תרגום סורה سبأ בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
1 השבח לאללה, אשר לו כל אשר בשמים ובארץ, ולו השבח בעולם הבא, והוא החכם והבקי בכול.
Verse 2
2 יודע מה שחודר אל תוך האדמה ומה שיוצא מתוכה, ואת אשר יירד מן השמים ואת אשר יעלה אליהם, והוא הרחום והסולח.
Verse 3
3 אמרו אלה אשר כפרו: “לא תשיגנו השעה”. אמור, “אכן כן, אני נשבע באדוני - היא בוא תבוא עליכם. יודע הנסתר. לא ייחבא ממנו משקל זרע ממה שבשמים ובארץ, או קטן או גדול ממנו, כי הכול מפורט בספר ברור.
Verse 4
4 הוא יגמול לאלה אשר האמינו ועשו את המעשים הטובים. לאלה סליחת חטאים ופרנסה מכובדת.
Verse 5
5 אלה אשר ניסו לחמוק מאותותינו, אלה - להם העונש המר ביותר.
Verse 6
6 רואים אלה אשר ניתן להם הידע כי הדבר אשר הורד אליך מעם ריבונך הוא הצדק, ושהוא מדריך אל דרכו של העזוז המהולל.
Verse 7
7 אמרו אלה אשר כפרו: “הנראה לכם אדם האומר כי לאחר שהתפרקו לחלוטין, תהיו לבריאה חדשה”
Verse 8
8 (אומרים) “הבודה הוא שקרים בשם אללה או שיש בו שגעון?”, אך אלה אשר אינם מאמינים בעולם הבא, יהיו בעונש ותעייה מרחיקת לכת.
Verse 9
9 האם אינם מביטים אל אשר בין ידיהם ואשר מאחוריהם מהשמיים והארץ? אם נרצה, נהפוך עליהם את האדמה או שנפיל עליהם חלקים מהשמיים. בזאת צפון אות לכל עבד של אללה אשר פונה
Verse 10
10 וכבר נתנו לדוד העדפה מאתנו. ההרים שיבחו אתו, וגם הציפורים, וריככנו לו את הברזל.
Verse 11
11 (אמרנו לו): "עשה שריונים ועצב היטב את חיבורי טבעותיהם, ועשו את הטוב, כי רואה אני את מעשיכם”.
Verse 12
12 ולשלמה (העמדנו) את הרוח, שהלכה בבוקר חודש וחזרה בערב חודש, והזרמנו לו מעיין של נחושת, ואת השדים העמדנו לפקודתו לשרת אותו לפי צווי ריבונו, ואלה מהם שהיו משתמטים או מסרבים, היו טועמים את עונש אש התבערה.
Verse 13
13 הם עשו עבורו כל אשר הוא חפץ: טירות ופסלים, וקערות כבריכות, וקדרות קבועות על ניצב. (אמרנו להם) “בית דוד! עיבדו בהכרת תודה”, אך כה מעט מעבדיי הם המודים. וכאשר גזרנו עליו (שלמה) את המוות, לא הבחינו במותו חוץ מיצור אשר אכל את משענתו.
Verse 14
14 וכאשר נפל ארצה, השדים הבינו שאם הם היו יודעים את הלא נודע, הם לא היו ממשיכים לשאת בעונש המשפיל.
Verse 15
15 וכבר היה לשבא כמשכנם אות: גנים מימין ומשמאל. (אמרנו להם): “אכלו מפרנסת ריבונכם, והודו לו, (כי יש לכם) ארץ טובה וריבון סלחן”.
Verse 16
16 אך הם סטו, לכן, שלחנו עליהם שיטפונות מהסכר, והחלפנו את הגנים בשני גנים המפיקים פרי מאכל חמוץ, ועצי אשל ומספר עצי שיזף.
Verse 17
17 כך גמלנו להם כי כפרו, והאם אנו גומלים (בעונש) חוץ מאשר לאלה הכופרים?
