תרגום סורה يس בالعبرية מالترجمة العبرية
Verse 1
ﭬ
ﭭ
1 יא.סין. (י.ס.)
Verse 2
ﭮﭯ
ﭰ
2 (שבועה) והקוראן החכם!
Verse 3
ﭱﭲﭳ
ﭴ
3 אכן אתה אחד מהשליחים,
Verse 4
ﭵﭶﭷ
ﭸ
4 בדרכם של הישרים,
Verse 5
ﭹﭺﭻ
ﭼ
5 אכן הורד מאת העזוז והרחום,
Verse 6
6 כדי שתזהיר בו את בני האדם אשר טרם הוזהרו אבותיהם, ולכן הם אינם מודעים.
Verse 7
7 כבר הסברות התגלו כנכונות נגד רובם, אן הם לא יאמינו.
Verse 8
8 והנה אנחנו שמנו על צוואריהם מוטות שמגיעות עד סנטרם, ולכן ראשיהם מורמים.
Verse 9
9 והצבנו חוצץ לפניהם וחוצץ מאחוריהם, וכיסינו את פיניהם כך שהם אינם רואים.
Verse 10
10 לכן זה אותו דבר עבורם אם תזהיר אותם או לא תזהיר אותם, כי הם לא יאמינו.
Verse 11
11 אתה תצליח להזהיר רק את זה אשר הולך אחרי התזכורת, ויירא את הרחמן בסתר. בשר לו את סליחת החטאים וגמול שופע.
Verse 12
12 אכן אנחנו נחיה את המתים. ואנו מתעדים את כל המעשים אשר שלחו לפניהם ואת מה שהם השאירו אחריהם,
Verse 13
13 את כל זה אנו אכן כותבים בספר המתעד הכול באופן בהיר. משול להם משל על אנשי העיר אשר הגיעו אליה השליחים.
Verse 14
14 כאשר שלחנו להם שני שליחים, והם התכחשו לשניהם, אז חיזקנו אותם בשלישי, והם אמרו, “אכן אנחנו נשלחנו אליכם'.
Verse 15
15 אמרו: “אינכם אלא אנשים כמונו, והרחמן לא הוריד דבר, כל אשר אתם אומרים שקר.”
Verse 16
ﭶﭷﭸﭹﭺﭻ
ﭼ
16 אמרו: “ריבוננו יודע, כי אכן אנחנו נשלחנו אליכם”.
Verse 17
ﭽﭾﭿﮀﮁ
ﮂ
17 וכי עלינו רק למסור את המסר הבהיר.
Verse 18
18 אמרו: “אתם הבאתם לנו מזל רע. אם לא תפסיקו, נסקול אתכם באבנים וננחית עליכם עונש כואב ״.
Verse 19
19 אמרו(השליחים): "מזלכם הרע תלוי בכם. האם אתם כועסים משום שהוזכר לכם הצדק? אכן חציתם כל גבול!”.
Verse 20
20 ואז בא איש מקצה העיר בריצה ואמר: “הוי בני עמי! היצמדו לדרך השליחים,
Verse 21
21 היצמדו לדרך אלה אשר לא יבקשו מכם גמול, שהרי הם מודרכים.
Verse 22
22 וכי מדוע לא אעבוד את אשר ברא אותי ואת אשר אליו תשובו?
Verse 23
23 האם אעשה לי אלוה מלבדו?! אם אללה הרחמן ירצה להמיט עליי רעה, לא תועיל לי המלצתם בכלום והם לא יחלצוני!
Verse 24
ﯪﯫﯬﯭﯮ
ﯯ
24 אם כך אעשה, ודאי אהיה בתעייה גדולה!
Verse 25
ﯰﯱﯲﯳ
ﯴ
25 אכן מאמין אני בריבונכם, שמעו נא לי”.
Verse 26
26 נאמר (מאת ריבונו): “היכנס אל גן העדן”. והוא אמר” “אוי, אילו רק ידעו בני עמי,
Verse 27
27 את אשר סלח לי ריבוני וקבע את מקומי בין המכובדים (בגן עדן)”
Verse 28
28 ולא הורדנו על עמו לאחר מותו גדוד מהשמיים, וגם לא היינו צריכים להוריד.
