשר הגיע אליהם הצדק מאתנו, אמרו: “למה לא נמסר לו כמו שנמסר למשה”. האם לא התכחשו לאשר נמסר למשה מלפנים? ואמרו: “שני קוסמים מסייעים איש לאחיו”. ואמרו: “אכן אנחנו כופרים בכול”.
Verse 49
49 אמור: ”אם כן, הביאו ספר מאת אללה אשר הוא מדריך טוב משניהם (הקוראן והתורה), ואז אצמד אליו, אם אנשי צדק אתם”.
Verse 50
50 אך, אם לא יסכימו לדבריך, אז דע, שרק בעקבות בדיותיהם ויצריהם (הרעים) הם הולכים, ואין תועה יותר מזה ההולך בעקבות יצריו (הרעים) בלי הדרכה מאת אללה? הן, אללה לא ידריך את האנשים המקפחים.
Verse 51
51 וכבר הורדנו אליהם בשלבים את אותות הקוראן, כדי שהם ייזכרו.
Verse 52
52 אלה אשר הענקנו להם את הספר (התורה) מלפניו (הקוראן), הם אכן בו מאמינים,
Verse 53
53 וכאשר קוראים אותו בפניהם, יאמרו: “אנו מאמינים בו. הוא הצדק מאת ריבוננו, הן, לפניו היינו מוסלמים (מתמסרים לאללה).”
Verse 54
54 כל אלה יזכו את בגמול כפליים על סבלנותם (ואמונתם בתורה ובקוראן) ועל כך שהם עשו בטובה במקום הרעה ועל כך שהם נותנים לצדקה מהשפע שהענקנו להם.
Verse 55
55 ובשומעם להגי שטות יתרחקו מהם ויגיד “לנו פועלינו ולכם פועליכם, שלום עליכם, אין אנו הולכים בדרך הכפירה של חסרי התבונה.”
Verse 56
56 אתה אינך יכול להדריך את מי שתאהב, אבל אללה ידריך את מי שירצה, והוא המכיר היטב את המודרכים.
Verse 57
57 ואמרו: “אם נלך בעקבותיך לפי הדרכתך, ננושל מארצנו”, האם לא קבענו להם מחוז קדוש ובטוח שאליו מובאים פירות מכל סוג כאספקה מצדנו? אך רובם אינם יודעים זאת.
Verse 58
58 וכמה ערים הכחדנו אשר התענגו על מחייתן וחטאו? מאז, אזורי המחיה שלהם כמעט ולא יושבו, והיינו אנחנו היורשים.
Verse 59
59 לא היה מכתיר ריבונך את הערים לפני שהיה שולח שליח אל הגדולה שבהן, לקרוא לפניהן את אותותינו, ולעולם לא היינו מכתירים את הערים אם לא היו תושביהן מקפחים.
Verse 60
60 וכל אשר הוענק לכם אינו אלא הנאה והדר זמני של חיי העולם הזה, אך, כל אצל אללה עדיף יותר ולעד, האם לא תכירו בשכלכם?
Verse 61
61 האם דומה מי שנתנו לו הבטחה נאותה שיזכה לחזות בקיומה, למי שנהנה זמנית מחיי העולם הזה וביום תחיית-המתים יהיה אחד מאלה שיתנו את הדין?
Verse 62
62 ביום ההוא יקרא (אללה) אליהם, ויאמר: “היכן האלילים אשר סברתם שהם שותפיי?
Verse 63
63 אמרו אלה אשר נחרץ עליהם העונש בצדק, “ריבוננו! אלו שהתעינו הותעו על-ידינו, כפי שאנו בעצמנו היינו תועים, אנו מתנערים ממעשיהם, הם עבדו אחרים זולתנו.
Verse 64
64 אז ייאמר: “קראו לאלילים שלכם!” והם יקראו ולא ישיבו להם ויחזו בעונש, “הלוואי שהיו מודרכים”.
Verse 65
ﮢﮣﮤﮥﮦﮧ
ﮨ
65 ביום אשר יקרא אליהם, ויאמר: “כיצד השבתם לשליחים?”
Verse 66
66 ביום ההוא לא יטענו דבר, ואף לא יחושו נחיצות לשאול בינם לבין עצמם.
Verse 67
67 אך, זה אשר התחרט בחייו והאמין ועשה חסדים, אולי יהיה מן המצליחים.
Verse 68
68 וריבונך יוצר את אשר ירצה ויבחר, ואין להם הבחירה. ישתבח אללה ויתעלה על אשר ישתפו לו.
Verse 69
69 וריבונך יודע מה יסתירו בלבם ומה יחשפו.
