תרגום סורה الأنفال בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
1 שואלים אותך(הנביא) אודות השלל. אמור, “השלל שייך לאללה ולשליח, על כן ייראו את אללה, והשלימו בינכם, ושמעו בקול אללה ושליחו אם אכן מאמינים אתם”.
Verse 2
2 אמנם המאמינים הם אלה שאם יוזכר אללה, יתמלא לבבם יראה, ובהיקרא אותותיו(משפטי הקוראן) לפניהם, מתחזקת אמונתם, ועל ריבונם סומכים.
Verse 3
ﭹﭺﭻﭼﭽﭾ
ﭿ
3 אלה המקיימים את התפילה, והם התורמים ממה שהענקנו להם (לצדקה).
Verse 4
4 אלה הם המאמינים הצודקים, (אשר שמור) להם מעמד גבוה אצל ריבונם, וסליחה, ופרנסה נדיבה.
Verse 5
5 כמו שהוציאך ריבונך מביתך (באל-מדינה) בצדק אף כי קבוצה מן המאמינים לא רצתה בזאת.
Verse 6
6 הם הנצחים אתך על הצדק לאחר שהתברר להם, כאילו הם מובלים אל המוות בזמן שהם רואים אותו.
Verse 7
7 אך כאשר אללה הבטיח לכם ניצחון על אחד המחנות, רציתם שתהיה זו שאינה בעלת העוקץ (רצו את השלל במקום המלחמה), ואולם אללה רצה להקים את הצדק בדבריו, ולהביס את הכופרים,
Verse 8
8 כך כדי להקים את הצדק ולבטל את ההבל, על אף התנגדות הכופרים המכחשים.
Verse 9
9 כשקראתם אל ריבונכם לעזרה והוא נענה לכם, “אני אשלח לעזרתכם אלף מלאכים אשר יבואו בזה אחר זה”.
Verse 10
10 זו הייתה בשורה מאללה למען יבטח לבכם בה, כי אין ניצחון ניתן אלא מאללה. ואללה העזוז והחכם.
Verse 11
11 הוא הביא עליכם תנומה כהרגעה ממנו, והוריד עליכם מן השמים מים למען יטהר אתכם בו, וכדי לנקות אתכם מטומאת השטן, וכדי לחזק את לבבכם ולחזק את עמידתכם על רגליכם.
Verse 12
12 אכן השרה ריבונך אל המלאכים, “אני עמכם, על כן חזקו את אלה אשר האמינו. אני אטיל אימה בלבבות אלה אשר כפרו, הכו על הגב העליון וחתכו להם כל איבר”.
Verse 13
13 משום שהם התנגדו וסרבו לאללה ולשליחו. וכל המתנגד לאללה ושליחו, אז אכן אללה מעניש בחומרה (למזלזלים בו).
Verse 14
ﮱﯓﯔﯕﯖﯗ
ﯘ
14 זה עונשכם, אז טעמו אותו בעודכם בחיים. ואכן לכופרים (גם מחכה) העונש של אש הגיהינום.
Verse 15
15 הוי אלה אשר האמינו! בפוגשכם את אלה אשר כפרו בקרב פנים אל פנים אל תפנו להם עורף,
Verse 16
16 ומי שיפנה להם עורף ביום כזה, פרט לצורכי לחימה או להצטרפות לאחרים שבקרב, יביא על עצמו את זעם אללה, ומשכנו יהיה הגיהינום, ומה רע יהיה סופו.
Verse 17
17 לא אתם הרגתם אותם, אך אללה הרג אותם, ואתה לא זרקת (חיצים), אך אללה זרק, זאת למען יתנסו המאמינים בניסיון טוב , ואללה הוא הכול שומע והכול יודע.
Verse 18
ﭩﭪﭫﭬﭭﭮ
ﭯ
18 כול זה מאללה והוא מכשיל את תכסיסי הכופרים.
Verse 19
19 אם רציתם בניצחון הרי הם ניצחו אתכם, ואם תפסיקו להילחם זה יהיה טוב יותר לכם, כי אם תחזרו להילחם נחזור להילחם גם אנו, ואז לא יועילו לכם גם אם ירבה מספרם. כי אללה עם המאמינים.
Verse 20
20 הוי אלה אשר האמינו! שמעו בקול אללה ושליחו ואל תינטשו אותו כל עוד אתם שומעים אותו(הקוראן).
Verse 21
21 ואל תהיו כמו אלה האומרים “שמענו”, למרות שהם לא באמת שומעים.
