Verse 1

ﭑﭒ ﭓ ​

1 (שבועה במלאכים) הערוכים בשורות,

Verse 2

ﭔﭕ ﭖ ​

2 המזהירים (את בני האדם) מלעשות מעשים רעים,

Verse 3

ﭗﭘ ﭙ ​

3 והקוראים להזכיר:

Verse 4

ﭚﭛﭜ ﭝ ​

4 אכן אלוהכם הוא אחד,

Verse 5

ﭞﭟﭠﭡﭢﭣﭤ ﭥ ​

5 ריבון השמים והארץ ואשר ביניהם, והוא ריבון הזריחות.

Verse 6

ﭦﭧﭨﭩﭪﭫ ﭬ ​

6 אנו עיטרנו את הרקיע הראשון בכוכבים,

Verse 7

ﭭﭮﭯﭰﭱ ﭲ ​

7 ושמרנו עליו מפני כל השטנים המרדנים,

Verse 8

ﭳﭴﭵﭶﭷﭸﭹﭺﭻ ﭼ ​

8 כדי שלא יוכלו להקשיב בסתר לסודות הכנס העליון של המלאכים, מפני שאם הם ינסו הם יותקפו מכל עבר.

Verse 9

ﭽﭾﭿﮀﮁ ﮂ ​

9 כך הם יגורשו, ואכן הם יסבלו מעונש נצחי.

Verse 10

ﮃﮄﮅﮆﮇﮈﮉ ﮊ ​

10 אלא מי שהעיף מבט, מיד יכה בו כוכב שביט בוער.

Verse 11

ﮋﮌﮍﮎﮏﮐﮑﮒﮓﮔﮕﮖﮗ ﮘ ​

11 אז שאל אותם: “מה קשה יותר לברוא, האם אותם או את כל אשר בראנו? אכן בראנו אותם מטין דביק”.

Verse 12

ﮙﮚﮛ ﮜ ​

12 אבל, אתה מתפלא מהם והם מזלזלים בך,

Verse 13

ﮝﮞﮟﮠ ﮡ ​

13 ואם יזכירו להם, לא ייזכרו,

Verse 14

ﮢﮣﮤﮥ ﮦ ​

14 ואם ראו כל אות, יזלזלו בו,

Verse 15

ﮧﮨﮩﮪﮫﮬ ﮭ ​

15 ויאמרו, “כי אין אלה אלא דברי קסם גלויים.

Verse 16

ﮮﮯﮰﮱﯓﯔﯕ ﯖ ​

16 האם אחרי מותנו והיותנו עפר ועצמות, אכן נקום לתחייה?,

Verse 17

ﯗﯘ ﯙ ​

17 וגם אבותינו הראשונים?”

Verse 18

ﯚﯛﯜﯝ ﯞ ​

18 אמור: “אכן כן! ואתם עלובים ובזויים ״.

Verse 19

ﯟﯠﯡﯢﯣﯤﯥ ﯦ ​

19 ואכן רק תרועה אחת ואז עיניהם יראו.

Verse 20

ﯧﯨﯩﯪﯫ ﯬ ​

20 ויאמרו: “אוי לנו! זה הוא יום הדין”.

Verse 21

ﯭﯮﯯﯰﯱﯲﯳ ﯴ ​

21 זה יום הפסיקה אשר הייתם לו מתכחשים.

Verse 22

ﯵﯶﯷﯸﯹﯺﯻﯼ ﯽ ​

22 קבצו את אלה אשר קפחו וזוגותיהם, ואת אשר היו עובדים.

Verse 23

ﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄ ﰅ ​

23 מלבד אללה, והדריכו אותם בדרך המובילה שאולה

Verse 24

ﰆﰇﰈﰉ ﰊ ​

24 העמידו אותם כי הם אחראים

Verse 25

ﭑﭒﭓﭔ ﭕ ​

25 (ויאמר להם בזלזול): “מה לכם אשר לא תעזרו איש לרעהו?”

Verse 26

ﭖﭗﭘﭙ ﭚ ​

26 אכן, היום הם נכנעים.

Verse 27

ﭛﭜﭝﭞﭟ ﭠ ​

27 הם יפנו זה אל זה, וישאלו זה את זה.

Verse 28

ﭡﭢﭣﭤﭥﭦ ﭧ ​

28 ויאמרו: “אתם נהגתם לבוא אלינו מימין...”.

Verse 29

ﭨﭩﭪﭫﭬ ﭭ ​

29 ויאמרו להם: “לא זה אתם שלא האמנתם!

