תרגום סורה الشعراء בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
ﭑ
ﭒ
1 טא. סין. מים
Verse 2
ﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
2 אלה אותותיו (משפטיו) של הספר (הקוראן) אשר מבהיר את הכול.
Verse 3
ﭘﭙﭚﭛﭜﭝ
ﭞ
3 דומה שאתה מקשה על עצמך מיגון בגלל אי רצונם להיות מאמינים?
Verse 4
4 אם נרצה נוריד אליהם נס מן השמים שיהיו צוואריהם כפופים לו בהכנעה.
Verse 5
5 בכל פעם שבאה אליהם אזהרה חדשה מן הרחמן, הם סולדים ממנה,
Verse 6
6 וכבר התכחשו לה, אולם עוד יבוא עליהם העונש שהיו לועגים לו.
Verse 7
7 האם אינם צופים את האדמה, כמה הצמחנו בה מכל זוג של מין מפואר?
Verse 8
8 הן, בזה יש אות, אך רובם אינם מאמינים.
Verse 9
ﮖﮗﮘﮙﮚ
ﮛ
9 והן, ריבונך הוא העזוז והרחום.
Verse 10
10 ועת כי קרא ריבונך אל משה: “לך אל בני העם המקפחים,
Verse 11
ﮥﮦﮧﮨﮩ
ﮪ
11 העם של פרעה, הלא ייראו (מפני העונש של אללה)?
Verse 12
ﮫﮬﮭﮮﮯﮰ
ﮱ
12 הוא אמר: “ריבוני, חושש אני שלא יאמינו לדבריי,
Verse 13
13 ותהיה בלבי מצוקה ולשוני כבדה, לכן שלח לי את אהרון.
Verse 14
ﯜﯝﯞﯟﯠﯡ
ﯢ
14 מלבד זה הם גם מאשימים אותי בפשע, ומפחד אני פן יהרגוני”.
Verse 15
15 (אללה) אמר: “לא ולא! לכו שניכם עם ניסינו ואותותינו, ואנו מאזינים לכם.
Verse 16
16 לכו אל פרעה לאמור: אנו שליחי ריבון העולמים,
Verse 17
ﯵﯶﯷﯸﯹ
ﯺ
17 שלח נא עמנו, את בני- ישראל”.
Verse 18
18 אמר: “האם לא גידלנו אותך מלידתך ונשארת עמנו מספר שנים מחייך,
Verse 19
19 ועשית מה שעשית, ואתה אינך מכיר לי טובה”.
Verse 20
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
20 אמר (משה): “מה שעשיתי היה כשהייתי מן התועים.
Verse 21
21 ואז ברחתי מכם כאשר פחדתי מכם, והעניק לי ריבוני חכמה והפך אותי אחד השליחים.
Verse 22
22 וזה חסד שעשית לי, (בזמן) ששעבדה את בני-ישראל?”.
Verse 23
ﭭﭮﭯﭰﭱ
ﭲ
23 אמר פרעה: “ומה הוא ריבון העולמים?”
Verse 24
24 אמר: “הוא ריבון השמים והארץ וכל אשר ביניהם, אם בטוחים בזה אתם, על כן האמינו?”.
Verse 25
ﭾﭿﮀﮁﮂ
ﮃ
25 ואמר לסובבים אותו ״השומעים אתם?”
Verse 26
ﮄﮅﮆﮇﮈ
ﮉ
26 (ומשה) הוסיף: “והוא ריבונכם וריבון אבותיכם הראשונים”,
Verse 27
27 אמר: “אכן שליחכם אשר נשלח אליכם משוגע”,
Verse 28
28 אמר: “ריבון המזרח והמערב, וכל אשר ביניהם, אם משכילים אתם”,
Verse 29
29 אמר (פרעה): “אכן אם תיקח לך אלוה מלבדי, אשים אותך בין האסירים”,
Verse 30
ﮦﮧﮨﮩﮪ
ﮫ
30 אמר (משה): “האף גם אם אבוא אליך עם הוכחה בהירה?”