Verse 22
22 היצורים הרעים ביותר אצל אללה הם אלה המתנהגים כחירשים וכאילמים אשר לא יבינו.
Verse 23
23 אילו ידע אללה שיש בהם טוב (תועלת), היה נותן להם לשמוע, אך אם גם היה נותן להם לשמוע, היו מתרחקים מבלי לשמוע (את דברי הנביא).
Verse 24
24 הוי אלה אשר האמינו! היענו לאללה ולשליח בקוראו לכם אל הדבר אשר מעניק לכם חיים, ודעו כי אללה עומד בין האדם ללבו, וכי אליו תקובצו.
Verse 25
25 שמרו על עצמכם מפני המבחן אשר פוגע לא רק בחוטאים שבינכם, ודעו כי אללה מעניש בחומרה.
Verse 26
26 וזכרו כשהייתם מעטים ונרדפים בארץ ומפחדים כי יחטפו אתכם האנשים, והנה נתן לכם מקלט וחיזק אתכם בעזרתו ופרנס אתכם במיטב הדברים המשובחים למען תכירו טובה.
Verse 27
27 הוי אלה אשר האמינו! אל תבגדו באללה ובשליח, ואל תמעלו באופן מודע באשר הופקד בידכם.
Verse 28
28 ודעו כי כספיכם ובניכם הם רק ניסיון לכם, אצל אללה הגמול האדיר.
Verse 29
29 הוי אלה אשר האמינו! אם תיראו את אללה, הוא ייתן לכם יכולת להבדיל (בין הצדק וההבל) ויכפר על חטאיכם ויסלח לכם, כי אללה רב-החסד האדיר.
Verse 30
30 ואם יתכננו אלה אשר כפרו לאסור אותך או להרוג אותך או להגלות אותך. הם מתכננים ואללה תכנן והוא הטוב ביותר שבמתכננים.
Verse 31
31 כאשר אותותינו נקראים לפניהם, הם אומרים, “כבר שמענו זאת, ולו רצינו היינו גם אנו אומרים דברים כאלה, כי אין אלה אלא אגדות הקדמונים”.
Verse 32
32 כאשר אמרו (הכופרים), “הוי אללה! אם זהו הצדק שלך, אז המסר עלינו אבנים מן השמים, או הבא עלינו עונש כואב.”
Verse 33
33 אך אללה לא היה מעניש אותם כל זמן שהיית אתה (מוחמד) נמצא ביניהם, וכן לא היה מעניש אותם כל עוד הם מבקשים סליחה.
Verse 34
34 אך למה שלא יעניש אותם אללה, בזמן שהם מונעים את (המאמינים מ) המסגד הקדוש, והם לא היו האחראים לו? האחראים לו באמת הם אלה היראים (את אללה), אך רובם אינם יודעים.
Verse 35
35 תפילתם (הכופרים) ליד הבית (הכעבה) אינה אלא שריקה ומחיאת כף, לכן טעמו את העונש באשר הייתם כופרים.
Verse 36
36 אכן אלה אשר כפרו תורמים את כספם כדי למנוע מאנשים ללכת בשביל של אללה. הם ימשיכו להוציא אותם, ולבסוף יהפוך לצער בשבילם, ואז הם יובסו. אלה אשר כפרו אל הגיהינום יקובצו.
Verse 37
37 על מנת שאללה יבחין בין הרע והטוב, הוא יעשה את הרע חלקו מעל חלקו(האחר) ערמות כולם ויזרוק את כולם בתוך גיהינום, כי כל אלה הם האובדים.
Verse 38
38 אמור לאלה אשר כפרו כי אם אכן יחדלו(מכפירה), ייסלח להם כל אשר עשו בעבר, אך אם ישובו(אל הכפירה), הרי כבר מוכרת דרך ענישת הראשונים (הקדמונים).
Verse 39
39 הילחמו בהם עד אשר לא תהיינה מזימות יותר, ותהיה הדת (האמונה) כולה לאללה, ואם יפסיקו הרי אללה רואה את מעשיהם,
Verse 40
40 ואם אכן יכחישו, דעו כי אללה הוא האדון עליכם, והוא הטוב במגינים ובתומכים.