Verse 30

ﭮﭯﭰﭱﭲﭳﭴﭵﭶﭷﭸ ﭹ ​

30 לא הייתה לנו שום סמכות עליכם, כי אנשים רשעים הייתם.

Verse 31

ﭺﭻﭼﭽﭾﭿﮀ ﮁ ​

31 ועכשיו דברו של ריבוני יתקיים בצדק נגדנו, והנה אנחנו טועמים.

Verse 32

ﮂﮃﮄﮅ ﮆ ​

32 התעינו אתכם כי אנו בעצמנו היינו תועים”.

Verse 33

ﮇﮈﮉﮊﮋ ﮌ ​

33 ביום ההוא, הם כולם יחלקו את העונש

Verse 34

ﮍﮎﮏﮐ ﮑ ​

34 כך אנחנו מטפלים ברשעים!

Verse 35

ﮒﮓﮔﮕﮖﮗﮘﮙﮚﮛ ﮜ ​

35 כי כאשר נאמר להם, אין אלוה מלבד אללה, הם הפנו את גבם בגאוותנות.

Verse 36

ﮝﮞﮟﮠﮡﮢ ﮣ ​

36 ואמרו: “האם נעזוב את אלילינו בגלל משורר משוגע?”.

Verse 37

ﮤﮥﮦﮧﮨ ﮩ ​

37 אבל הוא אכן הביא את הצדק, ואישר את מה שהביאו השליחים שקדמו לו,

Verse 38

ﮪﮫﮬﮭ ﮮ ​

38 ואכן אתם תטעמו את העונש הכואב!

Verse 39

ﮯﮰﮱﯓﯔﯕ ﯖ ​

39 ואתם לא תקבלו אלא את אשר הייתם עושים!

Verse 40

ﯗﯘﯙﯚ ﯛ ​

40 אלא עובדי אללה הנאמנים,

Verse 41

ﯜﯝﯞﯟ ﯠ ​

41 להם תוענק פרנסה בשפע,

Verse 42

ﯡﯢﯣ ﯤ ​

42 ופירות, והם אכן יחיו בכבוד,

Verse 43

ﯥﯦﯧ ﯨ ​

43 בגני העדן העליונים,

Verse 44

ﯩﯪﯫ ﯬ ​

44 וינוחו על ספות, זה לצד זה,

Verse 45

ﯭﯮﯯﯰﯱ ﯲ ​

45 ויגישו להם גביעים המלאים במשקה ממעיין,

Verse 46

ﯳﯴﯵ ﯶ ​

46 משקה לבן ותענוג לשותים.

Verse 47

ﯷﯸﯹﯺﯻﯼﯽ ﯾ ​

47 אשר לא יערפל את חושיהם ולא יגרום להם לשכרות.

Verse 48

ﯿﰀﰁﰂ ﰃ ​

48 ואצלם תהיינה צנועות ונאות לעין,

Verse 49

ﰄﰅﰆ ﰇ ​

49 הן דומות לפנינים שמורות.

Verse 50

ﰈﰉﰊﰋﰌ ﰍ ​

50 ואז הם ייגשו זה אל זה בשאלות.

Verse 51

ﰎﰏﰐﰑﰒﰓﰔ ﰕ ​

51 ואחד מהם יגיד: אכן היה לי פעם ידיד

Verse 52

ﭑﭒﭓﭔ ﭕ ​

52 אמר: ״ האם אתה מאמין בצדק.

Verse 53

ﭖﭗﭘﭙﭚﭛﭜ ﭝ ​

53 האם לאחר שנמות ונהיה לעפר ועצמות, בצדק נובא אל הדין?”

Verse 54

ﭞﭟﭠﭡ ﭢ ​

54 ואז יגיד: “האם אתם רוצים להביט ?”

Verse 55

ﭣﭤﭥﭦﭧ ﭨ ​

55 ואז יביטו ויראו אותו עמוק בגיהינום.

Verse 56

ﭩﭪﭫﭬﭭ ﭮ ​

56 אמר: “אני נשבע באללה! כמעט הובלת גם אותי אל החורבן

Verse 57

ﭯﭰﭱﭲﭳﭴ ﭵ ​

57 אם לא היה חסדו של ריבוני, הייתי גם נזרק לגיהינום!”.