Verse 31
31 ואמר (פרעה): “הבא אותה אם צדק תדבר”,
Verse 32
ﯕﯖﯗﯘﯙﯚ
ﯛ
32 אז זרק משה את מקלו ואז הפך לנחש אמתי,
Verse 33
ﯜﯝﯞﯟﯠﯡ
ﯢ
33 ואת ידו הוציא מחיקו והנה לבנה ומבריקה היא לרואים.
Verse 34
34 ואמר (פרעה) למנהיגים אשר סביבו: “אכן זה הוא קוסם מאומן,
Verse 35
35 רוצה לנשלכם מארצכם בקסמיו. ומה אתם מציעים?”
Verse 36
36 אמרו: “עכב אותו ואת אחיו לזמן־מה, ושלח בערים מקבצים,
Verse 37
ﯼﯽﯾﯿ
ﰀ
37 ויביאו לך כל קוסם אומן”.
Verse 38
ﰁﰂﰃﰄﰅ
ﰆ
38 והקוסמים כונסו למועד היום אשר נקבע.
Verse 39
ﰇﰈﰉﰊﰋ
ﰌ
39 ונאמר לאנשים: “האם אתם מתאספים?
Verse 40
40 אולי נלך אחרי הקוסמים אם הם המנצחים.”
Verse 41
41 ויהי כאשר באו הקוסמים אמרו לפרעה: “האם נקבל גמול אם אנו המנצחים?”
Verse 42
ﭦﭧﭨﭩﭪﭫ
ﭬ
42 אמר: “אכן, וגם תהיו אז מן המקורבים ״.
Verse 43
43 אז אמר משה לקוסמים: ״זרקו מה שברצונכם להשליך”.
Verse 44
44 והם זרקו חבליהם ומסותיהם בעודם נשבעים “בעוז פרעה אנו מנצחים”.
Verse 45
45 והנה משה זרק את מקלו והוא בלע את קסמיהם השקריים,
Verse 46
ﮈﮉﮊ
ﮋ
46 ונפלו הקוסמים משתחווים,
Verse 47
ﮌﮍﮎﮏ
ﮐ
47 ואמרו: “מאמינים אנו בריבון העולמים,
Verse 48
ﮑﮒﮓ
ﮔ
48 ריבונם של משה ואהרון.”
Verse 49
49 אמר (פרעה): “האם האמנתם לו לפני שהרשיתי לכם? אכן, כנראה הוא הגדול שבכם שלימד אתכם את הקסמים! סופכם לדעת כי אקטע את ידיכם ורגליכם, ואחר כך אצלוב אתכם יחד”.
Verse 50
50 אמרו: “אין בזה שום דבר רע. אכן אנחנו חוזרים אל ריבוננו,
Verse 51
51 ואנו מקווים שמכיוון שאנו מראשוני המאמינים, יסלח לנו ריבוננו על חטאינו”.
Verse 52
52 אחר כך הורינו למשה: “צא עם עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם.”
Verse 53
ﯭﯮﯯﯰﯱ
ﯲ
53 ושלח פרעה בערים מקבצים לאיסוף החיילים
Verse 54
ﯳﯴﯵﯶ
ﯷ
54 (ואמר פרעה) "אלה הם עדה קטנה מוזנחת".
Verse 55
ﯸﯹﯺ
ﯻ
55 והם אשר הרגיזו אותנו.
Verse 56
ﯼﯽﯾ
ﯿ
56 ואנחנו מוכנים עם נשק.”
Verse 57
ﰀﰁﰂﰃ
ﰄ
57 וגירשנו אותם (פרעה ואנשיו) מגנים ומעיינות מים,
Verse 58
ﰅﰆﰇ
ﰈ
58 ומאוצרות ומקום נכבד.
Verse 59
ﰉﰊﰋﰌﰍ
ﰎ
59 כך, והורשנו אותם לבני ישראל.
Verse 60
ﰏﰐ
ﰑ
60 ורדפו אחריהם עם עלות הבוקר,
Verse 61
61 וכאשר ראו שני המחנות זה את זה, אמרו אנשיו של משה: “הם עומדים להשיג אותנו”.
Verse 62
62 אמר (משה): “לא ולא, כי ריבוני עמי והוא ידריכני בדרך הישר”.
Verse 63
63 אז הורינו למשה: “הכה במקלך את הים”, והים נקרע, וכל חלק (מן הים) התנשא כהר האדיר.
