תרגום סורה النحل בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
1 הגיע ציווי אללה, אל תזרזו את בואו, ישתבח ויתעלה מעל אשר משתפים (שיצרפו לו אלילים).
Verse 2
2 הוא (אללה) שולח את המלאכים לכל מי שהוא ירצה מבין עבדיו, (ומצווה אותם): “הזהירו כי אין אלוה זולתי, ויראו מפניי”,
Verse 3
3 הוא ברא את השמים ואת הארץ על יסוד הצדק, והוא יתעלה מעל כל האלילים אשר ישתפו.
Verse 4
4 הוא ברא את האדם מטיפה, ובכל זאת האדם מתנהג בעוינות ברורה (כלפי בוראו).
Verse 5
5 והוא ברא לכם את המקנה אשר ממנו הפיקו כיסוי, ותועלות (אחרות) וממנו תאכלו.
Verse 6
6 ולכם בו תפארת כאשר משיבים אותו (הביתה בערב), וכאשר אתם מוציאים אותם לרעות (בבוקר).
Verse 7
7 והם נושאים את מטענכם הכבד אל ארץ אשר לא תוכלו להגיע אליה בלי עמל קשה. ריבונכם רב חמלה ורחום.
Verse 8
8 ואת הסוסים, והפרדות, והחמורים למען תרכבו עליהם ולהידור. והוא יברא גם את אשר לא תדעו.
Verse 9
9 ואללה יראה את השביל הישר, ואולם יש גם דרכים עקלקלות. ואילו רצה, היה מדריך את כולכם.
Verse 10
10 והוא אשר הוריד לכם מן השמים מים לכם, להשקיה וממנו יצמחו עצים אשר ביניהם תרעו(את המקנה שלכם).
Verse 11
11 ויצמיח לכם בהם תבואות, זיתים, ועצי תמר, וגפנים, ומכל הפירות. בכל אלה יש אותות לאנשים אשר חושבים.
Verse 12
12 והוא הכניע למענכם את הלילה ואת היום ואת השמש ואת הירח, וגם את הכוכבים הוא הכניע בפקודתו, ובזה אותות לאלה שישכילו להבין.
Verse 13
13 וגם את כל אשר ברא ופיזר על פני האדמה בצבעים שונים, בזאת יש אותות לאנשים אשר יזכרו.
Verse 14
14 והוא אשר הכניע את הים לשירותכם למען תאכלו ממנו בשר טרי ותוציאו ממנו תכשיטים שתתקשטו בהם. האוניות חוצות אותו לעיניך, למען תבקשו לכם פרנסה מחסדו (של אללה), ולמען תודו.
Verse 15
15 והוא הציב בארץ הרים חזקים כדי שהאדמה לא תזוז מתחתכם, וכן נהרות ושבילים כדי שתמצאו את דרככם.
Verse 16
ﭝﭞﭟﭠﭡ
ﭢ
16 וסימנים, ועל ידי הכוכבים האנשים מוצאים את דרכם.
Verse 17
17 האם אתם מדמים את אשר בורא את כל זה למי שאינו בורא? הלא תחשבו?
Verse 18
18 ואם תנסו לספור את חסדי אללה לא תאכלו למנות אותם, הן, אללה הסלחן והרחום.
Verse 19
ﭸﭹﭺﭻﭼﭽ
ﭾ
19 אללה יודע את מה שהסתירו ואת מה שתגלו. 20 ואלה אשר אליהם מתפללים מלבד
Verse 20
20 אללה לא יוכלו לברוא דבר, והם נבראו.
Verse 21
21 מתים הם ואינם חיים, ואינם יודעים מתי יקומו לתחייה.
Verse 22
22 אלוהכם הוא האחד והיחיד. ואלה שאינם מאמינים בעולם הבא, ליבם מסרב להכיר בצדק והם גאוותנים.
Verse 23
23 אין ספק כי אללה יודע את אשר יסתירו ואת אשר יגלו, אין הוא אוהב את הגאוותנים.
Verse 24
24 ואם תשאל אותם: “מה הוריד ריבונכם?” יגידו: “אגדות הקדמונים”.
Verse 25
25 לכן יישאו(ביום תחיית-המתים) את משא חטאיהם בשלמותו, וגם חלק ממשאם של אלה אשר התעו מבלי לדעת, וכמה רע יהיה משאם.