Verse 58

ﭶﭷﭸ ﭹ ​

58 (ואז הוא יגיד אל חבריו)”האם אנחנו לא נטעם עוד מוות,

Verse 59

ﭺﭻﭼﭽﭾﭿ ﮀ ​

59 מלבד המוות הראשון? והאם כאן לא ניענש

Verse 60

ﮁﮂﮃﮄﮅ ﮆ ​

60 אכן, זה הוא הניצחון האדיר!”.

Verse 61

ﮇﮈﮉﮊ ﮋ ​

61 בדיוק לזה שואפים האנשים העושים את הטוב!

Verse 62

ﮌﮍﮎﮏﮐﮑ ﮒ ​

62 האם “עץ הזקום” עדיף על פני גן העדן?

Verse 63

ﮓﮔﮕﮖ ﮗ ​

63 העץ אשר הועדנו כמבחן לרשעים

Verse 64

ﮘﮙﮚﮛﮜﮝ ﮞ ​

64 והוא עץ העולה ממעמקי השאול,

Verse 65

ﮟﮠﮡﮢ ﮣ ​

65 פירותיו הם כמו ראשיהם של השטנים!

Verse 66

ﮤﮥﮦﮧﮨﮩ ﮪ ​

66 הם יאכלו מזה וימלאו בזה את בטנם.

Verse 67

ﮫﮬﮭﮮﮯﮰﮱ ﯓ ​

67 ולאחר מכן הם ישתו מים רותחים,

Verse 68

ﯔﯕﯖﯗﯘ ﯙ ​

68 ולאחר מכן הם ודאי ישובו אל השאול.

Verse 69

ﯚﯛﯜﯝ ﯞ ​

69 הם גילו שאבותיהם תעו בדרך,

Verse 70

ﯟﯠﯡﯢ ﯣ ​

70 ואז מיהרו ללכת בעקבותיהם.

Verse 71

ﯤﯥﯦﯧﯨ ﯩ ​

71 ובהחלט, קדמו להם הרבה אשר תעו בדרך

Verse 72

ﯪﯫﯬﯭ ﯮ ​

72 וכבר שלחנו אליהם מזהירים.

Verse 73

ﯯﯰﯱﯲﯳ ﯴ ​

73 וראה מה היה סופם של המוזהרים,

Verse 74

ﯵﯶﯷﯸ ﯹ ​

74 פרט לעובדי אללה המסורים.

Verse 75

ﯺﯻﯼﯽﯾ ﯿ ​

75 וכבר קרא אלינו נוח, וכמה טובה הייתה תגובתנו!

Verse 76

ﰀﰁﰂﰃﰄ ﰅ ​

76 וחילצנו אותו ואת בני ביתו מהאסון האדיר,

Verse 77

ﭑﭒﭓﭔ ﭕ ​

77 ועשינו כך שהצאצאים שלו יהיו היחידים הנשארים.

Verse 78

ﭖﭗﭘﭙ ﭚ ​

78 והשארנו את זכרו לדורות הבאים.

Verse 79

ﭛﭜﭝﭞﭟ ﭠ ​

79 השלום הוא על נוח בין כל העולמים!

Verse 80

ﭡﭢﭣﭤ ﭥ ​

80 כך נגמול לצדיקים!

Verse 81

ﭦﭧﭨﭩ ﭪ ​

81 כי הוא מעבדינו המאמינים

Verse 82

ﭫﭬﭭ ﭮ ​

82 אחרי כן הטבענו את האחרים.

Verse 83

ﭯﭰﭱﭲﭳ ﭴ ​

83 וגם בדרכו (המשיך) אברהם.

Verse 84

ﭵﭶﭷﭸﭹ ﭺ ​

84 הוא פנה לריבונו בלב שלם

Verse 85

ﭻﭼﭽﭾﭿﮀ ﮁ ​

85 והוא אמר לאביו ולבני עמו: “מה זה הדבר הזה אשר אתם עובדים?”

Verse 86

ﮂﮃﮄﮅﮆ ﮇ ​

86 האם אתם רוצים לעבוד שקר מלבד אללה?

Verse 87

ﮈﮉﮊﮋ ﮌ ​

87 מה אתם חושבים על ריבון העולמים?

Verse 88

ﮍﮎﮏﮐ ﮑ ​

88 אז הוא הביט בכוכבים,

Verse 89

ﮒﮓﮔ ﮕ ​

89 ואז אמר: “אכן אני חולה!”

Verse 90

ﮖﮗﮘ ﮙ ​

90 אז הם הפנו אליו את גבם והלכו משם.