Verse 64
ﭱﭲﭳ
ﭴ
64 ובאותו הזמן גרמנו לשאר האנשים להגיע לשם.
Verse 65
ﭵﭶﭷﭸﭹ
ﭺ
65 וחילצנו את משה ואת כל אלה אשר אתו,
Verse 66
ﭻﭼﭽ
ﭾ
66 לאחר מכן, הטבענו את האחרים (פרעה ואנשיו).
Verse 67
67 אכן יש בזה אות, אך רובם לא יאמינו.
Verse 68
ﮉﮊﮋﮌﮍ
ﮎ
68 ריבונך הוא העזוז הרחום.
Verse 69
ﮏﮐﮑﮒ
ﮓ
69 וקרא לפניהם אודות אברהם,
Verse 70
ﮔﮕﮖﮗﮘﮙ
ﮚ
70 באומרו לאביו ובני עמו: “מה אתם עובדים?”
Verse 71
ﮛﮜﮝﮞﮟﮠ
ﮡ
71 אמרו: “אנו עובדים פסלים ונישאר מסורים להם”.
Verse 72
ﮢﮣﮤﮥﮦ
ﮧ
72 ואמר: “הישמעו אתכם כאשר תקראו (אליהם) בתפילה?
Verse 73
ﮨﮩﮪﮫ
ﮬ
73 או להועיל או להזיק לכם מביאים לכם תועלת או גורמים לכם נזק?”
Verse 74
ﮭﮮﮯﮰﮱﯓ
ﯔ
74 ואמרו: “לא, אבל מצאנו את אבותינו עושים כן”,
Verse 75
ﯕﯖﯗﯘﯙ
ﯚ
75 אמר: “החזיתם באשר תעבדו,
Verse 76
ﯛﯜﯝ
ﯞ
76 אתם ואבותיכם הקדמונים,
Verse 77
ﯟﯠﯡﯢﯣﯤ
ﯥ
77 הם כולם אויביי, מלבד ריבון העולמים,
Verse 78
ﯦﯧﯨﯩ
ﯪ
78 אשר ברא אותי, הוא מדריכני,
Verse 79
ﯫﯬﯭﯮ
ﯯ
79 והוא אשר יעניק לי מזון ומשקה,
Verse 80
ﯰﯱﯲﯳ
ﯴ
80 ואם אחלה הוא אשר ירפאני,
Verse 81
ﯵﯶﯷﯸ
ﯹ
81 והוא אשר ימיתני, לאחר מכן, יחייני,
Verse 82
82 והוא אשר אקווה כי יסלח לי על עווני ביום הדין.
Verse 83
ﰃﰄﰅﰆﰇﰈ
ﰉ
83 ריבוני! תן לי חכמה והצמד אותי אל עושי הישר,
Verse 84
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
84 ותן לי לשון צדק לדורות הבאים,
Verse 85
ﭘﭙﭚﭛﭜ
ﭝ
85 וקבע אותי בין אלה שיירשו גני הנועם,
Verse 86
ﭞﭟﭠﭡﭢﭣ
ﭤ
86 וסלח לאבי, כי הוא היה בתועים,
Verse 87
ﭥﭦﭧﭨ
ﭩ
87 ואל תביישני ביום תחיית-המתים,
Verse 88
ﭪﭫﭬﭭﭮﭯ
ﭰ
88 ביום שלא יועילו לא נכסים ולא בנים,
Verse 89
ﭱﭲﭳﭴﭵﭶ
ﭷ
89 בלתי אם אשר יגיע אל אללה בלב שלם.”
Verse 90
ﭸﭹﭺ
ﭻ
90 וכאשר יתקרב גן העדן אל יראי אללה,
Verse 91
ﭼﭽﭾ
ﭿ
91 ויתגלה הגיהינום לכופרים,
Verse 92
ﮀﮁﮂﮃﮄﮅ
ﮆ
92 ייאמר להם: “איפה הם (האלילים) אשר הייתם עובדים,
Verse 93
93 מלבד אללה? האם יוכלו לסייע לכם או לסייע לעצמם?”