Verse 26
26 כבר תכננו אלה אשר קדמו להם, אך אללה הרס את יסודות הבניינים שלהם והגגות נפלו עליהם מלמעלה, ובא עליהם העונש מצד שלא ציפו לו.
Verse 27
27 וביום תחיית-המתים ישפילם אללה ויאמר להם: “היכן הם שותפיי אלה אשר בגללם התעדתם להדרכתי?” ובעלי הדעת יאמרו: “אכן, החרפה והרעה הן מנת חלקם של הכופרים היום”,
Verse 28
28 אלה אשר המלאכים לקחו את נשמתם בעודם מקפחים את עצמם, והשלימו מתוך כניעה: “לא עשינו כל רעה”. (אך ישיבו המלאכים): “אכן, אללה יודע את כל אשר עשיתם.
Verse 29
29 היכנסו בשערי גיהינום והישארו בו לנצח!” כמה נורא יהיה משכן הגאוותנים.
Verse 30
30 אולם כאשר ישאלו את היראים: “מה הוריד ריבונכם?” הם יענו: “רק טוב”. לאלה אשר עשו טוב, יהיה טוב בעולם הזה, אך בעולם הבא שכרם הוא טוב יותר. כמה נעים יהיה משכן היראים
Verse 31
31 גני עדן אשר ייכנסו אליהם, אשר מתחתיהם נהרות זורמים. שם יוענק להם כל אשר ישתוקקו לו, כי כך ישלם אללה ליראים כגמולם.
Verse 32
32 אלה אשר המלאכים לוקחים את נשמותיהם כשליבם טהור, להם יגידו: “שלום עליכם! היכנסו לגן העדן בזכות אשר הייתם עושים”.
Verse 33
33 האם הם מחכים שהמלאכים יבואו לקחת אותם? או שמא הם מחכים עד שייצא אל הפועל צו ריבונך (בהענשתם)? כך גם עשו הדורות שהיו לפניהם, ואללה לא קיפח אותם, אלא הם היו מקפחים את עצמם.
Verse 34
34 וכך פגע בהם כל הרע אשר עשו, והעונש שהיו מזלזלים בו הקיף אותם מכל עבר.
Verse 35
35 אמרו אלה אשר שיתפו: “אילו רצה אללה לא היינו עובדים דבר מלבדו, לא אנו ולא אבותינו, ולא היינו אוסרים דבר שהוא לא אסר”. כך עשו גם אלה אשר היו לפניהם, אך אין על השליחים (אחריות) לעשות דבר מלבד (להודיע) הודעה ברורה.
Verse 36
36 וכבר אנחנו שלחנו אל כל אומה שליח לאמור: “עיבדו את אללה והתרחקו מהשיתוף (עבודה זרה)”. חלק מהם הדריך אללה, ועל אחרים נגזר בצדק לתעות. וסיירו בארץ וראו מה היה סופם של אלה המתכחשים.
Verse 37
37 גם אם תשתוקק להדריך אותם, הן אללה לא ידריך את אשר כבר התעה, ולא יהיה להם מציל.
Verse 38
38 הם נשבעו באללה שהוא לא יחיה את המתים. אכן, זאת הבטחה אמתית מאת אללה, אמנם רוב האנשים אינם יודעים זאת.
Verse 39
39 זאת כדי לבאר את כל אשר נחלקו בו, וזאת כדי שיידעו אלה אשר כפרו כי הם היו משקרים.
Verse 40
40 הן, כאשר אנחנו רוצים לברוא דבר כלשהו, אנחנו רק אומרים לו: “היה!” והיה.
Verse 41
41 ולאלה אשר היגרו למען אללה לאחר שהם קופחו, נספק משכן ומחייה טובים בעולם הזה, אך הגמול בעולם הבא יהיה גדול יותר, לו רק היו יודעים כמה.
Verse 42
ﰄﰅﰆﰇﰈ
ﰉ
42 אלה הם אלו אשר התאזרו בסבלנות ועל ריבונם סומכים.
Verse 43
43 ולא שלחנו מלפניך אלא גברים אשר השרינו עליהם השראה. שאלו, את בעלי התוכחה אם אינכם יודעים.
Verse 44
44 (ושלחנו אותם) עם הוכחות וספר הזובור, ואליך (מוחמד) הורדנו את ההזכרה (הקוראן), למען תבהיר לאנשים את אשר הורד אליהם, כדי שהם יהרהרו בזה.
