תרגום סורה العنكبوت בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
ﮡ
ﮢ
1 אליף. לאם. מים.
Verse 2
2 האם חושבים האנשים כי יעזבו באומרם: “האמנו”, ולא יועמדו לניסיון?
Verse 3
3 הרי כבר העמדנו לניסיון את קודמיהם, ואללה בוודאות יכיר את אלה אשר היו דוברי צדק ויכיר את השקרנים.
Verse 4
4 האם חושבים אלה שעושים את הרע שיימלטו מאתנו? מה רעה היא חשיבתם זו!
Verse 5
5 מי שהיה מקווה למפגש אללה, אז אכן מועד אללה מגיע, והוא השומע הכול היודע הכול.
Verse 6
6 ומי שמתאמץ למען אללה, אכן מתאמץ לעצמו, כי אללה עשיר, אינו זקוק לדבר מהעולמים!
Verse 7
7 ואלה אשר האמינו וביצעו את המעשים הטובים, נמחל להם על חטאיהם, ונגמול להם יותר על הטוב אשר נהגו לעשות.
Verse 8
8 ודרשנו מהאדם לנהוג במידת החסד עם הוריו. ואם יאלצו אותך לייחס לי שותפים אשר אינך מכיר, אל תשמע בקולם בכך. אלי שיבתכם, ואני אגיד לכם את מה שעשיתם.
Verse 9
9 ואלה אשר האמינו וביצעו את המעשים הטובים, נכניסם עם בעלי היושרה.
Verse 10
10 ומהאנשים יש האומרים: “אנו מאמינים באללה”, אך אם הם יוצק להם בגלל בשל האמונה באללה, הם טועים וחושבים שרדיפת בני האדם היא קשה כמו עונש אללה (ובגללה יכפרו). ואולם בבוא ניצחון (המאמינים) מריבונך, הם יאמרו (בשקר): "אכן היינו אתכם”. האין אללה יודע יותר את אשר בלבבות העולמים?
Verse 11
ﮠﮡﮢﮣﮤﮥ
ﮦ
11 אכן, אללה יבחין במאמינים, והוא יידע מי הם הצבועים.
Verse 12
12 אמרו אלה אשר כפרו לאלה אשר האמינו: " היצמדו לדרכנו, ואנו נישא את חטאיכם. אבל, הם לא יישאו בכלום מכל חטאיהם, אכן הם רק משקרים.
Verse 13
13 הם יישאו את משא החטאים של עצמם עם משאות נוספים, ויישאלו ביום תחיית המתים על מה שהיו משקרים!
Verse 14
14 וכבר שלחנו את נוח אל עמו והוא נשאר ביניהם אלף שנים, פחות חמישים שנה. ואז שטף אותם המבול, בעודם מקפחים.
Verse 15
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
15 ואז חילצנוהו ואת אנשי האנייה ועשינו אותה כאות לעולמים.
Verse 16
16 ואברהם כאשר אמר לבני עמו: “עבדו את אללה ויראו אותו, זה עדיף לכם, ואם רק ידעתם כמה!”
Verse 17
17 הן, כל אשר תעבדו מלבד אללה, אלילים הם, ואתם יוצרים שקר. אכן אלה אשר תעבדו מלבד אללה, אין בכוחם לספק את הפרנסה שלכם, ולכן בקשו את הפרנסה מאללה ועיבדו אותו והודו לו, כי אליו אתם תושבו!
Verse 18
18 אם תכחישו (את שליחות הנביא מוחמד), הרי כבר כפרו אומות אשר היו לפניכם (בשליחות נביאיהם). על השליח רק להעביר לכם את המסר בבהירות.
Verse 19
19 הלא ידעו כיצד אללה יצר לראשונה את הבריאה ולאחר מכן בורא אותה שוב? אכן, הדבר הזה הוא פשוט עבור אללה.
Verse 20
20 אמור: התהלכו על פני האדמה, וראו איך אללה יצר לראשונה את הבריאה. כך הוא גם ייצור אתכם מחדש בתקומה (ביום הדין). הן, אללה הוא הכול יכול.
Verse 21
21 והוא מעניש את אשר רוצה ומרחם על אשר הוא רוצה, ואליו תוחזרו.
Verse 22
22 אין ביכולתכם למרוד ברצונו, לא בארץ ולא בשמים, ואין לכם אדון או מציל מלבד אללה!
Verse 23
23 ואלה אשר כפרו באותות של אללה ובפגישתו, הם אלה אשר נואשו מרחמיי, ואלה להם עונש כואב.
Verse 24
24 ולא הייתה תגובת עמו (של אברהם) אלא שאמרו: “הרגו אותו! או שרפו אותו!”, והציל אותו אללה מהאש. ואכן, בזה יש אות ברור עבור האנשים המאמינים.