Verse 70
70 והוא אללה, אין אלוה מלבדו, לו התודה בעולם הזה ובעולם הבא, ובידו המשפט ואליו תושבו.
Verse 71
71 אמור: “החשבתם על זה, שאם אללה יטיל עליכם חשכת עולמים בלילה ארוך עד יום תחיית-המתים, איזה אלוה מלבד אללה יוכל להביא לכם אור? האם לא תשמעו?
Verse 72
72 אמור: ״ החשבתם על זה, שאם אללה יטיל עליכם יום ארוך עד יום תחיית-המתים, איזה אלוה מלבדו יוכל להביא לכם את הלילה למען תנוחו בו? האם אתם לא תראו?
Verse 73
73 הודות לשפע רחמיו הביא לכם את הלילה ואת היום למנוחה וכדרך להתכלכל מחסדו אולי תשבחוהו.
Verse 74
74 ביום שבו (אללה) יקרא אליהם, יאמר: ״ איפה האלילים אשר סברתם שהם שותפים לאללה?”
Verse 75
75 והוצאנו מכל אומה עד ונביאם ואמרנו: “הביאו את הוכחתכם!”, אז ישכילו להבין כי הצדק הוא לאללה, ועזב אותם אשר בדו מלבם.
Verse 76
76 אכן קורח היה מאנשי עמו של משה, והוא הציק להם. הענקנו לו אוצרות אשר מפתחותיהם היו כבדים מנשוא לקבוצת אנשים חזקים. אמרו לו בני עמו: “אל תתגאה בעושרך, כי אללה אינו אוהב את אלה המלאים גאוותנות ״.
Verse 77
77 ובקש באמצעים אשר אללה נתן לך את המשכן שבעולם הבא, ואל תשכח את חלקך בעולם הזה, ועשה טוב כשם שהיטיב עמך אללה, ואל תבקש להביא שחיתות בארץ, כי לא יאהב אללה את מפיצי השחיתות.
Verse 78
78 אמר: " הן, ניחנתי בכל זאת הודות לבינתי ״. והאם אינו יודע כי כבר הכחיד אללה לפניו דורות רבים אשר היו חזקים ועשירים ממנו? הכופרים המכחשים לא יישאלו על חטאיהם.
Verse 79
79 אז יצא אל בני עמו מקושט בתכשיטים, ואמרו אלה אשר חפצו בחיי העולם הזה: “הלוואי שהיינו ניחנים במה שניחן בו קורח. אכן בעל מזל אדיר הוא”.
Verse 80
80 ואמרו אלה אשר הוענקה להם הבינה: “אבוי לכם! גמול אללה טוב יותר למאמין ולעושה את הטוב, אולם יזכו לו רק בעלי סבלנות”.
Verse 81
81 אז הבלענו באדמה אותו ואת ביתו, ולא היה לו אנשים אשר יחלצו אותו מלבד אללה, ולא היה מהמנצחים.
Verse 82
82 ואז אמרו אלה אשר השתוקקו להיות במקומו למחרת,: ״, אללה מרחיב ומצמצם את פרנסתו של מי שירצה מעבדיו, ולולא חסד אללה עלינו היינו גם אנו נבלעים באדמה. אכן, לא יצליחו הכופרים ״.
Verse 83
83 זה מעון העולם הבא אנו קובעים רק לאלה שאינם רוצים להתייהר על פני אחרים בעולם הזה ולא להשחית, והאחרית (הגמול הטוב) ליראים (את אללה).
Verse 84
84 כל אשר יעשה מעשה טוב, יהיה לו גמול טוב יותר ממנו, ומי יעשו מעשה רע, הגמול לאלה אשר עשו רע רק מה שהיו עושים.
Verse 85
85 אכן, זה אשר חייב אותך בקוראן, בוודאות יחזיר אותך אל המקום הטוב (העיר מכה). אמור: “ריבוני יודע היטב מי המודרך ומי נתון בתעייה מוחלטת”.
Verse 86
86 ולא קיווית שהספר (הקוראן) יורד אליך, אך זה (הורדתו) רחמנות מריבונך, אז אל תהיה משען לכופרים.
Verse 87
87 ואל יהדפוך (מהקריאה לאמונה) באותות אללה לאחר שהורדו אליך. וקרא אל (האמונה) בריבונך, ואל תהיה מהמשתפים (עבודה זרה).
Verse 88
88 ואל תקרא בתפילה לאלוה אחר מלבד אללה, כי אין אלוה מלבדו. הכול יחלוף מלבד פניו(של אללה), כי רק לו השלטון ואליו תושבו.
تقدم القراءة