Verse 91

ﮚﮛﮜﮝﮞﮟ ﮠ ​

91 והוא מיהר אל אליליהם ופנה אליהם בשאלה: “מדוע אינכם אוכלים,

Verse 92

ﮡﮢﮣﮤ ﮥ ​

92 ולמה אינכם מדברים?”.

Verse 93

ﮦﮧﮨﮩ ﮪ ​

93 ואז הוא התנפל עליהם ביד ימין.

Verse 94

ﮫﮬﮭ ﮮ ​

94 בני עמו באו אליו בזעם.

Verse 95

ﮯﮰﮱﯓ ﯔ ​

95 אבל הוא אמר להם, “האם תעבדו את אשר תפסלו,

Verse 96

ﯕﯖﯗﯘ ﯙ ​

96 אף כי אללה ברא אתכם ואת מעשה ידיכם?”

Verse 97

ﯚﯛﯜﯝﯞﯟﯠ ﯡ ​

97 הם אמרו: “בנו לו כבשן, השליכו אותו אל תוך האש!”

Verse 98

ﯢﯣﯤﯥﯦ ﯧ ​

98 הם רצו לפגוע בו, אך אנו העלבנו אותם!

Verse 99

ﯨﯩﯪﯫﯬﯭ ﯮ ​

99 והוא אמר: “אני הולך אל ריבוני והוא ידריך אותי.

Verse 100

ﯯﯰﯱﯲﯳ ﯴ ​

100 “ריבוני! הענק לי בן אשר יהיה מהצדיקים.

Verse 101

ﯵﯶﯷ ﯸ ​

101 אז בישרנו לו על בן סבלן.

Verse 102

ﯹﯺﯻﯼﯽﯾﯿﰀﰁﰂﰃﰄﰅﰆﰇﰈﰉﰊﰋﰌﰍﰎﰏﰐﰑﰒﰓﰔ ﰕ ​

102 וכאשר הוא הגיע לגיל אשר יכול לעבוד אתו, אמר: ״ הוי בני! ראיתי בשנתי (בחלום) כי עליי לזבוח אותך, הגד לי, מה דעתך?” אמר: “הוי אבי! עשה את מה שצווית לעשות, ואם ירצה אללה, תמצא אותי בין הסבלנים”

Verse 103

ﭑﭒﭓﭔ ﭕ ​

103 וכאשר שניהם התמסרו לאללה, והניח את בנו על הפנים

Verse 104

ﭖﭗﭘ ﭙ ​

104 קראנו אליו: “הוי אברהם“

Verse 105

ﭚﭛﭜﭝﭞﭟﭠﭡ ﭢ ​

105 כבר קיימת את החלום, ואכן אנחנו נגמול היטב לעושי הטוב”

Verse 106

ﭣﭤﭥﭦﭧ ﭨ ​

106 זה אכן היה ניסיון בהיר.

Verse 107

ﭩﭪﭫ ﭬ ​

107 ואחר-כך פרינו אותו על-ידי זבח גדול (כבש).

Verse 108

ﭭﭮﭯﭰ ﭱ ​

108 והשארנו לו זכר בדורות שאחריו,.

Verse 109

ﭲﭳﭴ ﭵ ​

109 השלום והברכה יהיו על אברהם!

Verse 110

ﭶﭷﭸ ﭹ ​

110 כך נגמול לעושי הטוב!

Verse 111

ﭺﭻﭼﭽ ﭾ ​

111 כי הוא מעבדינו המאמינים.

Verse 112

ﭿﮀﮁﮂﮃ ﮄ ​

112 כך בישרנו לו על יצחק, נביא מהצדיקים.

Verse 113

ﮅﮆﮇﮈﮉﮊﮋﮌﮍﮎﮏ ﮐ ​

113 ובירכנו אותו ואת יצחק. חלק מצאצאיהם היו צדיקים גמורים, וחלק היו חוטאים גמורים.

Verse 114

ﮑﮒﮓﮔﮕ ﮖ ​

114 ומחסדנו גם עשינו טובה למשה ואהרון,

Verse 115

ﮗﮘﮙﮚﮛ ﮜ ​

115 וחילצנו אותם ואת בני עמם מהאסון האדיר.

Verse 116

ﮝﮞﮟﮠ ﮡ ​

116 עזרנו להם, ואז הם היו המנצחים.