Verse 25
25 ואז אמר: ״הן, עבדתם אלילים במקום לעבוד את אללה, תוך סיפוק הידידות בינכם בעולם הזה, אך לאחר מכן, ביום תחיית-המתים, אתם התכחשו זה לזה, ותקללו זה את זה, ומשכנכם גיהינום, ולא יהיה לכם מציל!”.
Verse 26
26 אז האמין בו לוט, ואמר: “אני אנדוד לארץ אחרת למען ריבוני, ואכן הוא העזוז החכם”.
Verse 27
27 ונתנו לו את יצחק ואת יעקוב, והענקנו לזרעו את הנבואה ואת הספר, והענקנו לו את שכרו בעולם הזה, ואכן בעולם הבא הוא בין בעלי היושרה.
Verse 28
28 ולוט, כאשר אמר לבני עמו, “הן, אתם עושים תועבה (מעשה סדום) אשר לא עשה כמוהה לפניכם איש בעולמים!
Verse 29
29 התבואו (מינית) אל הגברים, ותגזלו אנשים בדרכים ותבצעו מעשי גנאי בהתקבצויותיכם. ואז היה המענה של בני עמו שאמרו: “הבא עלינו את העונש של אללה, אם אתה אכן מן הצודקים”,
Verse 30
ﯱﯲﯳﯴﯵﯶ
ﯷ
30 אמר: “ריבוני! סייע לי נגד האנשים מבצעי השחיתות!”.
Verse 31
31 כאשר שליחינו (המלאכים) הביאו את הבשורה לאברהם, הם אמרו: “הן, עומדים אנו להכחיד את תושבי העיר הזאת, כי תושביה היו מקפחים”.
Verse 32
32 אמר: ״ הן, לוט נמצא בה”. אמרו: “אנו יודעים היטב מי נמצא בה. נחלץ אותו ואת משפחתו, מלבד אשתו, היא תישאר מאחור (תושמד).
Verse 33
33 כשהגיעו שליחינו אל לוט, הוא פחד לגורלם ונחרד מבשורתם. אולם הם אמרו: “אל תפחד ואל תצטער, אנו מצילים אותך ואת בני משפחתך, מלבד אשתך, היא תישאר מאחור (תושמד).
Verse 34
34 הנה אנחנו מורידים על יושבי העיר הזאת עונש מן השמים על מעשי השחיתות שעשו.
Verse 35
35 ואכן, מה שהשארנו ממנה יהיה אות בהיר לאלה אשר יש להם בינה.
Verse 36
36 ואל בני מדין (שלחנו) את אחיהם, הנביא שועייב, והוא אמר: ״ בני עמי! עבדו את אללה, ושאפו ליום הדין, ואל תחטאו על פני האדמה ואל תפיצו את השחיתות.
Verse 37
37 אך הם התכחשו לו (לשליחותו), ואז הכחידה אותם רעידת האדמה הנוראית, ולאחריה הם נותרו כורעים מתים בבתיהם.
Verse 38
38 (והכחדנו אף) את עאד ות'מוד, והרי ברור לכם מחורבות בתיהם מה שקרה להם, וקישט להם השטן את מעשיהם, והסיט אותם מדרך הישר, למרות שהיו נבונים.
Verse 39
39 (והכחדנו אף) את קורח ופרעה והמן, משה כבר בא אליהם עם האותות הברורים, ואז התייהרו בארץ, ולא נמלטו (מהעונש)!
Verse 40
40. את כולם הענשנו בחטאיהם! על חלק מהם שלחנו סופות אבנים, את חלק מהם לקחה הצווחה (של המלאך גבריאל), מהם אשר הרעדנו את האדמה שבלעה אותם, חלק מהם הטבענו בים, וזה לא אללה אשר קיפח אותם, אך היו מקפחים את עצמם.
Verse 41
41 משלם של אלה אשר עבדו אלילים באדונים מלבד אללה, כמשל העכביש העושה את ביתו, ואכן, הרופף שבבתים הוא בית העכביש, אילו היו יודעים.
Verse 42
42 הן, אללה יודע שאין כל ערך אמתי לאלה (האלילים) שאליהם מתפללים מלבדו, והוא העזוז והחכם.
Verse 43
43 אלה הם המשלים אשר אנו נותנים לאנשים, אך אותם יבינו רק אלה אשר יש להם בינה.
Verse 44
44 יצר אללה את השמים ואת הארץ בצדק, הן יש בזה אות למאמינים.
Verse 45
45 קרא את אשר הושרה אליך מן הספר, וקיים את התפילה כהלכתה, כי התפילה מונעת את הנתעב ואת הרע. וזכר אללה אדיר יותר, ואללה מכיר את כול מעשיכם.