Verse 29
29 הנחתנו עליהם מכה אחת, ומיד הפכו לגופות של מתים.
Verse 30
30 הוי כמה צר יהיה מצב (עונש) הברואים! אין מגיע להם כל שליח אלא שהם מזלזלים בו!
Verse 31
31 הלא יראו מה רבים הדורות אשר הכחדנו לפניהם? והם לא ישובו עוד אליהם.
Verse 32
ﮂﮃﮄﮅﮆﮇ
ﮈ
32 ואכן סופם הוא, שכולם ישובו אלינו.
Verse 33
33 ואות היא להם הארץ המתה אשר החייט והוצאנו ממנה תבואה אשר ממנה יאכלו,
Verse 34
34 ונסענו בה גנים של תמרים וענבים, ופתחנו מתוכה את המעיינות,
Verse 35
35 למען יאכלו מפריים, אף כי לא ידיהם עשו זאת. האם לא יכירו תודה?
Verse 36
36 קדוש הוא אשר ברא את הכול בזוגות, ואת מה שמצמיחה האדמה, ואותם בעצמם, ודברים שהם אפילו אינם מכירים.
Verse 37
37 ואות הוא להם הלילה, שנסיר ממנו את אור היום, והנה הם יהיו בחשכה.
Verse 38
38 והשמש אשר נעה במסלולה עד המועד אשר נקבע לה, לפי קביעתו של העזוז יודע הכול.
Verse 39
39 לירח קבענו שלבים, עד שהוא חוזר ונראה כענף תמר יבש.
Verse 40
40 השמש לא תוכל לעקוף את הירח, והלילה לא יוכל לעבור את היום, מפני שכל אחד מהם נע במסלול שנקבע לו
Verse 41
41 ויש להם גם אות בכך שנשאנו את צאצאיהם על האנייה העמוסה,
Verse 42
ﭚﭛﭜﭝﭞﭟ
ﭠ
42 ובראנו להם עוד מזה דומה לו כדי שירכבו בו.
Verse 43
43 ואם נרצה, נטביע אותם, ולא יהיה מי שיעזור להם והם ודאי לא יחולצו.
Verse 44
ﭫﭬﭭﭮﭯﭰ
ﭱ
44 זה רק בזכות רחמינו שהם יכולים ליהנות לזמן מה,
Verse 45
45 ואם נאמר להם: " שמרו על מה שמאחוריכם ועל מה שלפניכם”, כדי שיפגינו כלפיכם רחמים.
Verse 46
46 ואכן, אות אחד מאותותיו של ריבונם לא הגיע אליהם מבלי שהם כפרו בו.
Verse 47
47 ואם יאמר להם: “הוציאו ממה שהעניק לכם אללה”, אלה אשר כפרו יאמרו לאלה אשר האמינו: “האם נאכיל את מי שאללה יכול להאכיל אם ירצה? אכן, אתם חיים בתעייה בולטת”.
Verse 48
48 ואמרו: “אם אתם אכן אומרים את הצדק, אז מתי יתגשם האיום הזה?”
Verse 49
49 אך תספיק להם זעקה אחת שתנחה עליהם בעודם מתנצחים.
Verse 50
50 ולא יהיה להם אפילו זמן לצוות צוואה או לשוב אל בתיהם.
Verse 51
51 תרועת השופר תישמע, ומיד הם ייצאו מהקברים אל ריבונם.
Verse 52
52 והם יגידו: “אוי ואבוי לנו! מי הקים אותנו ממקום מנוחתנו? זה הצדק אשר הבטיח הרחמן, וצדקו השליחים”.
Verse 53
53 תהיה רק תרועה אחת של השופר, וכולם יובאו מיד לפנינו.
Verse 54
54 ביום ההוא לא תסבול אף נפש מאי-צדק, ותקבלו גמול אך ורק לפי מעשיכם.
Verse 55
55 אך אנשי גן העדן יהיו עסוקים בהנאות באותו היום,
Verse 56
56 הם ונשותיהם ינוחו בצל על ספות מוגבהות.