Verse 18
18 וקבענו בינם לבין הערים אשר בירכנו, ערים אחרות הנראות לעין. וקבענו את מרחק המסע ביניהן ואמרנו להם: “סעו ביניהן בבטחה, ביום ובלילה”.
Verse 19
19 ואמרו: “ריבוננו! הרחק בין מסעותינו ״, וקיפחו את עצמם, ואנחנו בחשנו אותם וריסקנו אותם לחלוטין. בזאת צפונים אותות לכל בעל סבלנות אשר מכיר תודה.
Verse 20
20 השטן צדק במה שהוא חשב עליהם, והם הלכו אחריו, פרט לחלק מהמאמינים.
Verse 21
21 ולא היה לו עליהם כל שלטון. אנחנו רק רוצים להבחין בין זה אשר מאמין בעולם הבא לבין זה אשר מפקפק. והרי ריבונך שומר על כל דבר.
Verse 22
22 אמור: “קראו לאלה אשר סברתם לחינם (לריבונותם) מלבד אללה. אין להם מלכות ולו כמשקל גרגר, לא בשמים ולא בארץ, ואין הם שותפים לדבר בהם, ואין לו מהם כל תומך.
Verse 23
23 ולא תועיל כל המלצה בלי רשות אללה”. ועם חלוף הפחד מלבם, יאמרו: “מה אמר ריבונכם?” יענו: ״ הצדק, והוא העליון והכביר”.
Verse 24
24 אמור: “מי יפרנסכם מן השמים והארץ?” אמור: “אללה!”. ואני ואתם או בדרך הישר או בתעייה ברורה.
Verse 25
25 אמור: “אתם לא תתבקשו לתת את הדין על חטאינו, ואנו לא נתבקש לתת את הדין על מעשיכם”.
Verse 26
26 אמור: “ריבוננו יקבץ אותנו וישפוט בינינו בצדק, והוא השופט והיודע”.
Verse 27
27 אמור: “הראוני את אלה שצירפתם אליו שותפים. לעולם לא, כי הוא אללה, העזוז והחכם”.
Verse 28
28 אותך, שלחנו כי תהיה מבשר ומזהיר לכל האנשים, אך רוב האנשים אינם יודעים,
Verse 29
29 ואומרים: “אם אתם אומרים את הצדק, אז מתי יתגשם האיום הזה?”
Verse 30
30 אמור: “כבר נקבע לכם מועד ביום אשר לא תוכלו לאחר אותו ולא להקדים אותו אפילו בשעה אחת”.
Verse 31
31 ואלה אשר כפרו אמרו: “לא נאמין בקוראן הזה, ולא באשר לפניו”, אך אם רק תראה אותם כאשר הם ייאלצו לעמוד בפני ריבונם, הם יתחילו להאשים זה את זה, ואלה החלשים יגידו לאלה היהירים: “לולא אתם, כי אז, היינו מאמינים!”
Verse 32
32 אמרו אלה אשר התנשאו לאלה שהוחלשו: “האם אנו הרחקנו אתכם מדרך הישר כאשר הוצגה לכם? אבל, אכן הייתם כופרים מכחשים ״.
Verse 33
33 ואמרו אלה החלשים למתנשאים: ״ אין זה נכון! אתם זממתם לילה ויום, וכפיתם עלינו לכפור באללה ולצרף לו אלילים”. הם יהיו מלאי חרטה למראה העונש כאשר נניח כבלים על צווארי אלה אשר כפרו. כך הם ישלמו על מעשיהם.
Verse 34
34 בכל פעם שהיינו שולחים מזהיר אל אחת הערים, היו תושביה שחיו במותרות אומרים, “כופרים אנו באשר נשלחתם למסור”.
Verse 35
35 ואמרו: “יש לנו הרבה רכוש ובנים ולפיכך לא יבוא עלינו עונש”.