Verse 41
41 דעו כי חמישית מכל השלל אשר תקבלו מהאויב שייך לאללה ולשליח ולקרובי המשפחה, וליתומים, ולמסכנים, ועובר אורח (נוודים), אם הייתם מאמינים באללה ובמה שהורדנו לעבדנו(מוחמד) ביום הפורקאן (יום בדר), ביום אשר נפגשו שני המחנות (המאמינים והכופרים של מכה), ואללה הוא הכול-יכול.
Verse 42
42 אתם הייתם בצד העמק הקרוב (לאל-מדינה), והם (כופרי מכה), היו בצד הרחוק, ושיירת הסחורה הייתה למסה מכם. אילו הייתם קובעים מראש להיפגש עמם לא הייתם נפגשים, ואולם אללה רצה לבצע עניין שהוחלט מקודם (והוא ניצחון המאמינים על הכופרים), כדי שיידע מי שמת שהוא מת לפי הוכחה בהירה מאללה, ומי שנשאר בחיים נשאר לפי הוכחה ברורה מן אללה, ואללה הוא השומע והיודע הכול.
Verse 43
43 אללה הראה לך אותם בשינה שלך כמעטים במספרם, ואילו היה מראה אותם לך רבים הייתם נכשלים, והייתם רבים בינכם אם להילחם בהם או לא. אללה מנע זאת מכם, כי הוא יודע מה שיש בתוך לבבותיכם.
Verse 44
44 כאשר הראה אללה לכם את אויביכם כמעטים והפחית את מספרכם בעיניהם, היה זה למען יבצע אללה דבר שצריך להשלים (הניצחון של המאמינים על הכופרים), כי אליו חוזרים כול הדברים.
Verse 45
45 הוי אלה אשר האמינו! כשתפגשו קבוצת (לוחמים) התייצבו חזק, והזכירו את אללה הרבה כדי שתצליחו.
Verse 46
46 ושמעו בקול אללה ושליחו, ואל תריבו בינכם, כדי שלא תכשלו ותפסידו, אך התאזרו בסבלנות, כי אללה עם בעלי הסבלנות.
Verse 47
47 ואל תהיו כמו(הכופרים של מכה) אלה אשר יצאו מבתיהם בהתרברבות והתפארות בפני האנשים, ואשר מונעים מללכת בשביל של אללה, ואללה את מה שהם עושים מקיף.
Verse 48
48 וכאשר קישט להם השטן את מעשיהם (הרעים), ואמר: “אין היום מי שינצח אתכם כי אני אדונכם”. ואולם כאשר שני המחנות עמדו פנים אל פנים, התחרט השטן ואמר: “אין אני אחראי לכם, כי רואה אני מה שאינכם רואים. ומפחד אני מאללה. ואללה מעניש בחומרה”.
Verse 49
49 כאשר יגידו הצבועים ואלה אשר יש מחלה בלבבם: ״ דתם של אלה הוליכה אותם שולל”. ואולם כל הנסמך על אללה, הן, אללה הוא העזוז והחכם.
Verse 50
50 ולו (רק יכולת) לראות כשהמלאכים יוציאו את נשמות אלה אשר כפרו, ויחבטו על פניהם וגביהם: “טעמו את עונש השריפה”
Verse 51
51 זאת כגמול על אשר עשו ידיכם, אללה אינו מקפח את ברואיו.
Verse 52
52 דינם בזה כדין אנשי פרעה ואלה אשר היו לפניהם, הם כפרו באותות אללה, ואללה העניש אותם בגלל חטאיהם, אכן אללה הוא החזק ועונשו מחמיר.
Verse 53
53 אולם אללה אינו משנה לרעה את הטוב שהוא העניק לחבורת אנשים, אלא רק אם הם ישנו לרעה את אשר בנפשם. אללה הוא הכול שומע והכול יודע.
Verse 54
54 (דינם בזה) כדין אנשי פרעה ואלה אשר היו לפניהם. הם הכחישו את אותות ריבונם, והכחדנו אותם בגלל חטאיהם, והטבענו את אנשי פרעה, כי היו כולם מקפחים.
Verse 55
55 אכן הרעים ביותר שביצורים אצל אללה הם אלה אשר כפרו, כי הם אינו מאמינים.
Verse 56
56 הם אלה אשר כרת אתם ברית, ובכל פעם יפרו אותה, ואינם יראים אותו.
Verse 57
57 אם תפגוש אותם במלחמה, פזר אותם לכל עבר כדי להרתיע את אלה העומדים אחריהם, אולי יזכרו.
Verse 58
58 אם תפחד מבגידה מצד בעל-ברית, זרוק (בטל) להם את בריתם כפי שבגדו בך, כי אללה אינו אוהב את הבוגדים.