Verse 57
ﭡﭢﭣﭤﭥﭦ
ﭧ
57 יהיו להם שם פירות, ואת כל אשר תשאל נפשם,
Verse 58
ﭨﭩﭪﭫﭬ
ﭭ
58 אדון הרחמים יברך אותם בשלום.
Verse 59
ﭮﭯﭰﭱ
ﭲ
59 אתם הכופרים המכחשים, היבדלו היום מן הצדיקים,
Verse 60
60 האם לא ציוויתי עליכם, הוי בני האדם, לא לעבוד את השטן כי הוא אויבכם המושבע,
Verse 61
ﮃﮄﮅﮆﮇﮈ
ﮉ
61 ושבמקום זה תעבדו אותי? אכן, זאת היא דרך הישר.
Verse 62
62 הוא כבר הדיח המונים מקרבכם, אז מדוע לא הבנתם את זה?
Verse 63
ﮔﮕﮖﮗﮘ
ﮙ
63 הנה הגיהינום אשר הובטח לכם!
Verse 64
ﮚﮛﮜﮝﮞ
ﮟ
64 היום תשרפו בו בגלל כפירתכם!
Verse 65
65 היום נחתום את פיותיהם, ורק ידיהם ידברו אלינו, ורגליהם יעידו על אשר עשו.
Verse 66
66 ואם נרצה נטמא את עיניהם, ויתחרו איש ברעהו למצוא את הדרך. אך כיצד יראו?
Verse 67
67 ואילו רצינו, היינו מרתקים אותם למקומם, ולא יכלו אז ללכת קדימה או אחורה.
Verse 68
68 זה אשר נתנו לו חיים ארוכים, החלשנו אותו, האם לא יעכלו?!
Verse 69
69 לא לימדנו אותו(מוחמד) שירה, וגם אין זה הולם אותו. אין זה אלא הזהרה ברורה וקוראן ברור,
Verse 70
70 שחובתו להזהיר את כל אשר נמצא בחיים, ולהצדיק את הסברה (העונש) נגד הכופרים!
Verse 71
71 הם אינם רואים, בין אשר בראנו להם, בראנו גם את המקנה אשר בשליטתם?
Verse 72
ﭞﭟﭠﭡﭢﭣ
ﭤ
72 והכנענו אותם עבורם, חלק מהם לרכיבה, חלק מהם לאכילה,
Verse 73
73 בחלק מהם הם משתמשים לשתייה, ו(חלק) לתועלות (אחרות). האם לא יכירו תודה?
Verse 74
74 אך הם עבדו אלילים אחרים מלבד אללה, בתקווה שהם יחלצו אותם.
Verse 75
75 אך לא יוכלו לבוא לעזרתם והם יובאו בפני אללה נגדם.
Verse 76
76 ואל תיתן למילותיהם להעציב אותך, כי אנחנו בצדק יודעים את כל אשר יצפינו ואת כל אשר יחשפו.
Verse 77
77 האם לא יראה האדם כי אנחנו בראנו אותו מטיפה? ואז הוא מרבה להתנצח בגלוי.
Verse 78
78 הוא מעלה משל נגדנו, בעודו שוכח כיצד הוא נברא. הוא שואל: “מי יוכל להחיות את העצמות היבשות?”
Verse 79
79 אמור לו: “יחיה אותן מי שברא אותן לראשונה והוא מכיר היטב את כל הבריאה.
Verse 80
80 זה הוא אשר מבעיר לכם אש מעצים ירוקים, ואשר מהם אתם בעצמכם מבעירים את האש.
Verse 81
81 האם אין בכוחו של זה אשר ברא את השמים ואת הארץ לברוא דומים להם? ודאי שכן! כי הוא הבורא היודע הכול!
Verse 82
82 אמנם זה הוא אשר אם ירצה דבר הוא רק מצווה ״ היה!” ואז נהיה,
Verse 83
83 והשבח לאללה, אשר לו המלכות על כל הדברים, ואשר אליו אתם עוד עתידים לשוב.
تقدم القراءة