Verse 94
ﮏﮐﮑﮒ
ﮓ
94 ויוטלו אל תוכה (אל אש הגיהינום) הם והסוסים,
Verse 95
ﮔﮕﮖ
ﮗ
95 וגייסות איבליס (השטן) בצוותא.
Verse 96
ﮘﮙﮚﮛ
ﮜ
96 ובעודם רבים בינם לבין עצמם הם יגידו (לאליליהם)
Verse 97
ﮝﮞﮟﮠﮡﮢ
ﮣ
97 “חי אללה! אכן היינו בתעייה מוחלטת,
Verse 98
ﮤﮥﮦﮧ
ﮨ
98 בהשוותנו אתכם אל ריבון העולמים,
Verse 99
ﮩﮪﮫﮬ
ﮭ
99 תעייתנו היא רק באשמת המתעים,
Verse 100
ﮮﮯﮰﮱ
ﯓ
100 אין מי שיאמר עלינו מליצת יושר,
Verse 101
ﯔﯕﯖ
ﯗ
101 ולא ידיד נאמן,
Verse 102
102 אילו התאפשר לנו לחזור (לעולם), היינו מן המאמינים”.
Verse 103
103 אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו,
Verse 104
ﯪﯫﯬﯭﯮ
ﯯ
104 וריבונך הוא העזוז הרחום.
Verse 105
ﯰﯱﯲﯳ
ﯴ
105 ובני עם נוח גם הם התכחשו לשליחים,
Verse 106
106 באמור להם אחיהם נוח: “האם לא תיראו מאללה?
Verse 107
ﯽﯾﯿﰀ
ﰁ
107. שליח נאמן אני לכם,
Verse 108
ﰂﰃﰄ
ﰅ
108. אי לכך, יראו את אללה והישמעו לי,
Verse 109
109 ואינני דורש מכם שום גמול על הדבר הזה, כי גמולי מריבון העולמים,
Verse 110
ﰓﰔﰕ
ﰖ
110 אי לכך, יראו את אללה והישמעו לי״.
Verse 111
ﰗﰘﰙﰚﰛﰜ
ﰝ
111 אמרו: “הייתכן שנאמין לך, בעוד השפלים הם המאמינים שלך?”
Verse 112
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
112 אמר (נוח): “ומה יודע אני על מעשיהם?
Verse 113
113 רק ריבוני יביא אותם לתת את הדין, לו רק יכולתם להבין.
Verse 114
ﭡﭢﭣﭤ
ﭥ
114 לא אסלק מעל פניי את המאמינים,
Verse 115
ﭦﭧﭨﭩﭪ
ﭫ
115 אין אני אלא מזהיר בבהירות”.
Verse 116
116 אמרו: “הוי, נוח! אם לא תפסיק, תהיה בין הנרגמים”.
Verse 117
ﭵﭶﭷﭸﭹ
ﭺ
117 אמר לי ריבוני! בני עמי מתכחשים לי,
Verse 118
118 שפוט אתה ביני לביניהם וחלץ אותי ואת המאמינים שעמי”
Verse 119
ﮅﮆﮇﮈﮉﮊ
ﮋ
119 וחילצנו אותו ואת אשר אתו באונייה העמוסה,
Verse 120
ﮌﮍﮎﮏ
ﮐ
120 והטבענו אחרי כן את הנשארים (הכופרים),
Verse 121
121 ואכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו,
Verse 122
ﮛﮜﮝﮞﮟ
ﮠ
122 וריבונך הוא העזוז הרחום.
Verse 123
ﮡﮢﮣ
ﮤ
123 גם אנשי עאד התכחשו לשליחים (לנביא הוד),
Verse 124
124 באמור להם אחיהם הוד: “הלא תיראו (את אללה)?!
Verse 125
ﮭﮮﮯﮰ
ﮱ
125 שליח נאמן אני לכם!
Verse 126
ﯓﯔﯕ
ﯖ
126 יראו את אללה והישמעו לי!
Verse 127
127 ולא אבקש מאתכם כל גמול על הדבר הזה, כי כל גמולי מריבון העולמים,
Verse 128
ﯤﯥﯦﯧﯨ
ﯩ
128 האם תבנו לכם על כל מקום גבוה בניינים מפוארים לשעשועים?
Verse 129
ﯪﯫﯬﯭ
ﯮ
129 ותבנו מבצרים, ומזמים שחייכם נצחיים?