Verse 46
46 ואל התנצחו עם אנשי הספר, אלא בצורה הטובה ביותר, חוץ מאלה אשר קיפחו מהם. ואמרו: “אנו מאמינים באשר הורד אלינו ובאשר הורד אליכם, ואלוהנו ואלוהכם הוא אחד, ולו אנו מוסלמים (מתמסרים)”
Verse 47
47 וכך הורדנו אליך את הספר. ואלה אשר נתנו להם את הספר מאמינים בו, ומאלה יש אשר יאמינו בו. ואינם מתכחשים לאותותינו אלא הכופרים.
Verse 48
48 ולא היית קורא לפני זה כל ספר, ולא יכולת לכתוב בימינך, אחרת היו מעוררים בכך ספק המשקרים.
Verse 49
49 אבל הוא אותות בהירים בלבבות אלה אשר ניתן להם הידע, ואינם מתכחשים לאותותינו אלא המקפחים.
Verse 50
50 ואמרו: “אילו לא הורדו לו אותות מריבונו?” אמור: “אכן, האותות אצל אללה, ואכן אני מזהיר ברור.”
Verse 51
51 האם אינו מספיק להם שהורדנו אליך את הספר שייקרא להם? בהחלט יש בו רחמים וזכר לאנשים המאמינים.
Verse 52
52 אמור: “די באללה כעד ביני לבינכם. הוא יודע מה שבשמים ובארץ, ואלה אשר האמינו בהבל וכפרו באללה, אלה הם המפסידים”
Verse 53
53 דורשים ממך לזרז את עונשם, אך לולא היה קבוע למועד מסוים היה כבר בא עליהם העונש, ואולם הוא יבוא עליהם בהפתעה, בלי שירגישו.
Verse 54
ﭟﭠﭡﭢﭣﭤ
ﭥ
54 הם דוחקים בך לזרז את העונש, ואכן הגיהינום מקיפה את הכופרים.
Verse 55
55 ביום אשר יעטוף אותם העונש מעליהם ומתחת רגליהם אז יגידו להם: “טעמו את אשר הייתם עושים”.
Verse 56
56 הוי עבדיי אשר האמינו בי! אדמתי רחבה, לכן רק אותי עיבדו!
Verse 57
57 סופו של כל אחד לטעום את המוות, ואלינו מושבים!
Verse 58
58 ואלה אשר האמינו ועשו את הטוב, אותם נכניס לחדרי גן עדן, אשר זורמים מתחתיהם נהרות, ושם הם יחיו בה לעולם ועד. כמה טוב גמול הסורחים,
Verse 59
ﮙﮚﮛﮜﮝ
ﮞ
59 אלה אשר התאזרו בסבלנות וסמכו על ריבונם.
Verse 60
60 מה רבים הברואים, אשר אינם מסוגלים לפרנס את עצמם? אללה יפרנס אותם ואתכם, אכן הוא הכול שומע והכול יודע!
Verse 61
61 אם תשאל אותם, מי ברא את השמים ואת הארץ והעמיד את השמש והירח לטובתכם? יאמרו: “אללה”. אם כך, כיצד הם סרים מדרך הצדק?
Verse 62
62 אללה מגדיל ומקטין את פרנסתו של אשר ירצה מעבדיו, כי אללה יודע הכול.
Verse 63
63 ואם תשאלם: “מי הוריד מן השמים מים ובהם החיה את האדמה אחרי היותה כמתה?” יאמרו: “אללה”. אמור: “השבח לאללה”. ואולם רובם לא ישכילו להבין.
Verse 64
64 ומה הם חיי העולם הזה מלבד שעשוע ומשחק? רק העולם הבא הוא חיי הצדק, לו רק היו יודעים.
Verse 65
65 כאשר הם עולים על אונייה, הם פונים בתפילה אל אללה במסירות ונאמנים לו, אך לאחר שהוא מצילם ומעלה אותם ליבשה, הם ייחסו לו שותפים.
Verse 66
66 כדי לכפור באשר נתנו להם למען ייהנו, ולבסוף הם עוד ידעו.
Verse 67
67 הלא יראו כי עשינו להם מתחם מקודש ומקום מבטחים, בעוד האנשים סביבם מגורשים ממקומותיהם? האם רק בהבל יאמינו ובחסד אללה יכפרו?
Verse 68
68 ומי חוטא יותר מזה אשר ממציא שקרים על אללה, או מזה אשר כופר בצדק שבא אליו? האם אין בגיהינום משכן לכופרים?
Verse 69
69 ואלה אשר התאמצו בהקרבה למעננו, את אלה אנחנו ודאי נדריך, כי אללה הוא עם המטיבים
تقدم القراءة