Verse 45
45 האם בטוחים אלה אשר זוממים את הרעה שאללה לא יגרום כי הארץ תבלעם או שעונש יבוא עליהם בלא שישערו מאין?
Verse 46
46 או שיעצור את תנועתם בדרכים ולא יוכלו להימלט?
Verse 47
47 או יעכבם על ידי הטלת פחד עליהם? אולם ריבונכם הוא רב חמלה ורחום.
Verse 48
48 האם רואים כי כל מה שאללה יצר, יטיל את צלו פעם לימין ופעם לשמאל, וסוגדים לאללה בהכנעה?
Verse 49
49 ולאללה סוגדים כל אשר בשמים ובארץ, מכל בעלי חיים ועד המלאכים והם לא יתנשאו,
Verse 50
50 (המלאכים) יראים את ריבונם העליון, ויעשו את כל אשר מצווה עליהם (אללה).
Verse 51
51 ואמר אללה: “אל תיקחו לכם שני אלילים. יש רק אלוה אחד, ורק ממני יראו”
Verse 52
52 לו כל אשר בשמיים ובארץ, ודרכו היא הנצחית, אם כן, כיצד תיראו מפני מישהו אחר מלבד אללה?
Verse 53
53 האם לא מאללה כל החסד המוענק לכם? ובפגוע בכם צרה אליו תפנו בתפילה?
Verse 54
54 ואולם כאשר הוא יסיר את הצרה מעליכם, חלק מכם מיד ישתפו (אלילים) עם ריבונם,
Verse 55
55 על מנת שיכפרו באשר אנחנו נתנו להם. אם כן, התענגו לכם זמנית, אך בקרוב מאוד תדעו את הצדק.
Verse 56
56 הם נותנים חלק מאשר הענקנו להם לאלה (האלילים) אשר אינם יודעים דבר (ולא יוכלו לעזור להם). באללה! עוד תישאלו(ביום הדין) על כל אשר בדיתם!
Verse 57
57 הם מייחסים לאללה בנות. ישתבח שמו! ומייחסים לעצמם מה שיחפצו(מן הבנים).
Verse 58
58 וכאשר מבשרים לאחד מהם על (כך שנולדה לו) נקבה, פניו נעשות עגומות והוא רותח מזעם,
Verse 59
59 ומסתתר מן האנשים מרוב רוע הבשורה שקיבל. ומהרהר, האם יחזיק מעמד, על אף ההשפלה, או שיקבור אותה (חייה) בעפר? כמה אכזר שיפוטם!
Verse 60
60 לאלה אשר לא יאמינו בעולם הבא שייך כל דבר נחות, ואילו לאללה שייך כל דבר נעלה, והוא העזוז והחכם.
Verse 61
61 לו היה אללה מזרז את הדין של האנשים (בעולם הזה) לפי אשר קיפחו, הוא לא היה משאיר על פני האדמה אף לא יצור, אך מאחר אותם (נותן להם הארכה) עד למועד מסוים. ובהגיע המועד שלהם לא יוכלו לדחותו אף בשעה, ולא להקדימו.
Verse 62
62 הם מייחסים לאללה את אשר הם שונאים (מן הבנות), ולשונותיהם מספרות שקר כי להם נועד כל הטוב. אין ספק כי שמורה להם האש שבה הם יהיו מוזנחים.
Verse 63
63 באללה! כבר שלחנו שליחים לאומות לפניך, אמנם השטן הראה להם באור יפה את מעשיהם הרעים והיום הוא השומר שלהם, (אך מחכה) להם עונש כואב.
Verse 64
64 ולא הורדנו אליך (מוחמד) את הספר (הקוראן) אלא כדי שתבאר להם את אשר הם חלוקים סביבו ובהדרכה ורחמים לאנשים מאמינים.
Verse 65
65 אללה הוריד מן השמים מים והחייה בהם את האדמה לאחר מותה (יובש), ובזה אות לאנשים אשר שומעים.
Verse 66
66 ואכן במקנה יש מוסר השכל עבורכם. שכן, אנו משקים אתכם מתוך בטנם, מבין הפרש והדם, חלב טהור, אשר נעים לאלה אשר שותים אותו.
Verse 67
67 ומפרי התמרים והענבים אתם מכינים שיכר ומזון טוב. ובזה גם אות לאנשים אשר ישכילו להבין.