Verse 130
ﯯﯰﯱﯲ
ﯳ
130 ובהתקיפכם (אנשים) תתקפו (אותם) כעריצים.
Verse 131
ﯴﯵﯶ
ﯷ
131 יראו אפוא את אללה והישמעו לי,
Verse 132
ﯸﯹﯺﯻﯼ
ﯽ
132 ויראו את זה אשר נתן לכם את אשר ידעתם,
Verse 133
ﯾﯿﰀ
ﰁ
133 נתן לכם מקנה, ובנים,
Verse 134
ﰂﰃ
ﰄ
134 וגנות, ומעיינות.
Verse 135
ﰅﰆﰇﰈﰉﰊ
ﰋ
135 אכן מפחז אני פן יבוא עליכם עונש היום העצום.”
Verse 136
136 אמרו: “אחת היא לנו אם תתרה בנו ובין אם לא תתרה בנו,
Verse 137
ﭑﭒﭓﭔﭕ
ﭖ
137 אין זה (דבריך) אלא סיפורי הקדמונים,
Verse 138
ﭗﭘﭙ
ﭚ
138 ולא נוענש.”
Verse 139
139 הם התכחשו להתראותיו ואנו הכחדנו אותם. אכן יש בזה אות, אף רובם לא יאמינו,
Verse 140
ﭨﭩﭪﭫﭬ
ﭭ
140 ריבונך הוא העזוז הרחום.
Verse 141
ﭮﭯﭰ
ﭱ
141 בני ת'מוד התכחשו גם לשליחים,
Verse 142
142 באמור אחיהם צאלח, “האם לא תיראו!”
Verse 143
ﭺﭻﭼﭽ
ﭾ
143 אני שליח נאמן לכם,
Verse 144
ﭿﮀﮁ
ﮂ
144 יראו את אללה והישמעו לי,
Verse 145
145 אין אני דורש מכם שכר, כי שכרי מריבון העולמים.
Verse 146
ﮐﮑﮒﮓﮔ
ﮕ
146 החושבים אתם כי תישארו כאן בטוחים,
Verse 147
ﮖﮗﮘ
ﮙ
147 בגינות ומעיינות,
Verse 148
ﮚﮛﮜﮝ
ﮞ
148 ושדות תבואה ודקלים ועצי תמרים בשלים,
Verse 149
ﮟﮠﮡﮢﮣ
ﮤ
149 ותחצבו בתים בהרים בכישרון.
Verse 150
ﮥﮦﮧ
ﮨ
150 יראו את אללה והישמעו לי,
Verse 151
ﮩﮪﮫﮬ
ﮭ
151 ואל תצייתו לדברי מפיצי השחיתות,
Verse 152
ﮮﮯﮰﮱﯓﯔ
ﯕ
152 אשר ישחיתו על הארץ ולא יעשו הישר”
Verse 153
ﯖﯗﯘﯙﯚ
ﯛ
153 אמרו, “אכן, אתה מן המוקסמים,
Verse 154
154 אין אתה אלא אזם כמונו, הבא אות אם צדק אתה מזכר!”.
Verse 155
155 אמר “הנה נאקה. היא תשתה מהבאר כפי שאתם תשתו, כל אחד בתורו.
Verse 156
156 ולא תגעו בה לרעה, פן יאחז בכם עונש היום העצום”
Verse 157
ﯺﯻﯼ
ﯽ
157 ואולם הם פגעו בה והרגו אותה, אך עד מהרה התחרטו,
Verse 158
158 כי בא עליהם העונש. אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו.
Verse 159
ﰋﰌﰍﰎﰏ
ﰐ
159 ריבונך הוא העזוז והרחום.
Verse 160
ﭑﭒﭓﭔ
ﭕ
160 גם בני עם לוט התכחשו לשליחים.
Verse 161
161 אמר להם אחיהם לוט: “הלא תיראו את אללה?
Verse 162
ﭞﭟﭠﭡ
ﭢ
162 אכן אני שליח נאמן לכם,
Verse 163
ﭣﭤﭥ
ﭦ
163 יראו את אללה והישמעו לי,
Verse 164
164 אין אני דורש מכם גמולי, כי גמולי מריבון העולמים.