Verse 59
59 אל יחשבו אלה אשר כפרו כי הם הספיקו להינצל, הם אינם יכולים להימלט (מהעונש).
Verse 60
60 הכינו כוח לקראתם ככל יכולתכם, וסוסים מוכנים לקרב, כדי להפחיד ולהרתיע את אויבי אללה ואויביכם, ואחרים מלבדם אשר אינכם יודעים, אך אללה יודע אותם. כל אשר תתרמו למען אללה, יוחזר אליכם בשלמותו (ביום הדין) ואתם לא תקופחו.
Verse 61
61 אך אם הם יושיטו יד לשלום, הושט גם אתה, וסמוך על אללה, כי אכן הוא הכול שומע והכול יודע.
Verse 62
62 ואם ירצו לרמות אותך, אז דייך באללה (תומך), שהרי הוא זה אשר תמך בך בניצחונו ובמאמינים.
Verse 63
63 ואיחד בין לבבותיהם, גם אם את כל ההון שבארץ, לא היית מצליח, אך אללה עשה כן, כי אכן הוא העזוז והחכם.
Verse 64
64 הוי הנביא! דייך באללה וההולכים בעקבותיך מן המאמינים.
Verse 65
65 הוי הנביא! עודד את המאמינים ללחימה. אם עשרים מכם יחזיקו מעמד בסבלנות, יתגברו על מאתיים (מן הכופרים), ואם יהיו בכם מאה כאלה, יתגברו על אלף מאלה אשר כפרו כי הם חסרי תבונה.
Verse 66
66 אך, עכשיו הקל אללה עליכם, ביודעו כי יש בכם רופפות, ולכן אם מאה בכם יחזיקו מעמד בסבלנות יתגברו על מאתיים, ואם יהיו בכם אלף כאלה, יתגברו ברצון אללה, על אלפיים, כי אללה עם בעלי הסבלנות.
Verse 67
67 אין זה מורשה לנביא לקחת שבויים בטרם יהרוג מספר גדול מן האויבים. אתם רוצים את טובת העולם הזה, ואילו אללה רוצה (לכם) את טובת העולם הבא, כי אללה הוא העזוז החכם.
Verse 68
68 לולא גזר כך אללה מקודם (בלקיחת השבויים), הייתם נענשים עונש כבד על (השבויים) שלקחתם.
Verse 69
69 לכן אכלו מן השלל אשר לקחתם מן המורשה והטוב, וייראו את אללה, כי אללה הוא הסלחן והרחום.
Verse 70
70 הוי הנביא! אמור לשבויים שבידיכם, “אם ידע אללה כי יש כוונה טובה בלבבכם, יחזיר לכם טוב יותר מכל אשר נלקח מכם, ויסלח לכם, כי אללה הוא הסלחן והרחום.
Verse 71
71 אם ירצו לבגוד בך, הן, גם ניסו לבגוד באללה לפני כן, ולכן השליט אותך עליהם, כי אללה הוא היודע והחכם.
72 אכן אלה אשר האמינו והיגרו, והתאמצו בהקרבת רכושם ונפשותיהם למען אללה, ואלה אשר נתנו מחסה והושיטו עזרה, כל אלה מגינים זה לזה. אך אלה אשר האמינו, אולם לא היגרו, אינכם אחראים להגן עליהם עד אשר יהגרו. ואולם אם יבקשו את עזרתכם בדת, עליכם להזדרז לעזרתם, אלא אם יהיה זה כנגד אנשים אשר יש ברית בינכם וביניהם. כי אללה רואה את כל מעשיכם.
Verse 73
73 ואלה אשר כפרו מגינים זה לזה, ואם אתם המאמינים לא תנהגו כך (תהיו מגינים זה לזה), תהיה התמרדות ושחיתות רבה בארץ.
Verse 74
74 ואלה אשר האמינו והיגרו, והתאמצו בשביל אללה, ואלה אשר נתנו מחסה והושיטו עזרה, אלה הם המאמינים הצודקים, והם יזכו בסליחה ופרנסה נדיבה.
Verse 75
75 (וכן גם) אלה אשר האמינו אחר כך והיגרו, וקמו עמכם להיאבק, הם נחשבים כחלק מכם. קרובי משפחה יהיו בעדיפות ראשונה לרשת זה את זה, לפי הספר של אללה, ואללה הוא היודע הכול.
تقدم القراءة