Verse 117

ﮢﮣﮤ ﮥ ​

117 ונתנו להם את הספר המבואר

Verse 118

ﮦﮧﮨ ﮩ ​

118 והדרכנו אותם בדרך הישר,

Verse 119

ﮪﮫﮬﮭ ﮮ ​

119 והותרנו לשניהם זכר בדורות הבאים.

Verse 120

ﮯﮰﮱﯓ ﯔ ​

120 השלום והברכה על משה ואהרון!

Verse 121

ﯕﯖﯗﯘ ﯙ ​

121 כך אנחנו גומלים לעושי הטוב.

Verse 122

ﯚﯛﯜﯝ ﯞ ​

122 שניהם (בצדק) היו מעבדינו הנאמנים.

Verse 123

ﯟﯠﯡﯢ ﯣ ​

123 גם אליהו היה אחד מהשליחים.

Verse 124

ﯤﯥﯦﯧﯨ ﯩ ​

124 והוא אמר לבני עמו: “האם לא תיראו את אללה?.

Verse 125

ﯪﯫﯬﯭﯮ ﯯ ​

125 אתם עובדים את הבעל (אליל כנעני) ונוטשים את הטוב בבוראים,

Verse 126

ﯰﯱﯲﯳﯴ ﯵ ​

126 אללה ריבונכם, וריבון אבותיכם הראשונים?”

Verse 127

ﭑﭒﭓ ﭔ ​

127 אך הם כפרו בו, ולכן הם יצטרכו לתת את הדין.

Verse 128

ﭕﭖﭗﭘ ﭙ ​

128 חוץ מעבדי אללה הנאמנים.

Verse 129

ﭚﭛﭜﭝ ﭞ ​

129 והשארנו לו זכר בדורות שאחריו,

Verse 130

ﭟﭠﭡﭢ ﭣ ​

130 השלום והברכה על אליהו!

Verse 131

ﭤﭥﭦﭧ ﭨ ​

131 כך נגמול למיטיבים.

Verse 132

ﭩﭪﭫﭬ ﭭ ​

132 והוא אכן היה מעבדינו הנאמנים.

Verse 133

ﭮﭯﭰﭱ ﭲ ​

133 וגם לוט הוא אחד השליחים.

Verse 134

ﭳﭴﭵﭶ ﭷ ​

134 חילצנו אותו ואת בני ביתו,

Verse 135

ﭸﭹﭺﭻ ﭼ ​

135 חוץ מקשישה אשר נותרה עם הנענשים.

Verse 136

ﭽﭾﭿ ﮀ ​

136 לאחר מכן הכחדנו את כל השאר.

Verse 137

ﮁﮂﮃﮄ ﮅ ​

137 אתם עוברים על פניהם ביום,

Verse 138

ﮆﮇﮈﮉ ﮊ ​

138 ובלילה, הן, אינכם מבינים?.

Verse 139

ﮋﮌﮍﮎ ﮏ ​

139 וגם יונה היה אכן אחד מהשליחים.

Verse 140

ﮐﮑﮒﮓﮔ ﮕ ​

140 הוא ברח אל האונייה העמוסה,

Verse 141

ﮖﮗﮘﮙ ﮚ ​

141 אז הם הפילו גורל, והוא זה שהפסיד (אז הם השליכו אותו מהאונייה)

Verse 142

ﮛﮜﮝﮞ ﮟ ​

142 והלוויתן בלע אותו בעודו (יונה) מאשים את עצמו.

Verse 143

ﮠﮡﮢﮣﮤ ﮥ ​

143 ואם הוא לא היה מהמשבחים (את אללה),

Verse 144

ﮦﮧﮨﮩﮪﮫ ﮬ ​

144 אז הוא היה נשאר בבטנו עד יום תחיית-המתים,

Verse 145

ﮭﮮﮯﮰﮱ ﯓ ​

145 אז זרקנו אותו כשהוא חלש אל החוף החשוף,

Verse 146

ﯔﯕﯖﯗﯘ ﯙ ​

146 והצמחנו מעליו עץ קיקיון (דלעת).

Verse 147

ﯚﯛﯜﯝﯞﯟ ﯠ ​

147 ואחר-כך שלחנו אותו להזהיר עיר שתושביה מאה אלף או יותר,

Verse 148

ﯡﯢﯣﯤ ﯥ ​

148 והם האמינו, על כן נתנו להם ליהנות לזמן מה

Verse 149

ﯦﯧﯨﯩﯪ ﯫ ​

149 ושאל אותם “האם לריבונך הבנות ולהם הבנים?”