Verse 165
ﭴﭵﭶﭷ
ﭸ
165 בצדק תבואו אל הזכרים בתאווה מכלל בני האדם,
Verse 166
166 ומזניחים את נשותיכם שברא אללה עבורכם? אכן, אנשים חוטאים ופושעים אתם”.
Verse 167
167 אמרו: “אם לא תפסיק לוט, אנחנו נגלה אותך”.
Verse 168
ﮏﮐﮑﮒﮓ
ﮔ
168 אמר: “אני שונא את מעשיכם!
Verse 169
ﮕﮖﮗﮘﮙ
ﮚ
169 ריבוני! חלץ אותי עם בני ביתי מאשר יעשו”.
Verse 170
ﮛﮜﮝ
ﮞ
170 ואמנם חילצנו אותו יחד עם בני ביתו,
Verse 171
ﮟﮠﮡﮢ
ﮣ
171 מלבד ישישה אחת שהתעכבה (אשת לוט).
Verse 172
ﮤﮥﮦ
ﮧ
172 אחר כך הכחדנו את האחרים הנשארים,
Verse 173
173 והורדנו עליהם גשם של אבנים. ומה רע ונורא של המוזהרים
Verse 174
174 אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו.
Verse 175
ﯛﯜﯝﯞﯟ
ﯠ
175 ריבונך הוא העזוז הרחום.
Verse 176
ﯡﯢﯣﯤ
ﯥ
176 אנשי אל-איכה (מדיין) התכחשו להתראות השליחים.
Verse 177
ﯦﯧﯨﯩﯪﯫ
ﯬ
177 אמר להם שועייב: “הלא תיראו את אללה?
Verse 178
ﯭﯮﯯﯰ
ﯱ
178 אכן שליח נאמן אני לכם,
Verse 179
ﯲﯳﯴ
ﯵ
179 יראו את אללה והישמעו לי,
Verse 180
180 אין אני דורש מכם גמול, כי גמולי מריבון העולמים.
Verse 181
181 תנו את המידה שלמה, ואל הפחיתו ממנה (שלא ירמו במסחר),
Verse 182
ﰋﰌﰍ
ﰎ
182 ושקלו במשקל יושר וצדק,
Verse 183
183 ואל החסירו מאומה מאשר לאנשים, ואל תעוררו שחיתות בארץ,
Verse 184
ﭑﭒﭓﭔﭕ
ﭖ
184 ויראו את אשר ברא אתכם ואת הדורות הקודמים”.
Verse 185
ﭗﭘﭙﭚﭛ
ﭜ
185 אמרו: “אמנם אתה אחוז קסם,
Verse 186
186 ואינך אלא אדם כמונו, ואנו נוטים לחשוב כי אתה מהשקרנים.
Verse 187
187 השלך עלינו חלקי (עינוי) מהשמיים אם מדוברי הצדק אתה”.
Verse 188
ﭱﭲﭳﭴﭵ
ﭶ
188 אמר: "ריבוני מכיר היטב את מעשיכם״.
Verse 189
189 הם התכחשו להתראותיו, ויאחזם עונש היום החשוך. אכן הוא היה עונש היום האדיר.
Verse 190
190 אכן בזה אות, אך רובם אינם מאמינים.
Verse 191
ﮍﮎﮏﮐﮑ
ﮒ
191 ואכן ריבונך הוא העזוז הרחום.
Verse 192
ﮓﮔﮕﮖ
ﮗ
192 ואכן הוא (הקוראן) הורד מאת ריבון העולמים.
Verse 193
ﮘﮙﮚﮛ
ﮜ
193 הורידה אותו הרוח הנאמנה (המלאך גבריאל)
Verse 194
ﮝﮞﮟﮠﮡ
ﮢ
194 על לבך למען תהיה מן המתרים,
Verse 195
ﮣﮤﮥ
ﮦ
195 בלשון ערבית בהירה,
Verse 196
ﮧﮨﮩﮪ
ﮫ
196 והוא מוזכר בזובור (בכתבי הקודש) של אלה אשר קדמו.
Verse 197
197 האם אין בזה אות בשבילם, כי הכירוהו חכמי בני-ישראל?