Verse 68
68 הורה ריבונך לדבורה: “ועשי לך כוורת בהרים, בעצים, ובכל אשר (האנשים) ייקחו למשכן.
Verse 69
69 ואז אכלי מכל פרי, והלכי בנתיבים שהתווה לך ריבונך”, משקה בצבעים וטעמים שונים ייצא מקרבן (הדבש), ובו מרפא לאנשים. וגם בזה אות לאנשים אשר חושבים.
Verse 70
70 ואללה ברא אתכם, ולאחר מכן ימיתכם, ויש בינכם כאלה שיגיעו אל גיל הזקנה המופלגת אשר בו ישכח האדם את כל מה שהוא ידע. אכן אללה הוא הכול יודע והכול יכול.
Verse 71
71 ואללה העדיף אחדים מכם על אחרים בפרנסה, אך אלה אשר הועדפו אינם נותנים לעבדיהם חלק מהפרנסה למען יהיו שווים. האם הם יכחישו את חסדי אללה?
Verse 72
72 ואללה יצר לכם מעצמכם זוגות, ועשה מהזוגות שלכם ילדים ונכדים, והוא פרנס אתכם מכל טוב (טהור). האם בהבל יאמינו ובחסדי אללה יכפרו?
Verse 73
73 הם עובדים אחרים מלבד אללה, כאלה אשר לא יוכלו לשלוח להם כל פרנסה מן השמים או מן הארץ, ולעולם לא יוכלו.
Verse 74
74 לכן אל תמשילו משלים לאללה. אכן אללה יודע ואתם אינכם יודעים.
Verse 75
75 אללה מושל משל על עבד המשועבד לאדונו ואשר אין לו יכולת, ולעומתו איש אשר הענקנו לו פרנסה בשפע והוא תורם בסתר ובגלוי, האם הם דומים? השבח לאללה! ואולם רובם אינם יודעים.
Verse 76
76 ועוד מושל אללה משל על שני אנשים: האחד אילם וחסר כל יכולת והוא למעמסה על אדונו בהיכשלו בכל מה שהופקד בידיו, האם הוא שווה לאדם הממונה על אחרים ונוהג בהם בצדק והוא עצמו הולך בדרך הישר?
Verse 77
77 ולאללה כל נסתרות השמים והארץ. שעת הדין עלולה לבוא כהרף עין ואף מהר מזה, אכן אללה הכול יכול.
Verse 78
78 ואללה הוציאכם מבטני אימהותיכם מבלי שתדעו דבר, ונתן לכם את חושי השמיעה והראייה ואת הלבב להבנה, למען תכירו טובה.
Verse 79
79 האם לא יראו את העוף הכפוף לרצונו של אללה במרום השמיים? רק אללה יחזיקו שם, ובזאת יש אכן אותות לאנשים אשר מאמינים.
Verse 80
80 ואללה עשה עבורכם את הבתים שלכם משכן למנוחה, ועשה לכם מעורות המקנה אוהלים אשר יהיה לכם קל לשאת אותם גם ביום מסעכם וביום חנותכם. ומהצמר והפרווה של המקנה הוא נתן לכם רהיטים (לשימושכם) ולהנאה עד עיתוי מוגדר.
Verse 81
81 וגם עשה לכם אללה צללים מאשר ברא, ונתן לכם מחסה בהרים, ובגדים להגנה מפני החום, ולבוש למגן במלחמה. כך ישלים חסדו עמכם למען התאסלמו.
Verse 82
ﮆﮇﮈﮉﮊﮋ
ﮌ
82 ואם יתרחקו, עליך רק למסור הודעה ברורה.
Verse 83
83 הם מכירים בחסד אללה ולאחר מכן, מתכחשים לו, ורובם כופרים.
Verse 84
84 ביום ההוא (יום הדין) נביא עד מכל אומה, ולא תינתן לאלה אשר כפרו אפשרות לדבר ולא לבקש סליחה.
Verse 85
85 וכאשר יראו אלה אשר קיפחו, את העונש, הוא לא יוקל מעליהם, והם לא יקבלו עוד הזדמנות.
Verse 86
86 וכאשר יראו אלה אשר שיתפו (עבודה זרה) את השותפים שלהם (אשר הם צירפו לאללה), יאמרו: “ריבוננו! אלה הם השותפים אשר פנינו אליהם בתפילה מלבדך”. אז יענו להם “אכן אתם כוזבים (בעשותינו שותפים לאללה)”.