Verse 150

ﯬﯭﯮﯯﯰﯱ ﯲ ​

150 האם בראנו את המלאכים נקבות והם היו עדים?.

Verse 151

ﯳﯴﯵﯶﯷ ﯸ ​

151 הרי זה אחד משקריהם כשהם אומרים:

Verse 152

ﯹﯺﯻﯼ ﯽ ​

152 “אללה הוליד ילד”, ואכן הם משקרים!

Verse 153

ﯾﯿﰀﰁ ﰂ ​

153 האם אללה העדיף את הבנות על הבנים?

Verse 154

ﭑﭒﭓﭔ ﭕ ​

154 מה קורה לכם הכיצד תשפטו?!

Verse 155

ﭖﭗ ﭘ ​

155 האם לא היזכרו?

Verse 156

ﭙﭚﭛﭜ ﭝ ​

156 או שיש לכם הוכחה ברורה?

Verse 157

ﭞﭟﭠﭡﭢ ﭣ ​

157 אם אתם אכן צודקים, הביאו את ספריכם שלכם!

Verse 158

ﭤﭥﭦﭧﭨﭩﭪﭫﭬﭭﭮ ﭯ ​

158 (הם טוענים) כי קיימת שותפות בין אללה והשדים, אך השדים יודעים כי יובאו לדין (בפני אללה).

Verse 159

ﭰﭱﭲﭳ ﭴ ​

159 ישתבח אללה ממה שמתארים אותו.

Verse 160

ﭵﭶﭷﭸ ﭹ ​

160 חוץ מעובדי אללה הנאמנים.

Verse 161

ﭺﭻﭼ ﭽ ​

161 אתם ומה שעובדים,

Verse 162

ﭾﭿﮀﮁ ﮂ ​

162 לא תוכלו להדיח איש,

Verse 163

ﮃﮄﮅﮆﮇ ﮈ ​

163 מלבד אלה שעתידים להיצלות בגיהינום.

Verse 164

ﮉﮊﮋﮌﮍﮎ ﮏ ​

164 “לכל אחד מאתנו מקום קבוע,

Verse 165

ﮐﮑﮒ ﮓ ​

165 ואנו ערוכים שורות שורות,

Verse 166

ﮔﮕﮖ ﮗ ​

166 ואכן אנחנו המשבחים (את אללה)”.

Verse 167

ﮘﮙﮚ ﮛ ​

167 ואם נהגו לומר:

Verse 168

ﮜﮝﮞﮟﮠﮡ ﮢ ​

168 “לו הייתה אתנו אזהרה מן הראשונים,

Verse 169

ﮣﮤﮥﮦ ﮧ ​

169 כי אז היינו עובדי אללה הנאמנים”.

Verse 170

ﮨﮩﮪﮫﮬ ﮭ ​

170 הן, הם התכחשו לו, ואחר כך יידעו.

Verse 171

ﮮﮯﮰﮱﯓ ﯔ ​

171 ואכן, כבר יצאה מילתנו אל עבדינו, השליחים,

Verse 172

ﯕﯖﯗ ﯘ ​

172 והובטח להם שהם ינצחו,

Verse 173

ﯙﯚﯛﯜ ﯝ ​

173 וכי גדודינו הם אשר יגברו.

Verse 174

ﯞﯟﯠﯡ ﯢ ​

174 לכן התרחק מהם לזמן־מה,

Verse 175

ﯣﯤﯥ ﯦ ​

175 וחכה בסבלנות וסופם שיראו גם הם.

Verse 176

ﯧﯨ ﯩ ​

176 היבקשו אפוא לזרז את בוא עונשנו?

Verse 177

ﯪﯫﯬﯭﯮﯯ ﯰ ​

177 הן, אם יירד על חצרם, רע ומר יהיה יומם של המוזהרים.

Verse 178

ﯱﯲﯳﯴ ﯵ ​

178 לכן התרחק מהם לזמן־מה,

Verse 179

ﯶﯷﯸ ﯹ ​

179 וחכה בסבלנות וסופם שיראו גם הם.

Verse 180

ﯺﯻﯼﯽﯾﯿ ﰀ ​

180 ישתבח שם ריבונך, רב הכוח, הנעלה מעל לכל אשר מיחסים לו,

Verse 181

ﰁﰂﰃ ﰄ ​

181 ושלום על השליחים

Verse 182

ﰅﰆﰇﰈ ﰉ ​

182 והתודה לאללה ריבון העולמים.