Verse 198
ﯗﯘﯙﯚﯛ
ﯜ
198 ולו הורדנו אותו על מעטים מהלא ערבים,
Verse 199
ﯝﯞﯟﯠﯡﯢ
ﯣ
199 ואז היה קורא אותו להם, לא היו בו מאמינים,
Verse 200
ﯤﯥﯦﯧﯨ
ﯩ
200 אולם אנו הובלנו אותו אל לבבות הכופרים המכחשים,
Verse 201
201 אך הם לא יאמינו בו עד שיראו את העונש הכואב,
Verse 202
ﯲﯳﯴﯵﯶ
ﯷ
202 אשר יגיע אליהם פתאום כשהם לא ישימו לב,
Verse 203
ﯸﯹﯺﯻ
ﯼ
203 ואז יאמרו: “אפשר לתת לנו השהיה?”
Verse 204
ﯽﯾ
ﯿ
204 הרוצים הם לזרז את עונשנו?
Verse 205
ﰀﰁﰂﰃ
ﰄ
205 חשוב: אפילו אם נאפשר להם ליהנות למשך שנים,
Verse 206
ﰅﰆﰇﰈﰉ
ﰊ
206 ואחר-כך בא עליהם מה שהוזהרו ממנו,
Verse 207
ﭑﭒﭓﭔﭕﭖ
ﭗ
207 לא יועילו להם הטוב ההנאות אשר ניתנו להם.
Verse 208
208 ולא הכחדנו כל עיר מבלי ששלחנו לה מי שיתרה בה,
Verse 209
ﭠﭡﭢﭣ
ﭤ
209 כדי להזכיר להם: שאנחנו לעולם לא נוהגים באי צדק
Verse 210
ﭥﭦﭧﭨ
ﭩ
210 ולא הורידו אותו (את הקוראן) השטנים,
Verse 211
ﭪﭫﭬﭭﭮ
ﭯ
211 הם אינם מתאימים לכך, וזה לא יעלה בידם,
Verse 212
ﭰﭱﭲﭳ
ﭴ
212 כי הם מורחקים מאפשרות שמיעת ההשראות
Verse 213
213 לכן אל תבקש להתפלל לאלוה אחר מלבד אללה, אחרת תיענש,
Verse 214
ﭿﮀﮁ
ﮂ
214 והתרה בבני משפחתך הקרובים,
Verse 215
ﮃﮄﮅﮆﮇﮈ
ﮉ
215 והצטנע ורחם על אשר הלכו אחריך מן המאמינים.
Verse 216
216 ואולם אם מסרבים לך, אמור: “אין אני אחראי למעשיכם”,
Verse 217
ﮒﮓﮔﮕ
ﮖ
217 וסמוך על העזוז הרחום,
Verse 218
ﮗﮘﮙﮚ
ﮛ
218 הצופה בך בקומך לתפילה,
Verse 219
ﮜﮝﮞ
ﮟ
219 ובהיותך במצבי התפילה בין הסוגדים,
Verse 220
ﮠﮡﮢﮣ
ﮤ
220 כי אכן הוא השומע הכול והיודע הכול.
Verse 221
ﮥﮦﮧﮨﮩﮪ
ﮫ
221 האם אגיד לכם אל מי יורדים השטנים?
Verse 222
ﮬﮭﮮﮯﮰ
ﮱ
222 הם יורדים אל כל דובר שקרים המרבה לחטוא,
Verse 223
ﯓﯔﯕﯖ
ﯗ
223 ומעבירים את אשר שמעו (עם שקריהם), אך רובם משקרים.
Verse 224
ﯘﯙﯚ
ﯛ
224 והמשוררים, אלה אשר המתעים ילכו בעקבותיהם.
Verse 225
225 האם לא תראה, כי הם בכל נחל ישוטטו,
Verse 226
ﯤﯥﯦﯧﯨ
ﯩ
226 וכי יאמרו את אשר לא יעשו?
Verse 227
227 מלבד אלה (חלק מהמשוררים) אשר האמינו ועשו את הטוב והרבו להזכיר את אללה, כי הם ינצחו אחרי שקופחו, ואכן יידעו אלה אשר קיפחו במהרה את תהפוכות גורלם.
تقدم القراءة