Verse 87
87 יתמסרו לאללה ביום ההוא (יום הדין), וכל מה שבדו יחלוף מהם.
Verse 88
88 אלה אשר כפרו ומנעו (אחרים) מללכת בשבילו של אללה, הוספנו להם עונש על-גבי עונש מפני שהם היו מפיצי שחיתות.
Verse 89
89 וביום הדין נביא לכל אומה עד מקרבה כדי שיעיד עליה, ונביא אותך (מוחמד) עד על אלה (המוסלמים). והורדנו אליך את הספר (הקוראן) להבהרת כל דבר ובהדרכה, רחמים ובשורה למוסלמים (אשר מתמסרים אל אללה).
Verse 90
90 אכן אללה מצווה לעשות צדק, לגמול חסד ולעזור לקרוב המשפחה (הנזקק), הוא אוסר את התועבה, ואת המגונה, והקיפוח, והוא מזהירכם למען היזכרו.
Verse 91
91 וקיימו את התחייבותכם אל אללה אם התחייבתם, ואל תפרו את התחייבותכם לאחר שאישרתם אותה בשבועה בעשותכם את אללה ערב לכם, כי אללה יודע את כל מה שאתם עושים
Verse 92
92 ואל תהיו כזאת אשר פירקה והתירה לחוטים את מה שארגה וטוותה בשקידה, בהשתמשכם בשבועתכם רק כדי להונות זה את זה, בעוד אומה אחת חזקה יותר מאומה אחרת, בכל זה יעמידכם אללה במבחן. ביום תחיית-המתים יבאר לכם את כל אשר נחלקתם בו.
Verse 93
93 לו רצה אללה היה עושה מכם אומה אחת. אך אללה ישאיר בתעייה את אשר יבחר וידריך אשר יבחר בהדרכה. ואכן אתם תישאלו על אשר הייתם עושים.
Verse 94
94 אל תשתמשו בשבועותיכם להונות זה את זה, פן תלכו לאיבוד אחרי שהייתם בטוחים, ותרגישו טעם רע, כי מנעתם אנשים משביל אללה, לכם עונש עצום.
Verse 95
95 אל תמכרו את בריתכם עם אללה במחיר זול. כל השמור אצל אללה טוב לכם יותר, אם יודעים אתם.
Verse 96
96 כל מה שיש לכם יאזול, ורק מה שאצל אללה יישאר, ואנו נגמול לבעלי הסבלנות את הגמול הטוב ביותר על מעשיהם.
Verse 97
97 מי שעשה טוב, זכר או נקבה, וגם היה מאמין (באללה), אכן ניתן לו חיים טובים, ונגמול את שכרם על כל הטוב אשר עשו.
Verse 98
98 ואם תקרא בקוראן בקש מחסה באללה מפני השטן הארור,
Verse 99
99 מפני שאין לו (לשטן) שלטון על אלה אשר האמינו ואשר על ריבונם נסמכים,
Verse 100
100 שלטונו רק על אלה אשר לוקחים אותו לאדון ואלה אשר הם בו משתפים (מלבד אללה).
Verse 101
101 כאשר אנו מחליפים אות (משפט מהקוראן) באחר, ואללה יודע היטב מה הוא הוריד. הם אומרים (לנביא): “אתה אינך אלא רמאי”, ואולם רובם אינם יודעים.
Verse 102
102 אמור: “רוח הקודש (המלאך גבריאל) הוריד אותו מעם ריבונך על יסוד הצדק לחיזוק רוחם של אלה אשר האמינו וכהדרכה ובשורה למוסלמים (אשר מתמסרים)”.
Verse 103
103 אנו יודעים שהם אומרים: “בן אדם מלמד אותו (את מוחמד)”. ואולם לשונו של האיש אשר עליו הם רומזים היא לשון זרה, והקוראן הוא בלשון ערבית ברורה.
Verse 104
104 אכן אלה אשר לא יאמינו באותות אללה, אללה לא ידריך אותם, ולהם עונש כואב.
Verse 105
105 אמנם אלה אשר בודים שקרים הם אלה אשר אינם מאמינים באותות אללה ואלה הם השקרנים.