Verse 36
36 אמור: “ריבוני יכול להרחיב או לצמצם את הפרנסה למי שירצה. אך רוב האנשים אינם יודעים,
Verse 37
37 ולא הונכם ולא בניכם הם אשר יקרבוכם אלינו, כי רק המאמינים אשר עושים את הטוב, להם יתוגמל כפליים כפועלם, וישבו לכסח במקום נכבד במשכנים העליונים (בגן העדן).
Verse 38
38 ואלה המתאמצים לעורר התנגדות לאותותינו, הם יובאו אל העונש.
Verse 39
39 ואמור: “ריבוני יכול להרחיב או לצמצם את פרנסתם של מי שירצה מעבדיו. וכל דבר אשר תתרמו לצדקה, הוא ישיב לכם תמורה עליו, והוא הטוב שבמפרנסים”
Verse 40
40 ביום אשר יאסוף אללה את כולם, הוא יאמר למלאכים, “האם אלה אתכם היו עובדים?”
Verse 41
41 והם יאמרו ״ישתבח שמך! אתה אדוננו ולא הם. לא, הם היו עובדים את השדים. רובם האמינו בהם”.
Verse 42
42 אז היום לא יוכלו עוד להועיל או להזיק איש לרעהו, ונאמר לאלה אשר קיפחו: “טעמו את עונש האש אשר הייתם מכחישים (את קיומו)”.
Verse 43
43 וכאשר היו קוראים בפניהם את אותותינו הבהירים היו אומרים: “אין הוא אלא בן אדם הרוצה שתזניחו את האלילים שאבותיכם היו עובדים. וכן אמרו: “אין זה אלא שקר בדוי. אמרו אלה אשר כפרו על הצדק שבא אליהם: “שהוא קוסם מובהק”.
Verse 44
44 ואולם אנו מעולם לא נתנו להם כל ספר ללמוד ממנו, ולא שלחנו אליהם לפניך כל מזהיר.
Verse 45
45 והכחישו אלה שקדמו להם, ולא השיגו עשירית מכל אשר נתנו לקודמיהם, הם התכחשו לשליחיי, וכמה איום היה העונש.
Verse 46
46 אמור להם: “אמנם אני דוחק בכם לעשות רק דבר אחד, התייצבו בפני אללה, בזוגות או ביחידים, והרהרו. כך אתם תבינו כי חברכם (הנביא מוחמד) לא אחוז דיבוק ולא משוגע, אלא הוא שליח אשר בא להזהירכם מפני העונש הכבד”.
Verse 47
47 אמור: “כל גמול שביקשתי מכם תוכלו לשמור לעצמכם, כי גמולי הוא אצל אללה, שהוא עד על כל דבר”.
Verse 48
48 אמור: “ריבוני משסה את הצדק בשקר, והוא יודע הנעלמות”
Verse 49
49 אמור: ״ הצדק בא, כי לשקר אין יכולת לברוא דבר או להחזיר אותו לתחיה”.
Verse 50
50 אמור: “אם אתעה, זה רק באשמתי. ואם אני מודרך, אז במה שהושרה לי מריבוני, והוא אכן הכול שומע והקרוב”.
Verse 51
51 לו רק יכולת לראות כיצד הכופרים נחרדים, ואין להם דרך מוצא, והם נלקחו מקרבת מקום.
Verse 52
52 ואז הם יגידו: “כעת אנו מאמינים בו!”, אך כיצד הם ישיגו את האמונה לאחר שהרחיקו לכת?
Verse 53
53 וכבר כפרו בזה לפני כן, והשתעשעו בהשערות מרחוק.
Verse 54
54 והוקם חוצץ ביניהם ובין הדבר אשר ישתוקקו לו, כמו שנעשה לאלה שהיו לפניהם, וזה אכן מפני שהם היו בספק גדול מדי.
تقدم القراءة