Verse 106
106 למי שכופר באללה לאחר שכבר האמין בו, מלבד אלה אשר נכפה עליהם לכפור בעוד ליבם בטוח באמונה, אך אלו הפותחים את ליבם לכפירה, עליהם ינחת זעם מאת אללה ולהם עונש עצום,
Verse 107
107 זה מפני שהם מעדיפים את חיי העולם-הזה על פני העולם הבא, ואללה לא ידריך את האנשים אשר כופרים,
Verse 108
108 הם אלה אשר חתם אללה את לבבם, את שמיעתם ואת ראייתם והם אלה אשר התעלמו(מדרך הצדק).
Verse 109
109 אין ספק כי בעולם הבא הם יהיו מן המפסידים.
Verse 110
110 אז, אכן ריבונך לאלה אשר היגרו לאחר שהם עמדו בניסיון ואז הם התאמצו והתאזרו בסבלנות, ריבונך לאחר מכן תמיד סלחן ורחום.
Verse 111
111 וביום (הדין) אשר תבוא כל נפש להתנצח לעצמה, וכל נפש תקבל את הגמול בעד מעשיה, ואף אחד לא יקופח.
Verse 112
112 אללה מושל משל על עיר אשר הייתה כסוחה ופרנסתה באה אליה בקלות מכל מקום בשפע. אך כפרה בחסדי אללה, ואז הענישה אללה בעונש הרעב והפחד, באשר היו עושים.
Verse 113
113 וכבר בא אליהם שליח מקרבם, אך הם התכחשו לו. על כן בא העונש עליהם בעודם מקפחים.
Verse 114
114 ואיכלו ממה שהעניק לכם אללה מן המורשה והטוב, והודו על חסד אללה, אם אכן אותו אתם עובדים.
Verse 115
115 אללה אסר עליכם לאכול נבלות ודם ובשר חזיר ובשר שנזבח לאחרים מלבד אללה, אך אם אכל מהם אדם מתוך הכרח ובלי רצון ובלי להפריז, הן, אללה סלחן ורחום.
Verse 116
116 ואל תמציאו שקרים לאמור: “זה מורשה וזה אסור”, במטרה לייחס לאללה את מה שאינו אמת, אלה אשר בודים שקר ומייחסים אותו לאללה, אינם מצליחים.
Verse 117
ﯤﯥﯦﯧﯨ
ﯩ
117 הנאה קצרה, ולהם עונש כואב.
Verse 118
118 על אלה אשר התייהדו אסרנו את אשר הזכרנו לך מקודם, ולא אנחנו קיפחנו אותם, אלא הם קיפחו את עצמם.
Verse 119
119 ולאלה אשר חטאו בשגגה ואחר-כך התחרטו וביקשו סליחה ועשו מעשים טובים, הן, ריבונך הוא הסלחן והרחום.
Verse 120
120 אכן אברהם היה אומה בעצמו, הוא היה מתמסר לאללה, ומעולם לא היה בין המשתפים.
Verse 121
121 והוא הכיר לאללה תודה על חסדיו, ואללה בחר בו, והדריך אותו אל השביל הישר
Verse 122
122 הענקנו לו שפע של טוב בעולם הזה, ובעולם הבא הוא בין הצדיקים
Verse 123
123 ואמרנו לך: לך בדרך האמונה של אברהם אשר היה מתמסר(לאללה), ולא היה בין המשתפים.
Verse 124
124 הן, (קידוש) השבת נקבע לאלה אשר נחלקו בו, ריבונך יפסוק ביניהם ביום תחיית-המתים בכל אשר נחלקו
Verse 125
125 קרא אל שביל ריבונך בחוכמה ובדרכי מוסר נאים, והתנצח איתם בצורה הוגנת ונאותה ביותר. ריבונך יודע יותר מי תועה משבילו והוא יודע יותר מי הם המודרכים.
Verse 126
126 וכאשר אתם מענישים מישהו, הענישו אותו רק באותה מידה אשר בה הוא פגע בכם, ואולם אם התאזרו בסבלנות, יהיה זה טוב עבור הסלחנים.
Verse 127
127 התאזר בסבלנות, ואללה הוא אשר יעזור לך להתאזר בסבלנות, ואל תצטער על מה שהם זוממים נגדך,
Verse 128
128 כי אללה הוא עם אלה היראים ואלה אשר מיטיבים.
تقدم القراءة